בישראל, הדמוקרטית והנאורה, מיסוד חיי הזוגיות ופירוקם נמצאים בשליטה הבלתי מעורערת של הרבנות. אירית רוזנבלום מפנה אצבע מאשימה לממשלה וקוראת לרוב החילוני להתעורר
זוג נכנס לרבנות…נשמע לכם כמו פתיח לבדיחה מוצלחת?
ובכן, ברוב המקרים, המציאות בה אנו חיים בהחלט הופכת לבדיחה בכל הקשור למיסוד חיי הזוגיות, וברוב המקרים, הבדיחה היא פשוט על חשבון הרוב החילוני החי במדינת ישראל. כיום, זוג חילוני המבקש למסד את אהבתו, נדרש (באופן כפייתי), לפתוח תיק ברבנות, לעבור ראיון אישי בנוגע לזהותו היהודית ואורחות חייו היהודיים, לטבול במקווה, להתחתן אך ורק תחת חופה ובמסגרת קידושין, ובנוסף לכל אלו, גם לשלם ממיטב כספו עבור כל הנפקת תעודה ואישור רבני.
במדינת ישראל, הדמוקרטית והנאורה (לכאורה), כל נושא מיסוד חיי הזוגיות (ואף נושא פירוק חיי הזוגיות), נמצא בשליטתו הבלתי מעורערת של מוסד הרבנות. השליטה המוחלטת של מוסד הרבנות בחיי הנישואין והגירושין של כולנו נובעת כתוצאה מאזלת ידה של ממשלת ישראל, שבגלל מניעים פוליטיים כאלו ואחרים, “מפקירה” את הרוב החילוני במדינת ישראל לידם של מוסדות וארגונים שמעולם לא קיבלו את ההסמכה הציבורית באופן דמוקרטי מאותו הציבור (שעל פניו) אותו הם אמורים לשרת.
אזלת היד של כל ממשלות ישראל מאז קום המדינה, בשילוב חוסר נקיטת עמדה ברורה וחד משמעית של הציבור החילוני במדינת ישראל, מאפשרים לממסד הדתי להמשיך ולשלוט ביד רמה בכל הקשור לחיי הזוגיות של כל אחד ואחת מאיתנו.
סיפור המקווה כמשל
סיפורם האישי של בני הזוג גינדי מתל אביב ממחיש בצורה הטובה ביותר את השליטה הברוטאלית של ממסד הרבנות בישראל. בני הזוג גינדי נישאו לפני כשנתיים במסגרת חתונה יהודית הכוללת, בין היתר, רב, חופה וקידושין. מספר רגעים לפני טקס החופה, ניגש הרב, שאף ניהל עבורם את הטקס, לכלה, ושאל אותה אם יש ברשותה מסמך המאשר כי היא טבלה במקווה. הכלה, שלא טבלה במקווה, הודיעה לרב שהיא לא עשתה זאת, וכתוצאה מכך, בני הזוג לא קיבלו לידם את תעודת הנישואין (המונפקת אף היא על ידי מוסד הרבנות), וכפועל יוצא מכך, הם לא הופיעו כבני זוג נשואים ברישומי משרד הפנים.
רק לאחר שנתיים מיום טקס הנישואין, ורק לאחר התערבותי כמנכ”לית ארגון “משפחה חדשה”, נעתרו במוסד הרבנות להכיר בהם כזוג נשוי ולהנפיק עבורם את תעודת הנישואין המיוחלת.
סיפורם האישי של בני הזוג גינדי מחייב כל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל החילונים, להתעורר מהמציאות המורכבת בה אנו חיים, ולפעול במהרה לשינוי תפיסת כורח המציאות בכל הקשור לשליטתו הבלתי מעורערת של מוסד הרבנות בחיי הזוגיות שלנו.
הגיעה השעה להפסיק להיות מובלים על ידי בירוקרטיות עתיקות יומין שאין בינן ובין תרי”ג מצוות או תרבות יהודית של ממש ולא כלום, ובוודאי שאין כלום בינם ובין חיינו המודרניים במדינת ישראל.
הגיעה השעה להפסיק לקבל כמובן מאליו את המונופול הזה של הרבנות כגוף השולט בחיי הזוגיות שלנו, ומעל הכול, הגיעה השעה, להפסיק לממן מכספי הציבור במדינת ישראל, מנגנון שלם העסוק יותר בהכבדה על חיינו מאשר בהקלה עליהם.
אנחנו, הרוב החילוני במדינת ישראל, יכולים – ואף מוכרחים – לפעול למען שינוי סדרי העדיפויות במדינה, ובייחוד בכל הקשור לחיי הזוגיות של כל אחד ואחת מאיתנו. זה הזמן להשתמש בחלופות המשפטיות ולהתנגד לשליטה המוחלטת של הממסד הרבני בחיי הזוגיות שלנו.
הכותבת היא מנכ”לית ומייסדת ארגון “משפחה חדשה”
תגובה אחת
צר לי לשמוע ולקרוא על מקרים כגון הספור הזה , ברם היא ידעה שנשואים על פי היהדות מחייבת אותה ליטבול במקוה , וכן ידעה מראש על התוצאות של כך , לצערי הרבה בנות לא מבינות את הטקס ומשמעותו הן של המקוה והן הטקס הנשואים שהוא מדהים בהבנתו , הטבילה במקוה היא לצורך נקיון וטיהור ההילות היום אפשר לקבל תמונה של ההילות או סרט ודיאגנוזה על פי ההילות היום זה לא מטפזי , מכיון שביום החופה גם לכלה וגם לחתן נמחקים כל המעשים השליליים שעשו וזה לא משנה אם במזיד או בשוגג הם מקבלים דף חדש נקי ללא רבב על מנת שיצליחו ליבנות חיים חדשים , בפנימיות הם לבנים וטהורים , בחיצוני לובשים לבן כמו הלבן בפנימיות וכן גם ההילות צריכות להיות נקיות בלבן , כי זו התחלה של חיים חדשים וחבל לי לשמוע שבנות מתנגדות להליך הזה ואני מאמינה שה מחוסר מודעות , מאחלת לה חיי נשואים מוצלחים ומלאי אור ואהבה חג שמח