לאחרונה פסק בג”צ 4077/12, בשאלת זכותו של תורם זרע שחזר בתשובה לחזור בו מהסכמתו לעשות שימוש בזרע שתרם שנים קודם לחזרתו בתשובה, עוד בהיות אדם חילוני. העניין הסתבך יותר, מאחר ואישה שרכשה את זרעו ילדה בת ועתה היא רצתה להרחיב את משפחתה ולעשות שימוש נוסף בזרעו על מנת להבטיח זהות במטענם הגנטי של ילדיה.
בג”צ דחה את העתירה וקבע, כי זכותו של התורם גוברת על זכותה של האישה העותרת להביא לעולם ילדים בעלי אותו מטען גנטי.
האם עדיפה טענת התורם על פני האישה שרכשה את תרומתו ?
על תרומת זרע מתורם שאינו אנונימי קראו כאן.
על פרשות נוספות בהן טיפל ארגון משפחה חדשה קראו כאן
כשתורם הזרע מתחרט
לאחרונה פסק בג”צ 4077/12, בשאלת זכותו של תורם זרע שחזר בתשובה לחזור בו מהסכמתו לעשות שימוש בזרע שתרם שנים קודם לחזרתו בתשובה, עוד בהיות אדם חילוני. העניין הסתבך יותר, מאחר ואישה שרכשה את זרעו ילדה בת ועתה היא רצתה להרחיב את משפחתה ולעשות שימוש נוסף בזרעו על מנת להבטיח זהות במטענם הגנטי של ילדיה.
בג”צ דחה את העתירה וקבע, כי זכותו של התורם גוברת על זכותה של האישה העותרת להביא לעולם ילדים בעלי אותו מטען גנטי.
האם עדיפה טענת התורם על פני האישה שרכשה את תרומתו ?
על תרומת זרע מתורם שאינו אנונימי קראו כאן.
על פרשות נוספות בהן טיפל ארגון משפחה חדשה קראו כאן