תחת הכותרת של “גניבת זרע” מתפרסמים לא מעט מקרים. הכוונה בדרך כלל היא לכך שאשה הנמצאת במערכת יחסים אינטימית עם גבר, תציג מצג שווא כלשהו על יכולתה להרות. למשל היא יכולה לטעון כי היא מוגנת מהריון על ידי גלולות בעוד שפועל היא אינה נוטלת אותן, כל זאת על מנת להרות ולהוליד ילד לפי רצונה שלה.

היש דבר כזה, גניבת זרע ? האם חובת אבהותו של אדם היא חובה מוחלטת ? מה החוק אומר לגבי גניבת זרע?

אם רציתם לדעת ?

• האם אפשר לגנוב זרע מגבר ? מהי גניבת זרע?

• גבר שלא התכוון להכניס אישה להריון האם יש לו חובות כלפי הילד שייוולד?

• מתי יוכל גבר לטעון להקלה, או להתגונן מפני מצב כזה ?

• האם ניתן לחייב גבר לעבור בדיקת אבהות DNA לצורך אימות האבהות ? מה זאת הבדיקה הזו?

• כמה היא עולה ?

• איפה עושים אותה ?

אז אתם זקוקים לעזרה בנושא, צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:

למתעניינים יותר המשיכו לקרוא כאן;

שאלות רבות, מעסיקות את הגברים המביאים לעולם צאצאים לעולם מבלי שתכננו זאת, מבלי שיש להם מערכת יחסים קבועה עם אישה. האם די בכך שלא ידעת ולא רצית שהאישה עמה קיימת יחסי מין, תיכנס להיריון ? או שמא כל מגע בין גבר לאישה, מבוסס על תוצאה אפשרית של היריון, רצוי או בלתי רצוי. מהן המשמעויות? כיצד אפשר להתמודד איתן? על כל אלה במידע שלהלן.

מהי גניבת זרע ?

החוק הפלילי איננו מכיר בסוג גניבה שכזה, אף לא קיימת מגבלה או עבירה אזרחית שכזאת, ואין בחוק הישראלי הגדרה משפטית כלשהי למונח “גניבת זרע” “נטילת זרע” ברשלנות, בשוגג או שלא בידיעה. גניבת זרע הוא מונח המתאר תחושה אישית, סיטואציה חברתית, מצב נפשי וכד’ של גבר שאישה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, בניגוד לידיעתו ובניגוד לרצונו.

במערכת אינטימית של גבר ואישה רב הנסתר על הנגלה. גניבת זרע על ידי אישה, דהיינו הריון הנוצר בניגוד לידיעתו או להסכמתו של האב, מתוך הנחה כי האישה מוגנת מפני היריון לא רצוי – הינה עתיקת יומין. שורשיה מגיעים אף לימי המקרא.

על פי תפיסת השיטה המשפטית שלנו גבר המקיים יחסי מין עם אישה צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל תוצאה ולכל התפתחות היכולה לנבוע מקיום יחסי מין. התעברות – כניסה להריון – הינה תוצאה טבעית של יחסי אישות, ועל כן גבר המקיים יחסי מין צריך להביא בחשבון אפשרות סבירה שדבר זה יקרה. זוהי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לפני שנים רבות ולא שונתה עד כה.

בפני בית משפט הובא עניינו של גבר שקיים יחסי מין עם אישה, לטענת הגבר הוא הגן על עצמו בעת קיום יחסי המין עם האישה בקונדום, הגבר היה משוכנע כי אין לא תהיינה תוצאות משמעותיות למעשיו, כגון שייוולד ילד כתוצאה מאותם יחסים. אולם התברר כי האישה נטלה את הקונדום מן הפח, לאחר שאותו גבר עימו קיימה יחסים עזב את דירתה, אז שאבה האישה את שאריות הזרע שנותרו על הקונדום והזריקה לעצמה מן הזרע. בשלב מאוחר יותר הסתבר כי הרתה מאותה זרע שניטל על ידה. לימים הגישה תביעה נגד הגבר לחייבו להכיר באבהות על הצאצא שייוולד, ההיריון לא צלח, אבל בית המשפט ראה במקרה זה גניבת זרע.

גבר שלא התכוון להכניס אישה להריון האם חייב הוא בחובה כלשהי כלפי הילד שייוולד ?

גבר כזה יחויב במזונות הילד שייוולד כתוצאה מקיום אותם יחסים בלתי מוגנים, כאשר אין חשיבות ולו גם מזערית לנסיבות בהן נוצר הילד, גם אם האישה רימתה את הגבר ואפילו אם טמנה לו פח במכוון.

רצונו או אי רצונו של גבר בהולדת הילד אינה רלוונטית ואין לאדם שליטה באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי מין. גבר גם אינו רשאי לכפות על האישה לבצע או לא הפסקת הריון (הפלה) .

טענת גבר כי הוסכם בינו לבין האם כי לא תיכנס להריון, ואפילו התחייבות שנתנה לו להשתמש באמצעי מניעה בטוחים – אינם יכולים להוות טענת הגנה ראויה מפני תביעה למזונות ולאבהות לגבי התינוק שנולד. טענה שהאישה “סידרה” או “רימתה” את הגבר לא תישמע ככל שהדברים נוגעים לקטין והיא לא תיבחן כלל בתביעת אבהות או בתביעת מזונות.

מתי יוכל גבר לטעון להקלה, או להתגונן מפני מצב כזה ?

טענה של מעשה רמאות, או נטילת זרע מגבר שלא בידיעתו, יכולה לעלות רק כטענה של גרימת נזק, מבחינה משפטית הכוונה שניתן להגיש תביעת נזיקין. או תביעה על הפרת חוזה בלתי כתוב. (שכן הסכימו ביניהם השניים שלא תהיינה תוצאות לקיום יחסי המין שביניהם) פקודת הנזיקין קובעת שאין להציג מצג שווא בפני אדם וכאשר אישה טוענת כי היא משתמשת באמצעי מניעה וכך גורמת לגבר להאמין שקיום יחסי המין ביניהם הוא בטוח, היא מציגה בפניו מצג שווא ועל כך יש לו זכות תביעה. חוק החוזים לעומת זאת מדבר על תום לב במו”מ, וכאן הרי מדובר בסוג של תכסיס אותו הפעילה האישה על הגבר בחוסר תום לב וניסתה להונות אותו על מנת שיקיים איתה יחסי מין בידעה את התוצאות האפשריות.

עם זאת קיים קושי לגבר להוכיח את טענתו. קשה להוכיח כי הגבר דרש מהאישה להשתמש באמצעי מניעה בטוחים (כמו גלולות) וכי היא אמרה לו כי היא משתמשת בגלולות ולמרות השימוש הרתה בכל זאת. הקושי נובע מהאפשרות להוכיח את טענת התרמית או מצג השווא, שכן מטבע הדברים שיחות בנושא אמצעי מניעה נעשות במערכת סגורה בין גבר לאישה ובדרך כלל אין שותפים לשיחות אלו.

גם אם תוכח טענתו של גבר כי האישה התחייבה בפניו כי אין לה כל סיכוי להרות אין לכך כל השפעה על חובתו ואחריותו כאב כלפי בנו הן במזונות והן בנוגע להכרה באבהותו. במישור היחסים שבין הילד לאב – מחויבותו של האב קיימת בלא כל קשר להתנהגות של אם הילד, לרבות באשר להתנהגות האם, האם נהגה בתום לב או לא והאם עשתה שימוש במצגי שווא או הרתה בזדון (או אף מתוך רשלנות) מתוך כוונה לגנוב את זרעו. ויש אף מקום לטעון כי בהתנהגות הגבר הייתה רשלנות תורמת.

האזינו לראיון רדיו על מקרה של גניבת זרע, בהשתתפות עו”ד אירית רוזנבלום

האם ניתן לחייב גבר לעבור בדיקת אבהות (נטילת דם) לצורך שלילת או אימות האבהות ? מה זאת הבדיקה הזו? כמה היא עולה ? איפה עושים אותה ?

מדובר בבדיקת דם הנעשית לילד, לאב “החשוד כאב”, ולאם. הבדיקה נעשית במעבדות של מספר בתי חולים בארץ בעלות של 3,000-4000 ש”ח, ואחוז הוודאות הינו גבוה מאד, 99% , תוצאה חיובית של בדיקה זו מקובלת על בית המשפט וגורמת לו להכריז על ה”אב החשוד” כאב האמיתי.

עם זאת קיימת לגבר זכות לסרב לבדיקה, מטעמים של פגיעה בכבודו ובגופו, אלו טענות משפטיות מקובלות, אין חוק שיכול לכפות על אדם לעבור בדיקה פולשנית שאין הוא רוצה בה ואין כופים על אדם לחקור בניגוד לרצונו בעברו. זכות היסוד של דם מעניקה לו את הזכות “שלא לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת” אולם זכות זו כפופה לזכויותיהם של אחרים ונבחנת מתוך התחשבות ובהקפדה על זכויותיהם של אחרים, ובמיוחד כשמדובר בקטינים.

בפועל, גם אם יטען אדם שתלויה נגדו תביעת אבהות טענות מעין אלו ויסרב לעבור הבדיקה, הוא אולי יחסוך מעצמו את הבדיקה אבל לא את התוצאה, בעבר גברים שסירבו לעבור את הבדיקה, הוכרזו על ידי בית משפט כאבות, גם ללא בדיקה וסירובם נתפס כהסכמה. במילים אחרות, אין אפשרות לחמוק מהבדיקה.

על חובות וזכויות אב לילד מחוץ לנישואים – לחצו להגדלה:
פורסם ב-מעריב ב 13.11.11

מדוע חשוב כל כך לברר מיהו האב ?

בתי המשפט מצאו כי הפגיעה היחסית בילד עקב שלילת זכותו לדעת מיהו אביו חמורה בהרבה מן הפגיעה בזכותו של הגבר – שלא לדעת.

זכותו של אדם שידע מנין בא, מיהם הוריו, מי הולידו, מהו המטען הגנטי שלו, ומהי מורשתו. כבוד האדם של קטין כולל את רצונו לקבל את המידע על זהותו ולא ניתן למנוע ממנו לבקש לדעת את זהותו.

על כן ככל שגבר מסרב לערוך בדיקת רקמות שמורה הזכות לשופט להכריע כי עקב הסירוב לעבור בדיקת רקמות להסיק כי הגבר הינו אבי הקטין .

האם ניתן לבצע בדיקת אבהות פחות פולשנית ומכאיבה מבדיקת דם ?

בהחלט כן, לשם כך ישנה בדיקה נוספת בדיקת רוק. במקרה זה אין מדובר בחדירה לגופו של הנתבע אלא מדובר אך בנטילת דגימת רירית שאין עמה חדירה לגופו של האדם כי אם למשטח בחלק הלחי הפונה לחלל הפה. נטילת משטח רירית פה שונה בתכלית מנטילת דם שהרי אין עמה פגיעה בשלמות גופו ואין היא בבחינת פעולה חודרנית לגופו אלא במגע שאין עמו גרימת כאב, פציעה או פגיעה.

איזה משמעויות יש לעובדה שנולד ילד מבלי שהאב רוצה בו ?

ראשית המשמעות של גידול הילד ודאגה לצרכיו, אבל גם אם אדם מסרב לבקר את בנו, לגדלו ולחנכו, אין הוא יכול להתחמק מן החובה לדאוג למזונותיו. אבל משמעות נוספת היא כי אותו ילד יירש את רכושו של האב בבוא היום. ואם לאדם יש ילדים נוספים או משפחה פורמאלית עמה הוא חי, כדאי שידע משמעות זו וידע כיצד לחלק את רכושו.

כיצד אדם יכול לקבוע מה יעלה בגורל רכושו אם יש לו ילדים נוספים?

הדרך לעשות כן היא באמצעות צוואה מפורשת, על פיה יחליט אדם מה לעשות ברכושו ואם הוא איננו רוצה להוריש לילד דבר עליו לכתוב זאת במפורש.

האם הילדים או אמם יכולים לדרוש בדיקה להוכחת אבהות בכל עת ?

בדיקה להוכחת אבהות, איננה תלויה בזמן, בכל שלב אפשר לדרוש אותה, גם לאחר שאדם נפטר, עדיין ניתן לדרוש לבצע את הבדיקה.

לפני מספר שנים ייצג ארגוננו אישה שהיה לה בן זוג, אשר נפטר 10 שנים קודם לכן ומעולם לא סיפרה לשני ילדיה, כי הוא היה אביהם, כשבגרו הילדים רצו לדעת את זהות אביהם, האישה החליטה לעשות מעשה ופנתה לבית משפט, על מנת לאפשר לה לבצע בדיקת רקמות באמצעות, חלקי לבוש שנותרו בידיה מן המנוח. בית המשפט נעתר לבקשה והבדיקה בוצעה במעבדה משוכללת בחו”ל, למנוח הייתה משפחה ושלוש בנות, אשר לא ידעו על קיומן של אחיותיהן. הפנייה לבית המשפט יצרה מהומה במשפחה אשר הבינה, כי עליהן לשלם את החלק בירושה לשני האחים החדשים. בסופו של דבר ויתרו האחים החדשים על חלקם בירושה, אולם על פי חוק, לא היו חייבים לעשות כן.

עוד מאמרים בנושא הורות