מאת עו”ד אירית רוזנבלום *
לאחרונה בעקבות רעש האדמה בנפאל שוב התעוררה “דילמת הפונדקאות” הדילמה עוסקת בשאלה האם הזכות להביא ילדים לעולם היא זכות מוחלטת שבצידה חובת המדינה והחברה להגשים את חלומו של כל אדם להביא ילד במחיר שגם אם אינו יכול לעשות זאת בכוחות עתעשה זת המדינה עבורו?! הדילמה הזאת ממחישה היטב את הצורך לפשט את ההסדרים והחוק הקיים, במגמה להקל על הדרישות ולספק את צורכי הציבור ובוודאי שלא להוסיף עליהם קושי. כיום הרגולציה הנהוגה בהליכי פונדקאות בארץ ובחו”ל איננה מתאימה למציאות החיים.
צמד התאומים שנולדו ב 2009 בפונדקאות בהודו שגם כניסתם לישראל עוכבה. אבותיהם של התאומים יוצג על ידי ובסופו של מאבק משפטי הצלחנו להביאם לישראל בריאים ושלמים.
חוק הפונדקאות הקיים בישראל וידוע בשם “חוק ההסכמים לנשיאת עוברים” הוא חוק נוקשה מאד שכמעט ואינו מאפשר לבצע הליכי פונדקאות בארץ ואילו הליכי פונדקאות המתנהלים בחו”ל, נעשים בהתאם לנוהל שקבע היועץ המשפטי לממשלה, אלא שגם נוהל זה סובל מפגמים קשים.
עלינו לזכור שחקיקה שאיננה מתאימה למציאות, היא חקיקה שאיננה משרתת את הציבור. חוק הפונדקאות נועד לשרת את מי שאינם יכולים להביא ילדים בדרך הטבע, כמו רווקים, אנשים הסובלים ממוגבלויות, בני זוג מאותו המין או אנשים שהחוק קבע שאינם יכולים מסיבות שונות להסתייע בפונדקאית. מכל אלה יוצא שמי שצריך את החוק כמו אוויר לנשימה לא יכול ליהנות ממנו. התוצאה היא שאנשים מעטים מאד עונים על דרישת “חוק הפונדקאות” של ישראל עד כדי כך שב 18 השנים האחרונות מאז שנחקק החוק, הוא כמעט ואינו משרת איש.
מדוע אם כן, המחוקק הישראלי יצר את חוק הפונדקאות כשהוא כל כך לא ידידותי לאותם אנשים הזקוקים לו, שהרי מי שיכול להביא ילדים אינו צריך את החוק, התשובה פשוטה, המחוקק הישראלי משחק משחק כפול, מצד אחד הוא קורץ לנזקקים לפונדקאות ומשדר נאורות ומצד שני מספק את הגורמים המתנגדים כשהוא מטיל כל כך הרבה מגבלות ושומר על ניקיון מצפונו.
כיום הצרכנים העיקריים של החוק חייבים לצאת לחו”ל על מנת להסתייע בשירותי פונדקאות. לצערי זו פעם שלישית שמתעוררות שערוריות לא פשוטות המציפות את הבעייתיות של נוהל הפונדקאות המתרחשת בחו”ל.
חושבים על פונדקאות ? רוצים להתייעץ ? התקשרו עכשיו לטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
המקרה הראשון קרה בשנת 2009 כאשר נולדו תאומים בהודו לבני זוג מאותו מין שייצגתי באותה העת, אלא ששופט בישראל החליט לעכב את כניסתם ארצה, משום שלא רצה לאפשר להם לבצע בדיקת רקמות שתוכיח את אבהותם. נאלצתי להיאבק עבורם במערכה משפטית מורכבת עד שהצלחתי לסיים את הפרשה והתקבל ערעורנו בבית המשפט המחוזי.
המקרה השני, התעורר בשנת 2013 כאשר מדינת ישראל מנעה כניסתם של עשרה בני זוג שיוצגו על ידי גם כן ונתקעו בתאילנד, ישראל טענה שאיננה מעוניינת ליצור מתח ביחסים עם תאילנד.
המקרה השלישי, מתרחש עכשיו בנפאל בה נתקעו בעקבות רעידת האדמה המחרידה, בני זוג שהביאו ילדים לעולם באמצעות נשים פונדקאיות.
עצוב מאד, שהבעיה הזו המתעוררות בכל פעם מחדש, לא מצליחה להניע את מדינת ישראל למצוא פתרון שישרת את הציבור ויענה לצרכיו.
הפתרון הרצוי צריך להתייחס לשני דברים;
ראשית יש לתקן את נוהל הפונדקאות בחו”ל, ישראל כמו רבות ממדינות העולם, איננה מאפשרת להורים המיועדים שהסתייעו בשירותי פונדקאית להפוך להורים מיד עם לידת הילדים. עוד לפני הלידה מתחילים ההורים המיועדים מסע בירוקראטי בלתי נסבל הכרוך בהוכחת האבהות הגנטית, מסע שהוא מיותר, מכביד, משפיל ובעיקר עלול לסכן את הילד ואת ההורים כאחד. כך קרה שלפני כשנה, נטשו הורים מאוסטרליה תינוק שנולד להם כשהוא סובל מתסמונת דאון ולא ניתן היה להכריח אותם לקבל אותו משום שלא הוכחה הורותם הם היו עדיין בהליך הבירוקראטי של הוכחת האבהות וכאשר נודע להם מצבו של הילד החליטו להפסיק את התהליך ולנטוש אותו.
ילד הנולד בנפאל, בהודו, בארה”ב או בכל מדינה אחרת המאפשרת פונדקאות עובר תהליך מיידי של רישום זהותו במדינת הולדתו והוא מקבל תעודת לידה, מדינת הולדתו של הילד שנולד מאם פונדקאית איננה מעוניינת להשאיר את הילד בחזקתה אלא למוסרו מהר ככל הניתן להוריו המיועדים, מכאן והלאה הכדור בידי ישראל שר הפנים הוא האחראי על שערי הכניסה לארץ, לצערי הוא איננו עושה זאת וזה הזמן למחות ולדרוש ממנו לתקן את הנוהל, להפסיק לעסוק בניירת ולהקדיש את המאמץ לחיי אדם.
שנית, יש לתקן בדחיפות את החוק הקיים בישראל ולהחיל אותו גם על רווקים אנשים בעלי מוגבלויות ובני זוג מאותו מין, כמו כן להקל ברמת ההגבלות החלות גם על מי שמעוניינת לשמש פונדקאית, כך שתוסרנה מגבלות הדת המונעות מנשים רבות המעוניינות לשמש פונדקאיות לעשות כן.
כיום שר הפנים והיועץ המשפטי שולטים ברגולציה ויכולים לעשות בה כעולה על רוחם כולל למנוע את הכניסה לישראל למי שנולד לו ילד בחו”ל. לכן,שינוי חקיקה צריך יהיה להפחית את השליטה הקיימת של פרקליטות המדינה על התהליך, החוק צריך לקבוע כי אזרח ישראלי שנולד לו ילד מחוץ לישראל והילד נרשם בחו”ל על פי חוק כילד של אזרח ישראלי, יוכל האזרח הורהו של הילד, להביאו לישראל. הכוונה בעניין זה להקל על הדרישה לבצע את בדיקות ה DNA בישראל בלבד, עובדה זו גורמת לעיכובים רבים בהבאת הילדים לישראל. כמו כן, יש לחייב בחוק את מי שמסתייע בנשים פונדקאיות בחו”ל לבטח את בריאותן של אותן נשים המשמשות כפונדקאיות, ביטוח הדומה לזה הנהוג בארצות הברית וכן לבטח את התינוקות הנולדים בחו”ל בביטוח בריאות, כך ניתן יהיה לשמור גם על הנשים הפונדקאיות וגם על היילודים.
הצעת חוק שהוגשה על ידי שרת הבריאות לשעבר הגב’ יעל גרמן בממשלה הקודמת להסדרת הנושא הזה, לא עברה, משום שהייתה מאד קפדנית ומחמירה ואיימה להרוס את כל הסדרי הפונדקאות הקיימים.
מה שהתרחש בנפאל מוכיח שהמדינה יכולה להסיר את כל המגבלות והחסמים וברגע אחד להביא את כולם הביתה ולבצע את כל הבדיקות לאחר מכן, אז מדוע להמתין לאסון הבא, יש לבצע את השינויים כבר עכשיו.
המאמר התפרסם באנגלית ביום 8 במאי 2015 בעיתון ג’רוזלם פוסט.
* הכותבת היא מייסדת ומנכ”לית משפחה חדשה מומחית בדיני משפחה ופריון.
פונדקאות בחו”ל – המשחק הכפול של המדינה
מאת עו”ד אירית רוזנבלום *
לאחרונה בעקבות רעש האדמה בנפאל שוב התעוררה “דילמת הפונדקאות” הדילמה עוסקת בשאלה האם הזכות להביא ילדים לעולם היא זכות מוחלטת שבצידה חובת המדינה והחברה להגשים את חלומו של כל אדם להביא ילד במחיר שגם אם אינו יכול לעשות זאת בכוחות עתעשה זת המדינה עבורו?! הדילמה הזאת ממחישה היטב את הצורך לפשט את ההסדרים והחוק הקיים, במגמה להקל על הדרישות ולספק את צורכי הציבור ובוודאי שלא להוסיף עליהם קושי. כיום הרגולציה הנהוגה בהליכי פונדקאות בארץ ובחו”ל איננה מתאימה למציאות החיים.
צמד התאומים שנולדו ב 2009 בפונדקאות בהודו שגם כניסתם לישראל עוכבה. אבותיהם של התאומים יוצג על ידי ובסופו של מאבק משפטי הצלחנו להביאם לישראל בריאים ושלמים.
חוק הפונדקאות הקיים בישראל וידוע בשם “חוק ההסכמים לנשיאת עוברים” הוא חוק נוקשה מאד שכמעט ואינו מאפשר לבצע הליכי פונדקאות בארץ ואילו הליכי פונדקאות המתנהלים בחו”ל, נעשים בהתאם לנוהל שקבע היועץ המשפטי לממשלה, אלא שגם נוהל זה סובל מפגמים קשים.
עלינו לזכור שחקיקה שאיננה מתאימה למציאות, היא חקיקה שאיננה משרתת את הציבור. חוק הפונדקאות נועד לשרת את מי שאינם יכולים להביא ילדים בדרך הטבע, כמו רווקים, אנשים הסובלים ממוגבלויות, בני זוג מאותו המין או אנשים שהחוק קבע שאינם יכולים מסיבות שונות להסתייע בפונדקאית. מכל אלה יוצא שמי שצריך את החוק כמו אוויר לנשימה לא יכול ליהנות ממנו. התוצאה היא שאנשים מעטים מאד עונים על דרישת “חוק הפונדקאות” של ישראל עד כדי כך שב 18 השנים האחרונות מאז שנחקק החוק, הוא כמעט ואינו משרת איש.
מדוע אם כן, המחוקק הישראלי יצר את חוק הפונדקאות כשהוא כל כך לא ידידותי לאותם אנשים הזקוקים לו, שהרי מי שיכול להביא ילדים אינו צריך את החוק, התשובה פשוטה, המחוקק הישראלי משחק משחק כפול, מצד אחד הוא קורץ לנזקקים לפונדקאות ומשדר נאורות ומצד שני מספק את הגורמים המתנגדים כשהוא מטיל כל כך הרבה מגבלות ושומר על ניקיון מצפונו.
כיום הצרכנים העיקריים של החוק חייבים לצאת לחו”ל על מנת להסתייע בשירותי פונדקאות. לצערי זו פעם שלישית שמתעוררות שערוריות לא פשוטות המציפות את הבעייתיות של נוהל הפונדקאות המתרחשת בחו”ל.
חושבים על פונדקאות ? רוצים להתייעץ ? התקשרו עכשיו לטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
למידע נוסף השאירו פרטים
המקרה הראשון קרה בשנת 2009 כאשר נולדו תאומים בהודו לבני זוג מאותו מין שייצגתי באותה העת, אלא ששופט בישראל החליט לעכב את כניסתם ארצה, משום שלא רצה לאפשר להם לבצע בדיקת רקמות שתוכיח את אבהותם. נאלצתי להיאבק עבורם במערכה משפטית מורכבת עד שהצלחתי לסיים את הפרשה והתקבל ערעורנו בבית המשפט המחוזי.
המקרה השני, התעורר בשנת 2013 כאשר מדינת ישראל מנעה כניסתם של עשרה בני זוג שיוצגו על ידי גם כן ונתקעו בתאילנד, ישראל טענה שאיננה מעוניינת ליצור מתח ביחסים עם תאילנד.
המקרה השלישי, מתרחש עכשיו בנפאל בה נתקעו בעקבות רעידת האדמה המחרידה, בני זוג שהביאו ילדים לעולם באמצעות נשים פונדקאיות.
עצוב מאד, שהבעיה הזו המתעוררות בכל פעם מחדש, לא מצליחה להניע את מדינת ישראל למצוא פתרון שישרת את הציבור ויענה לצרכיו.
הפתרון הרצוי צריך להתייחס לשני דברים;
ראשית יש לתקן את נוהל הפונדקאות בחו”ל, ישראל כמו רבות ממדינות העולם, איננה מאפשרת להורים המיועדים שהסתייעו בשירותי פונדקאית להפוך להורים מיד עם לידת הילדים. עוד לפני הלידה מתחילים ההורים המיועדים מסע בירוקראטי בלתי נסבל הכרוך בהוכחת האבהות הגנטית, מסע שהוא מיותר, מכביד, משפיל ובעיקר עלול לסכן את הילד ואת ההורים כאחד. כך קרה שלפני כשנה, נטשו הורים מאוסטרליה תינוק שנולד להם כשהוא סובל מתסמונת דאון ולא ניתן היה להכריח אותם לקבל אותו משום שלא הוכחה הורותם הם היו עדיין בהליך הבירוקראטי של הוכחת האבהות וכאשר נודע להם מצבו של הילד החליטו להפסיק את התהליך ולנטוש אותו.
ילד הנולד בנפאל, בהודו, בארה”ב או בכל מדינה אחרת המאפשרת פונדקאות עובר תהליך מיידי של רישום זהותו במדינת הולדתו והוא מקבל תעודת לידה, מדינת הולדתו של הילד שנולד מאם פונדקאית איננה מעוניינת להשאיר את הילד בחזקתה אלא למוסרו מהר ככל הניתן להוריו המיועדים, מכאן והלאה הכדור בידי ישראל שר הפנים הוא האחראי על שערי הכניסה לארץ, לצערי הוא איננו עושה זאת וזה הזמן למחות ולדרוש ממנו לתקן את הנוהל, להפסיק לעסוק בניירת ולהקדיש את המאמץ לחיי אדם.
שנית, יש לתקן בדחיפות את החוק הקיים בישראל ולהחיל אותו גם על רווקים אנשים בעלי מוגבלויות ובני זוג מאותו מין, כמו כן להקל ברמת ההגבלות החלות גם על מי שמעוניינת לשמש פונדקאית, כך שתוסרנה מגבלות הדת המונעות מנשים רבות המעוניינות לשמש פונדקאיות לעשות כן.
כיום שר הפנים והיועץ המשפטי שולטים ברגולציה ויכולים לעשות בה כעולה על רוחם כולל למנוע את הכניסה לישראל למי שנולד לו ילד בחו”ל. לכן,שינוי חקיקה צריך יהיה להפחית את השליטה הקיימת של פרקליטות המדינה על התהליך, החוק צריך לקבוע כי אזרח ישראלי שנולד לו ילד מחוץ לישראל והילד נרשם בחו”ל על פי חוק כילד של אזרח ישראלי, יוכל האזרח הורהו של הילד, להביאו לישראל. הכוונה בעניין זה להקל על הדרישה לבצע את בדיקות ה DNA בישראל בלבד, עובדה זו גורמת לעיכובים רבים בהבאת הילדים לישראל. כמו כן, יש לחייב בחוק את מי שמסתייע בנשים פונדקאיות בחו”ל לבטח את בריאותן של אותן נשים המשמשות כפונדקאיות, ביטוח הדומה לזה הנהוג בארצות הברית וכן לבטח את התינוקות הנולדים בחו”ל בביטוח בריאות, כך ניתן יהיה לשמור גם על הנשים הפונדקאיות וגם על היילודים.
הצעת חוק שהוגשה על ידי שרת הבריאות לשעבר הגב’ יעל גרמן בממשלה הקודמת להסדרת הנושא הזה, לא עברה, משום שהייתה מאד קפדנית ומחמירה ואיימה להרוס את כל הסדרי הפונדקאות הקיימים.
מה שהתרחש בנפאל מוכיח שהמדינה יכולה להסיר את כל המגבלות והחסמים וברגע אחד להביא את כולם הביתה ולבצע את כל הבדיקות לאחר מכן, אז מדוע להמתין לאסון הבא, יש לבצע את השינויים כבר עכשיו.
המאמר התפרסם באנגלית ביום 8 במאי 2015 בעיתון ג’רוזלם פוסט.
* הכותבת היא מייסדת ומנכ”לית משפחה חדשה מומחית בדיני משפחה ופריון.