עו”ד אירית רוזנבלום זכתה בפרס רפפורט היוקרתי, על עשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי רבת שנים. הפרס ניתן לה על הקמת ארגון “משפחה חדשה” ופעילותה לאפשר לכל אדם לבנות תא משפחתי.

עו”ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון “משפחה חדשה”. זוכת פרס רפפורט לעשייה מחוללת שינוי ורבת שנים (צילום: אביגיל עוזי)

 קרן ברוך ורות רפפורט, מעניקה מדי שנה שלושה פרסים לנשים שעשייתן במרחב הציבורי, החברתי, הקהילתי או הכלכלי בישראל הינה יוצאת דופן וראויה לציון. השנה (2017) התנהל דיון ער בוועדת השיפוט, שהתלבטה בין עשרות מועמדות ראויות. לבסוף הסכימו השופטות על זוכות הפרס לשנת 2017 הועדה החליטה להעניק את הפרס הראשון לעו”ד אירית רוזנבלום על היותה מובילת המהפיכה האזרחית במבנה המשפחה.

מועדת השיפוט של קרן רפפורט נמסר כי הפרס מוענק השנה באופן מיוחד לנשים פורצות דרך ומחוללות שינוי בחברה הישראלית הראויות להכרה על עבודתן המסורה והתגברותן מעוררת הכבוד על מכשולים, תוך הקרבה אישית.

שתי זוכות נוספות הן רות קוליאן שקיבלה פרס על עשייה נשית מעוררת שינוי בראשית הדרך. וליהודית יובל רקנאטי הוענק פרס רפפורט לאישה מעוררת השראה על הקמת ארגון נט”ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) ופעילותה החברתית והפילנתרופית ארוכת השנים.

כתבתה של דפנה ארד  פורסם ב 22.3.2017 בעיתון “לאשה”

הפרס לעו”ד אירית רוזנבלום הוענק על היותה מייסדת משפחה חדשה, הוגת הרעיונות החדשניים והמקוריים של תעודת הזוגיות™ ותעודת הנצח™ ועל יוזמתה להקמת בנק הזרע לחיילים והובלת בנק הצוואות הביולוגיות™ היחיד והראשון בעולם.

את המאבק  של עו”ד אירית רוזנבלום אפשר למצות במשפט אחד: “הקמת משפחה היא חירות ללא גבולות, זכות טבעית שחובה לאפשר ואסור למנוע”.

מה את יותר: מהפכנית או משפטנית?

“אני מגדירה את עצמי אמנית משפט, עוסקת באמנות של יצירת החיים בכלים המשפטיים שלי. יצאתי למאבק מול כל העולם, בגורמים שמרניים ובממסד המאובן המקורנף שלא מסוגל לעמוד בקצב השינוי של אנשים שרוצים לאהוב ולא להיות לבד”.

איך הכל התחיל?

“לפני 30 שנה, כשהבנתי את הצורך הבסיסי של כל אדם להקים תא משפחתי. זה היה אוונגרד. המהלך הזה כלל את כל הגורמים שלחברה לא נוח איתם; נישואי תערובת, הומואים, לסביות, אמהות חד־הוריות ועובדים זרים. הייתי עורכת דין לענייני משפחה בתחילת שנות ה־30 לחיי, כשגיליתי שכל עוד אתה חלק מתא משפחתי של גבר ואישה יהודים נשואים על פי ההלכה, תקבל את כל השירותים. ברגע שאחד הפרמטרים נופל, אתה נשאר בחוץ ומופלה. כבר אז כמעט מחצית מהתאים המשפחתיים נמצאו מחוץ לקונסנזוס. המאבק להכרה בהם הפך לחלק ממני”.

 מהו ההישג המקצועי הכי גדול שלך?

“אין ספק שהקמת ארגון משפחה חדשה, תנועה חברתית שיוצרת ומובילה לשינוי. בארגון פעילים 60 מתנדבים ועשרה עורכי דין. רשמתי כפטנט את ‘תעודת הזוגיות™’, שהממסד מכיר בה. יותר מ־52 אלף משפחות קיבלו מאיתנו את התעודה שמציעה פתרון אזרחי לנישואים בישראל, וביטוי משפטי לתוקף שבני זוג נתנו לעצמם“.

ספרי על רגע אחד שבו הרגשת שהצלחת לנפץ קונבנציה.

“החזון שלי הוא שהעולם יבין שהחיים הם ערך עליון. ב־2001 הצעתי להקים בנק זרע לחיילים. בשנת 2002 ייצגתי את המשפחה הראשונה בעולם שאיבדה את בנה החייל וביקשה לעשות שימוש בזרעו. לאחר מאבק של 12 שנה נולדה ממנו ילדה. זו אחת מהיצירות המדהימות שלי. במקום שאישה תיטול זרע מאדם אנונימי שתרם לבנק הזרע, אני מחזירה את הגלגל אחורנית. למשפחה שאיבדה את היקר מכל יש זרע עם כתובת ומורשת, תא משפחתי עוטף שאפשר להצטרף אליו. המתנגדים תוקפים אותי שאני מיילדת מצבה ושזה לא לטובת הילד. אבל אין קרוב למציאות יותר מזה. לאבד ילד שנשאר ממנו זרע זה לא טבעי, אבל טבעי להמשיך את השושלת”.

אילו הישגים נוספים שלך חשוב לציין?

“אני הישראלית הראשונה שהוציאה גברים לביצוע הליך של פונדקאות בעולם, דבר שגרר נגדי ביקורת מצד פמיניסטיות. המסע נמשך עד היום, כי לצערי לא מצליחים להסדיר את העניין הזה לרווקים ויחידנים ובני זוג מאותו מין בארץ.

“בשנת 2005 הקמתי את בנק הצוואות הביולוגיות™. יותר מ־5,000 איש הפקידו צוואות אישיות וציוו את החומר הגנטי שלהם, ביציות, זרעים או עוברים, ליורשיהם. ניהלתי מאבק של גבר שאשתו נפטרה, נשארו עוברים מופרים והוא הביא ילד מפונדקאית.

“המצאתי את הצוואה הדיגיטלית™, תעודת הנצח – כרטיס מגנטי שבצ’יפ שלו מוצפנת צוואה כתובה ומצולמת שעומדת בקריטריונים של בית המשפט”.

ומה הדבר הבא?

“אני עסוקה כל הזמן בחיפוש אחר אתגרים חדשים, כיום אני עם הפנים החוצה, למהלך גלובלי. התורה שלי תצא מציון, כי דווקא המקום הזה שמשופע בקונפליקטים ובהתנגדויות הוא המקום היצירתי ביותר עלי אדמות”.

זוכות פרס קרן רפפורט: שלוש נשים שהצליחו לשנות את העולם

                                          צילום: אביגיל עוזי