על פי הערכות בישראל חיים 18,000 בני זוג מאותו מין המתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף. נישואים חד מיניים כמובן שעדיין אינם אפשריים בישראל, כשם שאין נישואים אזרחיים, אולם הכרה בקיומה של הזוגיות החד מינית קיימת גם קיימת.
נישואים הם עניין מורכב בכל העולם ולא רק בישראל, אלא שבישראל, ישנה מערכת נישואים מיוחדת במינה. מצד אחד קובע החוק שבני זוג יכולים להינשא רק בנישואים דתיים, מצד שני, יש הרבה מאד אזרחים ותושבים בישראל שהדת איננה יכולה להשיא ביניהם, לא ניתן להינשא לבן זוג בן דת אחרת, לבן זוג שהינו פסול מטעמים דתיים או לבן זוג מאותו מין.
בהעדר פתרון דתי לכל אותם בני זוג, הם נאלצו במשך השנים לנדוד למדינות שמעבר לים ולהינשא בהן ועם אישורי הנישואים שבידיהם לשוב לישראל ולהירשם כבני זוג נשואים. כך קרה ביחס לבני זוג מאותו מין אשר ביקשו למסד את היחסים ביניהם באופן רשמי ולא מצאו פתרון בישראל. בשנת 2006 מספר בני זוג מאותו מין הרחיקו לקנדה ונישאו בנישואים חד מיניים מוכרים, הם נרשמו כנשואים בקנדה ושבו עם כל הרישומים המוכיחים זאת, כשהגיעו לישראל וביקשו להירשם במשרד הפנים כבני זוג נשואים, סרב פקיד הרישום לרושמם, על אף שבעבר, פסק בית המשפט העליון של מדינת ישראל שנישואים אשר יהיו מוכרים במדינה שבה הם נערכו, ירשמו כדין גם בישראל. בלית ברירה עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק, 17 בני זוג שנישאו בנישואים חד מיניים בקנדה בבקשה להירשם בישראל כנשואים, כשם שהיה נהוג עד אז ביחס לנישואים אזרחיים בין בני זוג הטרוסקסואלים.
אם יש לכם שאלה בנושא פנו אלינו
ם
בפסק הדין שניתן בשנת 2006, קבע בית המשפט הגבוה לצדק, שיש לרשום במרשם האוכלוסין את הנישואים החד מיניים שנערכו בחו”ל ומאז ועד היום נרשמים נישואים חד מיניים שנערכים בחו”ל באופן רשמי גם בישראל. אולם בניגוד לנישואים אזרחיים בין בני זוג הטרוסקסואלים, הנרשמים במרשם האוכלוסין גם כן, נישואים חד מיניים, אמנם נרשמים אבל אינם מקנים לבני הזוג זכויות מהותיות.
מהן זכויות מהותיות? אלו הן זכויות שיש לבן זוג אחד המחייבות את האחר וזכויות שיש לבני הזוג ומחייבות את המדינה כלפיהם. למשל הזכות לתבוע מזונות זה מזה, הזכות להתגרש זה מזה ועוד זכויות שבמהותן הן זכויות הנובעות מהקשר הזוגי.
לכאורה נפתרה הבעיה, אולם רק לכאורה, משום שהרישום אמנם התבצע ונראה כלפי חוץ, אבל הוא איננו מצמיח את הזכויות המהותיות שבני הזוג זקוקים להן. באופן מעשי, שורה של פסקי דין, העניקו זכויות לבני זוג מאותו מין גם ללא נישואים חד מיניים רשמיים, לכן נושא הרישום הפך להיות פחות עקרוני כל עוד הזכויות המהותיות ניתנות על רקע הקשר הזוגי. המאבק החברתי משפטי צריך להיות, למען נישואים חד מיניים בישראל אשר לא רק יראו אלא גם יוכרו.
החשיבות הגדולה של תעודת הזוגיות, היא לא רק מעשית אלא ובעיקר רעיונית, משום שהיא בנויה על הצהרה הדדית של בני הזוג הנותנים תוקף לזוגיותם במקום שהמדינה או נציגיה יתנו לה תוקף.
מדובר בשינוי תפיסת עולם סביב השאלה מהו מקור תוקפו של הקשר הזוגי, האם הוא נובע ממערכת היחסים הזוגית או שהמדינה באמצעות נציגיה נותנים לו את התוקף.
מקור התוקף הוא זה שעושה את כל ההבדל וכולנו רוצים להיות אחראים לגורלנו.
רוצים למסד את הקשר? צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
הפתרון הלהט”בי בישראל – תעודת זוגיות
על פי הערכות בישראל חיים 18,000 בני זוג מאותו מין המתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף. נישואים חד מיניים כמובן שעדיין אינם אפשריים בישראל, כשם שאין נישואים אזרחיים, אולם הכרה בקיומה של הזוגיות החד מינית קיימת גם קיימת.
נישואים הם עניין מורכב בכל העולם ולא רק בישראל, אלא שבישראל, ישנה מערכת נישואים מיוחדת במינה. מצד אחד קובע החוק שבני זוג יכולים להינשא רק בנישואים דתיים, מצד שני, יש הרבה מאד אזרחים ותושבים בישראל שהדת איננה יכולה להשיא ביניהם, לא ניתן להינשא לבן זוג בן דת אחרת, לבן זוג שהינו פסול מטעמים דתיים או לבן זוג מאותו מין.
בהעדר פתרון דתי לכל אותם בני זוג, הם נאלצו במשך השנים לנדוד למדינות שמעבר לים ולהינשא בהן ועם אישורי הנישואים שבידיהם לשוב לישראל ולהירשם כבני זוג נשואים. כך קרה ביחס לבני זוג מאותו מין אשר ביקשו למסד את היחסים ביניהם באופן רשמי ולא מצאו פתרון בישראל. בשנת 2006 מספר בני זוג מאותו מין הרחיקו לקנדה ונישאו בנישואים חד מיניים מוכרים, הם נרשמו כנשואים בקנדה ושבו עם כל הרישומים המוכיחים זאת, כשהגיעו לישראל וביקשו להירשם במשרד הפנים כבני זוג נשואים, סרב פקיד הרישום לרושמם, על אף שבעבר, פסק בית המשפט העליון של מדינת ישראל שנישואים אשר יהיו מוכרים במדינה שבה הם נערכו, ירשמו כדין גם בישראל. בלית ברירה עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק, 17 בני זוג שנישאו בנישואים חד מיניים בקנדה בבקשה להירשם בישראל כנשואים, כשם שהיה נהוג עד אז ביחס לנישואים אזרחיים בין בני זוג הטרוסקסואלים.
אם יש לכם שאלה בנושא פנו אלינו
למידע נוסף השאירו פרטים
ם
בפסק הדין שניתן בשנת 2006, קבע בית המשפט הגבוה לצדק, שיש לרשום במרשם האוכלוסין את הנישואים החד מיניים שנערכו בחו”ל ומאז ועד היום נרשמים נישואים חד מיניים שנערכים בחו”ל באופן רשמי גם בישראל. אולם בניגוד לנישואים אזרחיים בין בני זוג הטרוסקסואלים, הנרשמים במרשם האוכלוסין גם כן, נישואים חד מיניים, אמנם נרשמים אבל אינם מקנים לבני הזוג זכויות מהותיות.
מהן זכויות מהותיות? אלו הן זכויות שיש לבן זוג אחד המחייבות את האחר וזכויות שיש לבני הזוג ומחייבות את המדינה כלפיהם. למשל הזכות לתבוע מזונות זה מזה, הזכות להתגרש זה מזה ועוד זכויות שבמהותן הן זכויות הנובעות מהקשר הזוגי.
לכאורה נפתרה הבעיה, אולם רק לכאורה, משום שהרישום אמנם התבצע ונראה כלפי חוץ, אבל הוא איננו מצמיח את הזכויות המהותיות שבני הזוג זקוקים להן. באופן מעשי, שורה של פסקי דין, העניקו זכויות לבני זוג מאותו מין גם ללא נישואים חד מיניים רשמיים, לכן נושא הרישום הפך להיות פחות עקרוני כל עוד הזכויות המהותיות ניתנות על רקע הקשר הזוגי. המאבק החברתי משפטי צריך להיות, למען נישואים חד מיניים בישראל אשר לא רק יראו אלא גם יוכרו.
החשיבות הגדולה של תעודת הזוגיות, היא לא רק מעשית אלא ובעיקר רעיונית, משום שהיא בנויה על הצהרה הדדית של בני הזוג הנותנים תוקף לזוגיותם במקום שהמדינה או נציגיה יתנו לה תוקף.
מדובר בשינוי תפיסת עולם סביב השאלה מהו מקור תוקפו של הקשר הזוגי, האם הוא נובע ממערכת היחסים הזוגית או שהמדינה באמצעות נציגיה נותנים לו את התוקף.
מקור התוקף הוא זה שעושה את כל ההבדל וכולנו רוצים להיות אחראים לגורלנו.
רוצים למסד את הקשר? צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
למידע נוסף השאירו פרטים