נוסח חוק יחסי ממון – בסיס להסכם ממון, נחקק ב- תשל”ג 1973

חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, חוק יחסי ממון נחקק בשנת תשל”ג- 1973

פרק ראשון: הסדר מוסכם

1. הסכם ממון:

הסכם בין בני-זוג המסדיר יחסי-ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון, הקליקו למידע), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.

2. אישור ואימות

(א)  הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין  של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

(ב)  האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

(ג)   בהסכם-ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

(ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל”ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

(ד)  הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק-דין גירושין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם-ממון שאושר לפי סעיף זה.

פרק שני: הסדר איזון המשאבים

3. תחולת ההסדר:

(א)  לא עשו בני הזוג הסכם-ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו  קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם-ממון בעל- תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.

(ב)  בני-זוג שלא ביקשו אימות של הסכם-ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר  להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף  קטן (א).

4. העדר תוצאות במשך הנישואין:

אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

5. הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין:

(א)  עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן-זוג (להלן – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי  בני הזוג, למעט:

(1)   נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2)   גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3)   נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

(ב)  בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן-זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.

6. מימון הזכות לאיזון:

(א)  לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.

(ב)  היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה-כסף.

(ג)   באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.

(ד)  בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או בית-הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג, ובאופן שימנע ככל האפשר:

(1)   גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג;

(2)  הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר;

(3)   פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.

7. הרחבת בסיס האיזון:

נכס שבן-זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן-זוגו לפי סעיף 5, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין – רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג.

8. סמכויות מיוחדות:

ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג שהוגשה לאחר פקיעת הנישואין – אם לא נפסק בדבר
יחסי הממון בפסק-דין גירושין – לעשות אחת או יותר מאלה:

(1)   לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

(2)   לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע;

(3)   לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים בשעת פקיעת הנישואין, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(4)   לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג בזמן פקיעת הנישואין אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.

9. ראיות:

ראייה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג או על היותו רשום על שמו, אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששוויים יאוזן בין בני הזוג.

10. עסקאות בזכות לאיזון:

כל עוד לא פקעו הנישואין, זכותו של בן-זוג לאיזון המשאבים אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול.

פרק שלישי: הוראות לכל הסדר

11. אמצעים לשמירת זכויות:

עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה  של בן הזוג השני על פי הסכם-ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש
סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי
הוא לעשות אחת או יותר מאלה:

(1)   לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;

(2)   לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;

(3)   לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.

12. אישור לפעולה טעונת הסכמה:

הייתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם-ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן-זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי;

לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא הייתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר  את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.

פרק רביעי: הוראות שונות

13. החוק ובתי הדין:

(א)    חוק זה אינו בא לשנות מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים.

(ב)     בעניין שחוק זה דן בו ינהג גם בית-דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי.

14. הוראות מעבר:

סעיף 3 ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני-זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה.

15. משפט בינלאומי פרטי:

על יחסי הממון בין בני-זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.

16. תיקון חוק הירושה:

בחוק הירושה, התשכ”ה-1965 –

(1)   בסעיף 11(ב), אחרי “בבעלות משותפת של שניהם” יבוא “או שהגיע במות אחד מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם”;

(2)   בסעיף 11(ג), במקום “הוראה זו אינה באה לפגוע” יבוא “הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל”ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה  באה לפגוע”;

(3)   בסעיף 104(א)(4), בסופו יבוא “והמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל”ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק”.

17. שמירת זכויות ודינים:

אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט- 1959, או מזכויות האשה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות סעיף 101 לחוק המקרקעין, התשכ”ט- 1969.

18. ביצוע ותקנות:

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

19. תחילה:

תחילתו של חוק יחסי ממון ביום ז’ בטבת התשל”ד (1 בינואר 1974).

גולדה מאיר – ראש הממשלה

יעקב ש. שפירא –  שר המשפטים

אפרים קציר – נשיא המדינה

נוסח החוק מוגש כשירות לציבור גולשי ארגון משפחה חדשה

ארגון משפחה חדשה ישמח לעזור ולסייע בכל נושא מישפטי הקשור לענייני משפחה, בין הנושאים שאנו עוסקים: הסכמים במשפחה, הסכם ממון, הסכם זוגיות, פתרון אזרחי עוקף נישואים אזרחיים, הסכמים בין ידועים בציבור, צוואות, ירושות, פונדקאות, צוואה ביולוגית ועוד.

בארגון נמצא צוות של עורכי דין לענייני משפחה מומחים ובעלי ניסיון עשיר בנושאים הנ”ל ועוד.

כמו כן, ארגון משפחה חדשה מחלק חוברות מידע בנושאי המשפחה השונים חינם לכל דורש.

הינכם מוזמנים למלא את הפרטים בטופס צור קשר שבאתר ונחזור אליכם בהקדם.