זכויות הידועים בציבור כמעט זהות לאלו של הנשואים – אך הציבור בישראל עדיין מסורתי / מאת ארנון בן-יאיר 29.4.2007

דה-מרקר

דה-מרקר

זכויות ידועים בציבור

זכויות הידועים בציבור כמעט זהות לאלו של הנשואים – אך הציבור בישראל עדיין מסורתי. בישראל 5% מהזוגות ידועים בציבור, לעומת שליש מהזוגות באירופה; מנכ”לית ארגון משפחה חדשה, עו”ד אירית רוזנבלום, אומרת כי למרות היתרונות הברורים של ההסדר הזה, רוב הזוגות עדיין מתחתנים כדת וכדין

“הציבור בישראל עדיין חושב באופן מסורתי. רק 5% מהזוגות בישראל הם ידועים בציבור; 10% מהזוגות החדשים בוחרים בזוגיות כזאת, לעומת כ-50% בעולם הליברלי” – כך מסבירה עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”ל ארגון “משפחה חדשה” את הצורך בחוברת הסברה שפירסמה העמותה לאחרונה. למעיין בחוברת נדמה כי תם המאבק של ידועים בציבור בישראל, אך מדברי רוזנבלום עולה כי המאבק עבר מהמישור המשפטי להסברתי כדי להביא לתודעה את יתרונותיו הברורים של מוסד הידועים בציבור.

מתברר כי זכויות הידועים בציבור בישראל שוות כמעט לחלוטין לאלה של זוגות נשואים. אמנם יש עדיין פעולות שניתן לנקוט עבור שיוויון מוחלט, אך למעט במקרים של זוגות חד מיניים, הזכויות שוות ובעניינים מסוימים ישנם יתרונות דווקא למוסד הידועים בציבור. “ואולם”, אומרת רוזנבלום, “מנטלית הבעיה עדיין קיימת. בישראל 40 אלף זוגות שנישאים מדי שנה, מתוכם רק עשירית בוחרים בנישואים אלטרנטיוויים. אנשים הולכים עם זה ומאמינים בזה עד שזה מגיע אליהם”.

בשנים האחרונות חל גידול בשימוש במוסד הידועים בציבור, בין היתר משום שבישראל רשאים להינשא רק בני אותה דת ורק אם הלכות הדת שלהם מתירות את הנישואים. לפי הערכות חיים בישראל 85 אלף זוגות ידועים בציבור – מתוכם 45% עיגנו את יחסיהם בהסכם הנקרא “נישואי חוזה”. בעולם המערבי נישואי חוזה זוכים לשגשוג רב בהרבה. באירופה שליש מהזוגות אינם נישאים, ובארה”ב 40% מההורים לא נישאו מעולם.

בית המשפט העליון הכיר במעמד “ידועה בציבור כאשתו” כבר ב-48′, ומאוחר יותר הוכר גם ה”ידוע בציבור כבעלה”. כיום יותר מ-20 חוקים מסדירים את מעמדם של ידועים בציבור כזהים לאלה של נשואים.

מיהם ידועים בציבור?

על פי הפסיקה, ידועים בציבור הם זוג אנשים המנהל משק בית משותף, תחת קורת גג אחת. משך הזמן של ניהול הבית המשותף אינו קובע, וידועים מקרים בהם בית המשפט הכיר בידועים בציבור לאחר שקיימו את המבחנים במשך חודשים ספורים. מוסד הידועים בציבור אינו מקנה “סטטוס אישי”, אלא מדובר בשאלה עובדתית הנקבעת על יסוד ראיות. בית המשפט יכול להכיר בזוג ידועים בציבור גם אם לא כרתו הסכם. נישואי חוזה הם הסדרה רשמית של החיים המשותפים, כאשר בני הזוג מסדירים בו את ענייני הרכוש, חובותיהם כהורים ועניינים אחרים.

להבדיל מהסכם ממון בין בני זוג, הסכם בין ידועים בציבור אינו דורש אישור בית משפט כדי שיקבל תוקף. עם זאת, מומלץ לערוך אותו אצל מומחה לדיני אישות. בהסכם יתנו בני הזוג ביטוי לרצונותיהם, לרבות התייחסות למקרים כגון קבלת ירושה, מחלוקת זוגית או הורית, פירוד ועוד. בנוסף, ההסכם יהווה הוכחה חותכת לקיום מערכת של ידועים בציבור.

ישנן עוד אפשרויות למיסוד קשר של ידועים בציבור, בין אם באמצעות תצהיר ידועים בציבור, שבו מאשרים בני הזוג שהם ידועים בציבור ובין אם בחתימה על “כתב זוגיות” במסגרת “טקס נישואין”, הכולל גם התחייבויות רגשיות. ולמי שמודאג מעניין שם המשפחה, מאז שנות ה-70 ניתן בפרוצדורה פשוטה להחליף את שם המשפחה בזה של בן הזוג, או להוסיף את שם המשפחה של בן הזוג.

זכויות כלכליות

מבחינה כלכלית, הגדרה כידועים בציבור רק מיטיבה עם בני הזוג. במוסד לביטוח לאומי הם זוכים ליחס שווה לבני זוג נשואים, ובאחרונה הוכרה גם זכאותם לקבל משכנתא ממשרד השיכון.

אם לילדים מאבדת את הגדרתה כחד הורית מרגע שהיא נישאת מחדש. כך גם אם חד הורית שמנהלת קשר של ידועה בציבור. ניתן תיאורטית לא לדווח על קשר של ידועה בציבור, אך מדובר בדיווח כוזב ומאוד לא מומלץ לביטוח הלאומי, המהווה עבירה פלילית. הביטוח הלאומי עוקב אחר אימהות חד הוריות ובוחן אם הן נמצאות בקשר. אשה שתיתפס מרמה, צפויה לקנסות כבדים.

חוק פיצויי פיטורים עדיין מפלה לרעה זוגות ידועים בציבור. בעוד שעובד נשוי יכול להתפטר מעבודתו לרגל נישואיו ולהיחשב כמפוטר ולזכות בפיצויי פיטורים, זכות מקבילה לידוע בציבור אינה קיימת. לעומת זאת, עובד שהלך לעולמו או חלה, בן זוגו הידוע בציבור יוכל לזכות בפיצויי הפיטורים של בן זוגו כאילו היו נשואים.

יתרון כלכלי קיים לאלמן או אלמנה המקבלים תגמולים, ונכנסים לקשר של ידועים בציבור. אילו היו מתחתנים, היו מאבדים את זכויותיהם כאלמנים, ואולם אם הם מקיימים קשר של ידועים בציבור, הם ממשיכים להיחשב אלמנים ולזכות במלוא הזכויות.

זוגות ידועים בציבור “סובלים” מנחיתות מבחינת חוקי מס הכנסה, שאינם משווים בינם לבין נשואים, ואולם הידועים בציבור יכולים רק לברך על כך. לדברי רוזנבלום, “פקודת מס הכנסה בישראל היא מנדטורית ומדברת על קשרי נישואין בלבד. הפקודה אוסרת על נשוי לתת שכר לבן זוגו. איסור זה אינו קיים בין זוג שהוא ידוע בציבור. בניגוד לנשואים, ידועים בציבור יכולים להגיש דו”חות מס הכנסה נפרדים גם אם הם שותפים עסקיים, ולזכות בדרגות מס נמוכות יותר. מדובר בהטבה משמעותית ביותר”.

לבסוף מתארת רוזנבלום את יתרונות הידועים בציבור בכל הנוגע לחוקי מס שבח על מכירת דירת מגורים. “ידועים בציבור יוכלו ליהנות מפטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים פעמיים בארבע שנים, ולא פעם אחת כפי שנהנים הנשואים”, היא אומרת.

ידועים בציבור- יתרונות מול נשואים

גידול ילדים

הדעה הרווחת והמוטעית היא כי ילדי ידועים בציבור הם ממזרים או פסולי חיתון. אך לאמיתו של דבר מעמדם של הילדים שווה לזה של ילדי זוגות נשואים. להיפך, מבחינת שיקולי ממזרות, דווקא מעמדה של הידועה בציבור עדיף מאשר מעמדה של הנשואה. ילדי אשה נשואה מסורבת גט שנכנסה לקשר זוגי חדש, יוגדרו ממזרים או שלא יוכרו כילדיו של בן זוגה החדש. לעומת זאת, לאשה שהיתה ידועה בציבור לא תהיה שום בעיה להביא ילדים לעולם מגבר חדש שתכיר לאחר פירוק הקשר הראשון, וילדיה לא יהיו ממזרים ויוכרו כילדיו של בן זוגה החדש.

“מאבקם של הידועים בציבור לא הושלם בכל הנוגע לטיפולי הפריה או אימוץ, שעדיין לא אפשריים לזוגות כאלה”, אומרת רוזנבלום. ידועים בציבור שיבקשו לעבור טיפולי הפריה, יידרשו לחתום כי אינם נשואים לאחרים. עד היום היו כמה מקרים בהם אושרו טיפולי הפריה כאשר הגבר היה עדיין נשוי פורמלית. ואולם המצב ההפוך שבו האישה עדיין נשואה פורמלית, לא הוכר משיקולים דתיים, כדי למנוע מצב של ממזרות.

בדומה לזוגות נשואים, גם ידועים בציבור יכולים לחלוק חופשת לידה. בענייני אימוץ מצבם של הידועים בציבור לא הוסדר כלל, והם לא רשאים לאמץ ילדים בישראל. לעומת זאת, יכולים ידועים בציבור להיעזר בשירותי אם פונדקאית.

ידועים בציבור- זכויות

סיום הקשר

היתרונות המשמעותיים ביותר קיימים לידועים בציבור המבקשים לסיים את הקשר. להבדיל מזוג נשוי המחליט להיפרד ונתון לסחטנות כלכלית, ידועים בציבור פטורים מכך. לדברי רוזנבלום, “אין מסחור של החיים ושל הילדים, אין תלות של האישה בגט, אין טקסים ארכאיים ומשפילים ואין תלות ברבנות. בני הזוג יערכו הסכם פירוד הקובע את העקרונות, זמני שהות ומשמורת של הילדים, גובה המזונות, השתתפות בהוצאות, חלוקת הרכוש וכל נושא ראוי לעיגון. הסכם שמסדיר ראיית ילדים ומזונות ידרוש אישור של בית המשפט לענייני משפחה, אך מדובר בהליך קצר וענייני”.

כפי שנהוג בין זוגות נשואים, גם בין ידועים בציבור האב חייב לזון את ילדיו. כמו כן, בין ידועים בציבור חלה “חזקת הגיל הרך”, לפיה טובת ילדים עד גיל 6 עם אמם. בין ידועים בציבור אין זכות למזונות אשה. עם זאת, במספר מקרים הוכרה זכאות ידועות בציבור לפיצוי בגין הפרידה מבן הזוג. הפיצוי מוגבל בזמן (לכמה חודשי הסתגלות והתארגנות), להבדיל ממזונות אשה שיכולים להימשך שנים ארוכות. חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור תיעשה על פי עקרון “חזקת השיתוף”, בנכסים ובחובות.

הזכאות לירושה בין ידועים בציבור דומה לזכויות זוגות נשואים, אלא שמבחינה ראייתית עולה החשיבות של הורשה בצוואה. עם זאת, בתי המשפט כבר הכירו זכאות ידועים בציבור לרשת אחד את השנייה גם בהיעדר צוואה, אפילו לאחר חודשים ספורים של קשר. בתי המשפט השוו את מעמד ידועים בציבור לאלה של נשואים, גם בנוגע לזכויות בדירת המגורים, בקצבאות, בתשלומי ביטוח ופנסיה ולמזונות מהעיזבון של הנותר בחיים.

הצעת חוק ידועים בציבור

ארגון משפחה חדשה יוזם הצעת חוק שמטרתה לעגן בצורה ברורה את מושג הידועים בציבור. באופן מעט מפתיע, הארגון, שמקדש את החופש הגלום בקשר הידועים בציבור, מציע שהוא ימוסד על ידי המדינה. על פי הצעת החוק, זוג המבקש הכרה כידוע בציבור, יירשם בבית משפט לענייני משפחה או אצל נוטריון. כמו כן, יוקם מרשם ידועים בציבור. התרת הקשר תעשה באותו אופן שבו הוצהר על הקשר.

לטענת רוזנבלום, “אין מוצא טוטאלי מהצורך בהצהרה. ליברליזם לא אומר שאין גבולות לזכויות האדם. כחלק מכך שאנו נמצאים בחברה המגנה על זכויות, מתחייב סדר וארגון. הנקודה היא ליצור סטטוס שהוא בעל צורה אזרחית ותוכן פרטי ואישי. נישואים אזרחיים הם תעתיק של נישואים דתיים, משום שהם תלויים בשיקול דעת רשם הנישואים. להבדיל, לרשם הידועים בציבור לא יהיה שיקול דעת. רישום יקדם אותנו לקראת שוויון מוחלט”.

רוזנבלום מצדדת בהסדרת יחסים אישיים בהסכמים. “היום זה זוכה ליחס שלילי, משום שמתייחסים להסכם כמסדיר את פירוק הקשר וכפוגע ברומנטיקה, אבל זה לא כך. חייבים להבין כי ההתקשרות היא שותפות, ולשום שותפות, בשום תחום, לא נכנסים מבלי להסדירה מראש. לא למקרה שבו השותפות תיפסק, אלא דווקא כדי שהיא תתקיים לאורך זמן. הכתובה היא הסכם הממון העתיק ביותר בעולם. כבר לפני 2,000 שנה הבינו שנישואים זה עניין כלכלי, והובטחה בה האחריות הכלכלית ההדדית. השיווק של הסכמי ממון צריך להיעשות על רקע בנייה של הקשר, ולא על רקע פירוקו כפי שנעשה כיום. אין עדיין מספיק ניסיון בעולם כדי לקבוע האם נישואי חוזה יציבים יותר מנישואים רגילים, שכן אלה קיימים רק 15-20 שנה בעולם. כאשר יצטבר יותר מידע יתברר שלנישואים מתוך חופש ובחירה חופשית יש סיכוי גבוה יותר לשרוד”.

אגב, רוזנבלום עצמה נשואה כדת וכדין, אך היא מסבירה כי בתקופתה לא היתה מודעת לאפשרויות האחרות, וכיום היתה נישאת בחוזה. עו”ד פיני אביב, מומחה לדיני אישות אומר: “מצבה של ידועה בציבור טוב משל נשואה, שכן היא מסירה מעליה את החשש שבית דין רבני יידרש לדון בעניינה בעת פירוד. בענייני מזונות ורכוש יידון בית משפט לענייני משפחה, ולא תהיה לגבר אפשרות לכרוך עניינים אלה לסוגיית הגירושין בבית הדין הרבני. לרוב הזכויות שתיפסקנה לאשה בבית משפט רבות יותר מאלה שיפסוק בית הדין. בפסק דין של הנשיא אהרון ברק שפורסם בנובמבר נקבע כי זוגות יהודים שנישאו בחו”ל ומתגרשים לחומרה בבית דין רבני, לא יוכלו לכרוך את ענייניהם הממוניים לדיון בפניו. מדובר בפסק דין מהפכני שמעודד נישואים אזרחיים”.

פורסם בקטגוריות: עיתונות ותקשורתתגיות: , , , , , , , 14 תגובות

14 תגובות

  1. ציפי ציפי
    Posted 8 בדצמבר 2010 at 21:03 | Permalink

    השאלה היא, האם גם נשואים יכולים להחשב ידועים בציבור?
    יש כבר מספר מקרים בפסיקה בהם אדם נשוי שנפרד מאשתו אך לא התגרש, פתח במערכת יחסים חדשה, ודווקא הידועה בציבור היא שירשה אותו. בעקבות כך, אבקש לדעת האם תעניקו תעודת זוגיות לאדם כזה.

  2. Tal Tal
    Posted 6 באוקטובר 2011 at 15:26 | Permalink

    התשובה היא חיובית, גם החוק מכיר באנשים החיים בנפרד, כך למשל חוק הביטוח הלאומי, חוק משפחות חד הוריות, אדם יחשב כמי שחי בנפרד מבן זוגו אם הוא חי ממנו בנפרד למעלה משנה ופתח בהליכי פרידה מבן זוגו. במבחן המשפטי הוא, שאין השניים מנהלים משק בית משותף , במקרה כזה הפרוד, יכול לפתוח במערכת יחסים חדשה ולנהל משק בית משותף עם בת זוגו החדשה כידועה בציבור.

  3. רוני איתן רוני איתן
    Posted 25 בספטמבר 2015 at 18:58 | Permalink

    אני תומכת במיסוד הקשר באמצעות תעודות זוגיות וחוסר הכרח להינשא אלא להיות ידועים בציבור, אבל למרות הזכויות הכמעט שוות שיש לידועים בציבור לעומת נשואים (הן באופן דתי והן באופן אזרחי), ידוע שישנן כמה זכויות הנמנעות מזוגות שאינם מוכרים ע״י המדינה כנשואים. בחיפושיי עד כה ברחבי האינטרנט לא מצאתי תשובה לשאלה: אילו זכויות שיש לנשואים אין לידועים בציבור?
    מקווה שהתשובה שתספקו לי תעזור לאנשים נוספים המחפשים מידע על כך ברשת ולא מוצאים.

  4. משפחה חדשה משפחה חדשה
    Posted 29 בספטמבר 2015 at 1:11 | Permalink

    שלום רוני
    באופן עקרוני הושווה מעמדם של הידועים בציבור לבני זוג נשואים. מעט מאד עניינים עדיין תלויים ועומדים והם יפתרו גם כן בקרוב, הבולט שבהם הוא האפשרות שיש לאישה נשואה להשתחרר משירות צבאי בגיל 18, עקב נישואיה.
    ישנן מדינות זרות, בעולם אשר דורשות נישואין רשמיים במקרה שבני זוג או אחד מהם רוצה להתאזרח בהן.
    כל יתר העניינים הם בעיקר פרוצדורליים ודורשים ביורוקרטיה קצת שונה לגבי הסדרת הזכויות, אבל בסופו של דבר הזכויות ניתנות.

  5. איריס איריס
    Posted 5 בינואר 2016 at 16:25 | Permalink

    שואלת בשביל ידיד..הוא בחור יהודי שנמצא בכלא והכיר בחורה נוצריה שגם היא נמצאת בכלא.
    האם ישנה אפשרות של נישואים או חוזה של ידועים בציבור כדי שיקבלו את זכויותיהם מהשבס בתור בני זוג ? מה ניתן לעשות ?

  6. משפחה חדשה משפחה חדשה
    Posted 10 בינואר 2016 at 0:17 | Permalink

    צרי איתנו קשר טלפוני 03-5660504

  7. עדי עזרא עדי עזרא
    Posted 16 בפברואר 2016 at 10:28 | Permalink

    שלום,
    חסרה כאן אינפורמציה לגבי נקודות זיכוי במס הכנסה.
    ממה שידוע לי עדיין קיים חוסר שיוון בין נשואים לידועים בציבור בעניין.
    כאשר זוגות נשואים, במידה ואחד מבני הזוג אינו עובד- מקבלים עוד נקודה ואילו ידועים בציבור במצב שכזה- אינם מקבלים.
    האם נכון?
    אשמח לתגובה
    תודה

  8. משפחה חדשה משפחה חדשה
    Posted 17 בפברואר 2016 at 13:06 | Permalink

    מס הכנסה
    עד סוף שנת המס 1992 קבע סעיף 37 לפקודת מס הכנסה:
    “בחישוב המס של יחיד תושב ישראל, שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס היתה לו אשה שחיתה עמו או שכלכלתה היתה עליו, תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת”.
    מנוסח זה ברור שגם ידועה בציבור שאינה עובדת זיכתה את בן זוגה בנקודת זיכוי, בדיוק כמו אישה נשואה שאינה עובדת.

    מצב זה שונה בתיקון מס’ 89 לפקודת מס הכנסה, שהביא לשינוי בסעיף 37 לפקוד מס הכנסה:
    “בחישוב המס של יחיד תושב ישראל, שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס כלכלת בן זוגו היתה עליו, תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת”. הגדרת המושג “בן זוג” נוספה לסעיף 1 לפקודה, ובה נאמר “בן זוג – אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו”.

    נוסח זה מציב תנאי כפול לקבלת נקודת זיכוי בגין בן זוג שאינו עובד:
    יש להיות נשוי כדין לבן הזוג. נשוי כדין ולא נשוי כדת וכדין, כלומר גם נישואים אזרחיים, המוכרים על-ידי מרשם התושבים, טובים לעניין זה. ידוע בציבור אינו נחשב כבן-זוג.
    יש לחיות עם בן הזוג, כלומר אדם שחי בנפרד מבן זוגו שאינו עובד אינו זכאי לנקודת זיכוי בגין בן זוג זה.

    ביטוח לאומי
    הביטוח הלאומי נוקט בגישה שונה מזו של פקודת מס הכנסה. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר: “אשתו – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו”.

    פרק ב’ של חוק הביטוח הלאומי, העוסק בביטוח זִקנה וביטוח שאירים, מתייחס לסטטוס של חי בנפרד, בהוציאו מהגדרת “אלמנה” אישה שחייתה בנפרד מבעלה המנוח (בתנאים המפורטים בסעיף 5 לחוק).

    סעיף 115 לחוק הביטוח הלאומי עוסק במענק לימודים להורה יחיד, וגם במקרה זה הורה שאינו נשוי אשר יש לו ידוע בציבור אינו נחשב להורה יחיד (כלומר אדם יכול להיחשב הורה יחיד לצורך מס הכנסה ולא להיות כזה לצורך הביטוח הלאומי).

  9. מיכאל מיכאל
    Posted 3 בינואר 2017 at 0:14 | Permalink

    גרוש עם ילדים שאינם בחזקתו, אך השמלם מזונות בגינם, זכאי לנקודת זיכוי ממס הכנסה. האם הורה לילד שנולד במסגרת של חיים משותפים ללא נישוין , נמצא בחזקת אימו, והמשלם בגינו מזונות ללא הסכם גרושחן, זכאי גם הוא לנקוד זיכוי? באתר ביטוח לאומי לא מצאתי התייחסות למקרה כזה והמעסיק מסרב לבצע את הזיכוי כאמור ללא הסכם גרושין הכולל מזונות.

  10. משפחה חדשה משפחה חדשה
    Posted 9 בינואר 2017 at 16:41 | Permalink

    בוודאי יש לך הסכם של שותפות הורית, הסכם כזה דינו כדין הסכם גירושין/משמורת הצג אותו בפני המעסיק ויהא עליו לכבד אותו.

  11. אינה אינה
    Posted 17 באפריל 2018 at 11:37 | Permalink

    שלום.
    רציתי לשאול לגבי נקודות זיכוי.
    גבר ידוע בציבור עם 2 ילדים: בני3 ובן 8. כמה נקודות מגיע לו?
    תודה מראש

  12. עינת עינת
    Posted 26 באפריל 2018 at 22:35 | Permalink

    חייבת לתקן טעות בכתבה. אלמנים ואלמנות נפגעים כלכלית ומאבדים את זכותם לקבלת קצבת שאירים מבטוח לאומי אם הם ידועים בציבור. בעיני ביטוחצלאומי הם נחשבים נשואים אך אינם מקבלים מענק נידואים כמו אלמנים שנישאים בשנית. זו פגיעה כלכלית מהותית.

  13. משפחה חדשה משפחה חדשה
    Posted 28 במאי 2018 at 22:49 | Permalink

    לפי החישוב שלנו מגיע לו 5.75 נק זיכוי

  14. דוש דוש
    Posted 21 במרץ 2019 at 16:39 | Permalink

    ואם עושים אצלכם הסכם הפרייה עם גבר נשוי אז אפשר לרשום את הילד במשרד הפנים על שמו

פרסם תגובה

שדות חובה מסומנים ב *

*
*

מותר להעזר בסימני HTML הבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין