צייד מכשפות בסגנון המאה ה 21 – מיסטיקה של שליטה בחירות האדם

השנה היא 340 לפני הספירה הפילוסוף היווני אריסטו, מזהה את מה שאנחנו טרם זיהינו שלוש צורות משטר חיוביות (מלוכנות, אריסטוקרטיה ודמוקרטיה) ושלוש צורות משטר שליליות (טירניה – שלטון יחיד, אוליגרכיה ואוכלוקרטיה – שלטון האספסוף) כל אחת מצורות המשטר השליליות הללו מבטאת את ההרס של צורות המשטר החיוביות. צורות המשטרים מתחלפות ביניהן במחזוריות, כך למשל, בהעדר שלטון מרכזי, ימליך עליו העם מלך וייתן בידיו את סמכויות השלטון. או אז, המלך ירכז בידיו יותר מדי סמכויות, ויהפוך לרודן, וכתוצאה מכך, העם יפיל אותו ויעביר לעצמו את השלטון, מן הסתם יהיה זה שלטון של נכבדי העם, שלטון אריסטוקרטי. בהמשך כאשר השלטון האריסטוקרטי יתחיל לסבול משחיתות וניוון הוא יהפוך לאוליגרכיה, זו האחרונה תוביל את העם לתפוס את השלטון ולכונן דמוקרטיה. הדמוקרטיה, סופה שהיא, מובילה לאוכלוקרטיה, וחוזר חלילה. העולם הנאור, נמצא כפסע מן השלב הזה והמזרח התיכון הגועש, כבר הגיע לשם.

אם נקבל את עמדתו של אריסטו, מדובר בתהליך בלתי הפיך, מחזורי מחויב המציאות והדרת נשים אינו אלא השתקפות של תופעת ההתפרקות השלטונית הזו. אלא שכאשר מאובחנת התופעה ונגלית לעין, נדמה שכבר מאוחר מדיי.

הציבור בישראל, ספג משך שנים, אינספור התראות לקראת הבאות, אולם הוא בחר להתעלם, בשנת 1998 כתב ספי רכלבסקי את ספרו “חמורו של משיח” המדבר על נטיותיו הקיצוניות של הציבור הדתי אל מול האפתיה והזחיחות של הציבור החילוני, עם צאת הספר הפך עצמו רכלבסקי בין לילה, למצליף בשער, תוך שהוא סופג קיתונות של ביקורת ולעג, ונטען כנגדו כי אין לו את הכלים הדרושים להסיק את מסקנותיו והוא שוגה מתודולוגית. כמו כן נטען כי הוא מסית לפילוג בין חלקי העם. אף אחד לא נעצר והקשיב לאזהרתו.

היום כשמרצע יצא מן השק והנשים מודרות מידי יום מעוד ועוד מרחבים ציבוריים ופרטיים, עדיין, כך נדמה, איש לא נוקט פעולה של ממש, איש לא חש שהסכנה כבר כאן, שהיא עצומה ושהיא קיימת. ראש השב”כ לשעבר אפרים הלוי, טען רק לאחרונה, כי האיום הדתי קיצוני מסוכן יותר מן האיום האיראני והוא הושתק באחת ודבר לא קרה. אולם השבוע נפל דבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקש להביע את מחאתו בפומבי, גם הנשיא פרס לא חסך את שבט בקורתו והכנסת, אף היא כינסה ישיבת חירום מיוחדת לדיון בנושא, בסופה הוחלט להקים תת ועדה  של ועדה שתחקור את התופעה תסיק מסקנותיה ותמליץ המלצותיה.

עד שכל הנוגעים בדבר יתעשתו כדי למגר את הנגע יהיה מאוחר מדיי, גבירותיי ורבותיי כבר מאוחר, מאד מאוחר, הנגע מכרסם בנו, הדרת הנשים הינו ביטוי חיצוני סממן שטחי גם אם הוא נראה ממש הזוי, הוא כאן, אבל הוא רק הגלד החולה של  התופעה העמוקה, מתחתיו כבר מתרחשת מורסה מוגלתית שלמה ותיקונו לא ירפאה.

במשטרים חשוכים ביותר הזכורים לנו משחר ההיסטוריה, היו אלה הנשים, אשר שימשו קורבן ראשוני וגלוי לעין של תופעה חולה ועמוקה בחברה רקובה, כך צייד המכשפות במאה ה 15 וכך במאה ה 20 עת השתלט שלטון הטאליבן על אפגניסטן, אלה גם אלה, הן רודנויות בעלות אופי אכזרי ומנוון אשר עוררו את עין הציבור רק כאשר הגיעו מובילי דרכם ל”טפל” בנשים, אבל אז כבר היה מאוחר מדיי. גם היום, אני אומרת כבר מאוחר מדיי נותרה לנו רק דרך אחת אחרונה ויחידה לטפל בתופעה והיא חייבת להיות אגרסיבית ומיידית, בלי פטפוטי סרק, כאן ועכשיו עלינו לנקוט בענישה הקשה ביותר, תם זמן הדיבורים, עת למעשים, הדרת נשים היא פגיעה גסה ובוטה בזכויות אדם ומי שנוקט בגישה זו, חייב לעמוד לדין ומייד, שיפוט מהיר לעברייני זכויות נשים ועבירות שנאה בכלל. אם לא נעשה זאת עכשיו, סופנו שנשקע אל תוך קיצוניות גזענית, מדכאת וחשוכה, אין אנו רוצים בכך, כי נטרפה השעה ובאו עלינו ימי הפורענות.