בלי חופה וקידושין, אבל גם בלי מס הכנסה על הראש וללא החובות של בן הזוג, במקרה שיסתבך ויפשוט רגל. עם תעודת זוגיות של ארגון “משפחה חדשה” משתלם יותר להיות ידועים בציבור מאשר להיות נשואים, מבחינה כלכלית. ועוד לא הזכרנו את הקייטרינג.
בשאלה הבאה מתלבטים לא מעט זוגות: האם לבוא בברית נישואים או לחיות ביחד כ”ידועים בציבור” ולחסוך את הקייטרינג, הדי.ג’י והביקור המייגע ברבנות? תשובה אידיאולוגית אין באפשרותנו לספק. היא תלויה בכל אדם ובאמונתו. אבל תשובה כלכלית דווקא יש, והיא עשויה להפתיע רבים. “אם רק שיקולי מס הכנסה עומדים לנגד עיניך, עדיף לך לוותר על החופה”, מספר עו”ד ניר הורנשטיין, שותף במשרד אלתר ושות’. לדבריו, ההפרש בין תשלומי המס שמשלם זוג נשוי לאלה של זוג הידוע בציבור עשוי להגיע עד ל־70 אלף שקלים (מקסימום הפרש אפשרי בין חישוב מאוחד לנפרד, ש’ ל’).
גם במס הכנסה, הבוחן כל קשר עסקי בין בני זוג בשבע עיניים, הודו השבוע בצער כי “סעיף ההגדרות בפקודת מס הכנסה, סעיף 1 לפקודה, מגדיר בן זוג כ’אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו’.אומרת עו”ד אירית רוזנבלום מנכ”ל ארגון משפחה חדשה, יוצא מכך כי ידועים בציבור לא נכללים בהגדרת בן זוג לעניין הפקודה”.
אם לא נחתם הסכם ממון שקובע אחרת, ורק מיעוט של הזוגות הנשואים עושה את הדבר הזה, שנחשב למעין “קוטל רומנטיקה”, מסביר עו”ד דור חזקיה ממשרד חזקיה חכמון, הרי שהחיים הזוגיים מקנים לאישה ולבעל זכויות בכל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים באופן אוטומטי. “אבל כשהחגיגה נגמרת”, הוא אומר, “ונשארים החובות, גם כאן הבעל או האישה שותפים. החוק הגיע למסקנה שלא ייתכן שהאישה – בדרך כלל זו האישה – תיהנה מהשגשוג ומהווילה המפוארת שנקנתה בימים יפים יותר, וכשהעסק נופל, היא לא תיתן כתף לכיסוי החובות.
“לגבי בני זוג נשואים זה קבוע בחוק. לגבי ידועים בציבור, זה הרבה יותר אמורפי, יש גם ידועים בציבור שנאלצו לשאת בנטל, אולם שם נטל ההוכחה שאכן היה שיתוף הוא על הנושים או על שלטונות המס. בעוד החוק רואה בשיתוף נכסים עניין מובן מאליו בנישואים, לידועים בציבור, גם אם יש להם רכוש משותף, הרבה יותר קל לטעון שלא היה בכוונתם לחלוק בכול, אלא רק לקנות יחדיו דירה, כשכל אחד תורם לקנייה את חלקו”.
כלומר, עדיף במצבים הללו להיות ידוע בציבור.
“יש מחסום שמקל יותר על ההגנה, אין הנחת יסוד מראש שהכול משותף. להפך, הם אלה שצריכים במקרים רבים להוכיח שהם ידועים בציבור”.
“לאדם נשוי, בניגוד לידוע בציבור, יש חשיפה בגין חובות של בן הזוג”, מוסיף הורנשטיין. “כדי להימנע מההשפעה הזאת הם אלה שצריכים להוכיח שיש ביניהם הפרדה רכושית. זה בעצם מה שניסה לעשות בועז יונה כאשר נתפס באיטליה. הוא הגיע להסכם יחסי ממון עם בת זוגו, ואפילו התנה את חזרתו לארץ בכך שיכובד ההסכם.
“אצל ידועים בציבור ברירת המחדל היא אחרת. קחי לדוגמה את פסק דין הרשקוביץ’. לגברת הרשקוביץ’ עיקלו את המכונית כי לבעלה היו חובות למס הכנסה. היא פנתה לבית המשפט, אמרה שהמכונית שלה, הציגה הסכם ממון, ונאלצה להוכיח שהוא אמיתי ושהיא חיה בנפרד ממנו באותה תקופה. רק אז בית המשפט קבע שאי־אפשר לקחת את מכוניתה. לו הייתה הגברת הרשקוביץ’ בוחרת שלא לבוא תחת החופה עם מר הרשקוביץ’ אלא לחלוק איתו את חייה כידועה בציבור, מס הכנסה לא יכול היה להעלות על דעתו לגעת בכלל במכונית שלה”.
שיתוף כלכלי מלא
כיצד נוצר המצב המוזר הזה לכאורה, שבו הרשויות כאילו מעודדות אנשים שלא להתחתן? התשובה נעוצה בסדרה של פסקי דין תקדימיים שהשוו במידה רבה את זכויותיהם של ידועים בציבור לאלה של בני זוג נשואים, והביאו לכך שמבחינה כלכלית גרידא, במקרים לא מעטים מצבם של אלה שבחרו לחיות יחדיו ללא נישואים עדיף על זה של הנשואים. נבהיר כי אין מדובר פה במעשי תרמית כגון קבלת הטבות של חד־הוריים כאשר בני הזוג מתגוררים יחד, אלא על המצב החוקי עצמו. בעוד הנשואים נושאים יחדיו בעול הדוח המשותף, ולעתים החישוב המאוחד של המס, סובלים יחדיו מחובות, מפשיטות רגל ומשאר הסתבכויות של האחד מהם – הידועים בציבור מוגנים במידה רבה מכל אלה.
“חשבנו שהזוגיות שלנו איננה זקוקה לגושפנקה רשמית. אם יש אמון בין בני הזוג, אין בה צורך; ואם אין אמון – היא לא תעזור”, מספרת מירב משולם־לוי, 39, זמרת, סופרת ילדים ומנחת חוגי מוזיקה לילדים ולפעוטות, שחיה זה שמונה שנים עם מיכאל לוי, 37, מטפל זוגי ומשפחתי ומנחה סדנאות וקבוצות.
“מיסוד של קשר אפשר לראות כתהליך חד־פעמי”, מוסיף מיכאל, שמגדל ביחד עם מירב את שני ילדיהם (4, ותשעה חודשים) – “הולכים לרבנות, עושים חתונה טקסית, נרשמים כבעל ואישה; ואפשר לראות אותו כתהליך שנמשך שנים. קשר כמו שלנו הוא לאו דווקא פחות חזק. ברור, למשל, שנאמנות לבן הזוג מתקשרת לנישואים. אבל במציאות זה לא בהכרח ככה. אפשר לראות המון זוגות נשואים שאין ביניהם בכלל נאמנות, ואפשר לראות הרבה ידועים בציבור שמקיימים אלמנטים חזקים של אינטימיות ונאמנות, מתוך אמונה פנימית ולא מתוך מחויבות חיצונית”.
אז מה מפריע לכם בלהתחתן?
“אין לנו משהו נגד חתונה, אנחנו בעד ריבוי האפשרויות. אני חושב שזוגות נכנסים לחתונה בלי לחשוב על האני מאמין שלהם, אילו ערכים הם היו רוצים ליצוק לתוך המערכת. מעשה החתונה פוטר אותם מלחשוב על השאלות הללו”.
להשלכות הכלכליות יש משמעות?
“יש הכרה די יפה בנושא ידועים בציבור, ומוסדות שנזקקנו לשירותיהם לא עשו בעיות. לא הייתה לנו בעיה לקחת משכנתה משותפת. כאשר רצו להתייחס אלינו כחד־הוריים לצורכי הנחות, החלטנו לא לעשות זאת, כי אנחנו מתייחסים אל עצמנו כאל משפחה. חישוב המס שלנו נפרד, וכשבאתי למס הכנסה אמרו לי שלאור החוק אני נחשב לרווק עם ילדים ונתנו לי נקודות זיכוי בהתאם. אנחנו מקיימים שיתוף כלכלי מלא, ומשקיעים בחלומות של שנינו”.
תתחתנו מתי שהוא?
“כשיהיו לנו ארבעה ילדים, שיחזיקו כל אחד מוט של החופה. אז נחגוג מחדש את הבחירה זה בזה”.
עד אז מסתפקים בני הזוג לוי בתעודת “ידועים בציבור”, שאותה מנפיק ארגון “משפחה חדשה” בעבור אלה החפצים למסד כך את הקשר ביניהם. עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”לית הארגון, יודעת לספר שכ־5% מכלל הזוגות בישראל הם “ידועים בציבור” – כ־75 אלף זוגות. “ידועים בציבור זכאים, כמו נשואים, להטבות במשכנתאות של משרד השיכון, נקודות זיכוי בעבור ילדים ומימון טיפולי פוריות”, היא אומרת. “הם נבדלים לרעה מאחיהם הנשואים בקבלת מעמד של שארים בקרן פנסיה של בן זוג שנפטר. זו מצריכה אותם להגיש תביעה לבית דין לעבודה. גם כדי לרשת את בן הזוג, כמובן אם לא נחתמו הסכמי הממון ולא נכתבו צוואות, עליהם להוכיח את מעמדם כידועים בציבור.
“כמו כן נמנעת מהם נקודת זיכוי במס הניתנת לנשוי שזוגו לא עובד מסיבות בריאותיות, וזיכוי במס על החזקת בן זוג חולה מאוד או בעל מוגבלות קשה במוסד. כמו כן יימנעו מהם נקודת זיכוי הניתנת לגרוש שנישא מחדש ומשלם מזונות, וכן זיכוי מס בגין תשלומים של בן הזוג לביטוח חיים ולפנסיה”.
ומה לגבי היתרונות?
“היתרונות הבולטים הם במקרה שבני זוג עובדים ביחד: בעוד לנשואים ייפתח תיק מס מאוחד והם ישלמו יותר מס, ידועים בציבור ישלמו בנפרד ופחות – כל אחד ייהנה בנפרד ממדרגות המס. סיום הקשר הזוגי לא מחויב בהסכמה, ועל כן מונע הידיינות כלכלית מתישה על ‘מס השחרור’, ידועים בציבור עם ילדים, שנפרדים, מקבלים מיד מעמד של חד־הוריים, בעוד הנשואים צריכים להמתין שנתיים למעמד”.
בכל הנוגע להטבות ולחובות תחת חוק מיסוי המקרקעין, על אף שהחוק מדבר על “בני זוג” בלבד, פסיקה של בית המשפט העליון (פס”ד עליזה לבנון) הכירה בכך שההגדרה “בני זוג” כוללת גם ידועים בציבור, ובכך השוותה בין המעמדות. “הבעיה היא שבעוד קשר הנישואים נגלה לעיני הממסה ברישומים הממוחשבים מיד”, מסביר הורנשטיין, “קשה לעקוב אחר קשרים של ידועים בציבור, וכך הם יכולים לחמוק, למשל, מחובת המס המוטלת על מי שמכר דירה בתוך פחות מארבע שנים מאז המכירה הקודמת”.
אפס מקום לטעויות
בעוד העברית טרם מצאה מונח נאה יותר ל”ידועים בציבור” (הכי קרוב היה זוגרות, שילוב של זוגיות ומגורים), בארצות רבות בעולם קיים המושג “קוהביטציה” לתיאור המגורים המשותפים והחלוקה במשק הבית. מובן כי מדובר באלה אשר הקדישו מחשבה לבחירה בדרך הזוגיות שלהם. אולם אלה, במקום לראות בהסכם הממון אותה צרימה באידיאל האהבה, רואים בו דווקא עניין מקרב שממסד את הקשר. כך רואה זאת לפחות דן פלייטמן, 28, רופא בתחום הפסיכותרפיה הרוחנית, החי בארבע השנים האחרונות עם ואלרי קטיין, 27, רופאה נטורופתית.
“זה התחיל מצורך”, הוא מספר. “שנינו ממקסיקו, וואלרי לא יהודייה. רצינו לעשות משהו יותר משמעותי, ואין לנו אפשרות להתחתן פה. חבר סיפר לנו על תעודת ידועים בציבור. עשינו חתונה רוחנית, ורצינו גם איזה הסכם. בדיעבד, זה הרבה יותר טוב לנו מנישואים, כי בדרך הזאת אתה בוחר כל פרט בעצמך. נישואים הם מערכת כללית, שמצפה מכל הזוגות להיות בתבנית אחידה. ברמת הרכוש, אצלנו, למשל, אפשר לבחור מראש מה מהרכוש שכל אחד מביא יישאר שלו ומה יהפוך למשותף; מה יקרה אם אחד מאיתנו יקבל ירושה. גם העובדה שבעיני מס הכנסה אנחנו לא יחידה כלכלית אחת יכולה לעזור.
“אפשר לחשוב מראש על מרבית הדברים, למשל החינוך של הילדים. אנחנו סיכמנו שהילדים לא יקבלו חינוך דתי גם אם אחד מאיתנו יחזור בתשובה, דנו בשאלה מה קורה אם אנחנו נפרדים ויש ילדים ואחד מאיתנו רוצה לחזור למקסיקו. סיכמנו על חודשיים בשנה שהילדים יהיו אצל ההורה השני, או שאם רוצים להיפרד צריכים קודם ללכת לטיפול זוגי כמה חודשים. עכשיו, כשיש אהבה ורצון להיות ביחד, קל יותר לעשות את זה”.
זה לא קצת מעיק לחשוב על כל הדברים האלה כל־כך מוקדם?
“אני אדם רוחני שלא מתעסק עם חוזים וכסף, וכאן בכל זאת ישבתי לתכנן איך ייראה העתיד. זה מוזר לשבת עם בת הזוג ולדבר על מה קורה כאשר נפרדים, אבל זה דווקא קירב בינינו, כי דרך זה חשבנו איך אנחנו רוצים לבנות את העתיד שאנחנו בונים ביחד”.
הכוס המלאה / שלומית לן גלובס 4.1.08
בשאלה הבאה מתלבטים לא מעט זוגות: האם לבוא בברית נישואים או לחיות ביחד כ”ידועים בציבור” ולחסוך את הקייטרינג, הדי.ג’י והביקור המייגע ברבנות? תשובה אידיאולוגית אין באפשרותנו לספק. היא תלויה בכל אדם ובאמונתו. אבל תשובה כלכלית דווקא יש, והיא עשויה להפתיע רבים. “אם רק שיקולי מס הכנסה עומדים לנגד עיניך, עדיף לך לוותר על החופה”, מספר עו”ד ניר הורנשטיין, שותף במשרד אלתר ושות’. לדבריו, ההפרש בין תשלומי המס שמשלם זוג נשוי לאלה של זוג הידוע בציבור עשוי להגיע עד ל־70 אלף שקלים (מקסימום הפרש אפשרי בין חישוב מאוחד לנפרד, ש’ ל’).
גם במס הכנסה, הבוחן כל קשר עסקי בין בני זוג בשבע עיניים, הודו השבוע בצער כי “סעיף ההגדרות בפקודת מס הכנסה, סעיף 1 לפקודה, מגדיר בן זוג כ’אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו’.אומרת עו”ד אירית רוזנבלום מנכ”ל ארגון משפחה חדשה, יוצא מכך כי ידועים בציבור לא נכללים בהגדרת בן זוג לעניין הפקודה”.
אם לא נחתם הסכם ממון שקובע אחרת, ורק מיעוט של הזוגות הנשואים עושה את הדבר הזה, שנחשב למעין “קוטל רומנטיקה”, מסביר עו”ד דור חזקיה ממשרד חזקיה חכמון, הרי שהחיים הזוגיים מקנים לאישה ולבעל זכויות בכל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים באופן אוטומטי. “אבל כשהחגיגה נגמרת”, הוא אומר, “ונשארים החובות, גם כאן הבעל או האישה שותפים. החוק הגיע למסקנה שלא ייתכן שהאישה – בדרך כלל זו האישה – תיהנה מהשגשוג ומהווילה המפוארת שנקנתה בימים יפים יותר, וכשהעסק נופל, היא לא תיתן כתף לכיסוי החובות.
“לגבי בני זוג נשואים זה קבוע בחוק. לגבי ידועים בציבור, זה הרבה יותר אמורפי, יש גם ידועים בציבור שנאלצו לשאת בנטל, אולם שם נטל ההוכחה שאכן היה שיתוף הוא על הנושים או על שלטונות המס. בעוד החוק רואה בשיתוף נכסים עניין מובן מאליו בנישואים, לידועים בציבור, גם אם יש להם רכוש משותף, הרבה יותר קל לטעון שלא היה בכוונתם לחלוק בכול, אלא רק לקנות יחדיו דירה, כשכל אחד תורם לקנייה את חלקו”.
כלומר, עדיף במצבים הללו להיות ידוע בציבור.
“יש מחסום שמקל יותר על ההגנה, אין הנחת יסוד מראש שהכול משותף. להפך, הם אלה שצריכים במקרים רבים להוכיח שהם ידועים בציבור”.
“לאדם נשוי, בניגוד לידוע בציבור, יש חשיפה בגין חובות של בן הזוג”, מוסיף הורנשטיין. “כדי להימנע מההשפעה הזאת הם אלה שצריכים להוכיח שיש ביניהם הפרדה רכושית. זה בעצם מה שניסה לעשות בועז יונה כאשר נתפס באיטליה. הוא הגיע להסכם יחסי ממון עם בת זוגו, ואפילו התנה את חזרתו לארץ בכך שיכובד ההסכם.
“אצל ידועים בציבור ברירת המחדל היא אחרת. קחי לדוגמה את פסק דין הרשקוביץ’. לגברת הרשקוביץ’ עיקלו את המכונית כי לבעלה היו חובות למס הכנסה. היא פנתה לבית המשפט, אמרה שהמכונית שלה, הציגה הסכם ממון, ונאלצה להוכיח שהוא אמיתי ושהיא חיה בנפרד ממנו באותה תקופה. רק אז בית המשפט קבע שאי־אפשר לקחת את מכוניתה. לו הייתה הגברת הרשקוביץ’ בוחרת שלא לבוא תחת החופה עם מר הרשקוביץ’ אלא לחלוק איתו את חייה כידועה בציבור, מס הכנסה לא יכול היה להעלות על דעתו לגעת בכלל במכונית שלה”.
שיתוף כלכלי מלא
כיצד נוצר המצב המוזר הזה לכאורה, שבו הרשויות כאילו מעודדות אנשים שלא להתחתן? התשובה נעוצה בסדרה של פסקי דין תקדימיים שהשוו במידה רבה את זכויותיהם של ידועים בציבור לאלה של בני זוג נשואים, והביאו לכך שמבחינה כלכלית גרידא, במקרים לא מעטים מצבם של אלה שבחרו לחיות יחדיו ללא נישואים עדיף על זה של הנשואים. נבהיר כי אין מדובר פה במעשי תרמית כגון קבלת הטבות של חד־הוריים כאשר בני הזוג מתגוררים יחד, אלא על המצב החוקי עצמו. בעוד הנשואים נושאים יחדיו בעול הדוח המשותף, ולעתים החישוב המאוחד של המס, סובלים יחדיו מחובות, מפשיטות רגל ומשאר הסתבכויות של האחד מהם – הידועים בציבור מוגנים במידה רבה מכל אלה.
“חשבנו שהזוגיות שלנו איננה זקוקה לגושפנקה רשמית. אם יש אמון בין בני הזוג, אין בה צורך; ואם אין אמון – היא לא תעזור”, מספרת מירב משולם־לוי, 39, זמרת, סופרת ילדים ומנחת חוגי מוזיקה לילדים ולפעוטות, שחיה זה שמונה שנים עם מיכאל לוי, 37, מטפל זוגי ומשפחתי ומנחה סדנאות וקבוצות.
“מיסוד של קשר אפשר לראות כתהליך חד־פעמי”, מוסיף מיכאל, שמגדל ביחד עם מירב את שני ילדיהם (4, ותשעה חודשים) – “הולכים לרבנות, עושים חתונה טקסית, נרשמים כבעל ואישה; ואפשר לראות אותו כתהליך שנמשך שנים. קשר כמו שלנו הוא לאו דווקא פחות חזק. ברור, למשל, שנאמנות לבן הזוג מתקשרת לנישואים. אבל במציאות זה לא בהכרח ככה. אפשר לראות המון זוגות נשואים שאין ביניהם בכלל נאמנות, ואפשר לראות הרבה ידועים בציבור שמקיימים אלמנטים חזקים של אינטימיות ונאמנות, מתוך אמונה פנימית ולא מתוך מחויבות חיצונית”.
אז מה מפריע לכם בלהתחתן?
“אין לנו משהו נגד חתונה, אנחנו בעד ריבוי האפשרויות. אני חושב שזוגות נכנסים לחתונה בלי לחשוב על האני מאמין שלהם, אילו ערכים הם היו רוצים ליצוק לתוך המערכת. מעשה החתונה פוטר אותם מלחשוב על השאלות הללו”.
להשלכות הכלכליות יש משמעות?
“יש הכרה די יפה בנושא ידועים בציבור, ומוסדות שנזקקנו לשירותיהם לא עשו בעיות. לא הייתה לנו בעיה לקחת משכנתה משותפת. כאשר רצו להתייחס אלינו כחד־הוריים לצורכי הנחות, החלטנו לא לעשות זאת, כי אנחנו מתייחסים אל עצמנו כאל משפחה. חישוב המס שלנו נפרד, וכשבאתי למס הכנסה אמרו לי שלאור החוק אני נחשב לרווק עם ילדים ונתנו לי נקודות זיכוי בהתאם. אנחנו מקיימים שיתוף כלכלי מלא, ומשקיעים בחלומות של שנינו”.
תתחתנו מתי שהוא?
“כשיהיו לנו ארבעה ילדים, שיחזיקו כל אחד מוט של החופה. אז נחגוג מחדש את הבחירה זה בזה”.
עד אז מסתפקים בני הזוג לוי בתעודת “ידועים בציבור”, שאותה מנפיק ארגון “משפחה חדשה” בעבור אלה החפצים למסד כך את הקשר ביניהם. עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”לית הארגון, יודעת לספר שכ־5% מכלל הזוגות בישראל הם “ידועים בציבור” – כ־75 אלף זוגות. “ידועים בציבור זכאים, כמו נשואים, להטבות במשכנתאות של משרד השיכון, נקודות זיכוי בעבור ילדים ומימון טיפולי פוריות”, היא אומרת. “הם נבדלים לרעה מאחיהם הנשואים בקבלת מעמד של שארים בקרן פנסיה של בן זוג שנפטר. זו מצריכה אותם להגיש תביעה לבית דין לעבודה. גם כדי לרשת את בן הזוג, כמובן אם לא נחתמו הסכמי הממון ולא נכתבו צוואות, עליהם להוכיח את מעמדם כידועים בציבור.
“כמו כן נמנעת מהם נקודת זיכוי במס הניתנת לנשוי שזוגו לא עובד מסיבות בריאותיות, וזיכוי במס על החזקת בן זוג חולה מאוד או בעל מוגבלות קשה במוסד. כמו כן יימנעו מהם נקודת זיכוי הניתנת לגרוש שנישא מחדש ומשלם מזונות, וכן זיכוי מס בגין תשלומים של בן הזוג לביטוח חיים ולפנסיה”.
ומה לגבי היתרונות?
“היתרונות הבולטים הם במקרה שבני זוג עובדים ביחד: בעוד לנשואים ייפתח תיק מס מאוחד והם ישלמו יותר מס, ידועים בציבור ישלמו בנפרד ופחות – כל אחד ייהנה בנפרד ממדרגות המס. סיום הקשר הזוגי לא מחויב בהסכמה, ועל כן מונע הידיינות כלכלית מתישה על ‘מס השחרור’, ידועים בציבור עם ילדים, שנפרדים, מקבלים מיד מעמד של חד־הוריים, בעוד הנשואים צריכים להמתין שנתיים למעמד”.
בכל הנוגע להטבות ולחובות תחת חוק מיסוי המקרקעין, על אף שהחוק מדבר על “בני זוג” בלבד, פסיקה של בית המשפט העליון (פס”ד עליזה לבנון) הכירה בכך שההגדרה “בני זוג” כוללת גם ידועים בציבור, ובכך השוותה בין המעמדות. “הבעיה היא שבעוד קשר הנישואים נגלה לעיני הממסה ברישומים הממוחשבים מיד”, מסביר הורנשטיין, “קשה לעקוב אחר קשרים של ידועים בציבור, וכך הם יכולים לחמוק, למשל, מחובת המס המוטלת על מי שמכר דירה בתוך פחות מארבע שנים מאז המכירה הקודמת”.
אפס מקום לטעויות
בעוד העברית טרם מצאה מונח נאה יותר ל”ידועים בציבור” (הכי קרוב היה זוגרות, שילוב של זוגיות ומגורים), בארצות רבות בעולם קיים המושג “קוהביטציה” לתיאור המגורים המשותפים והחלוקה במשק הבית. מובן כי מדובר באלה אשר הקדישו מחשבה לבחירה בדרך הזוגיות שלהם. אולם אלה, במקום לראות בהסכם הממון אותה צרימה באידיאל האהבה, רואים בו דווקא עניין מקרב שממסד את הקשר. כך רואה זאת לפחות דן פלייטמן, 28, רופא בתחום הפסיכותרפיה הרוחנית, החי בארבע השנים האחרונות עם ואלרי קטיין, 27, רופאה נטורופתית.
“זה התחיל מצורך”, הוא מספר. “שנינו ממקסיקו, וואלרי לא יהודייה. רצינו לעשות משהו יותר משמעותי, ואין לנו אפשרות להתחתן פה. חבר סיפר לנו על תעודת ידועים בציבור. עשינו חתונה רוחנית, ורצינו גם איזה הסכם. בדיעבד, זה הרבה יותר טוב לנו מנישואים, כי בדרך הזאת אתה בוחר כל פרט בעצמך. נישואים הם מערכת כללית, שמצפה מכל הזוגות להיות בתבנית אחידה. ברמת הרכוש, אצלנו, למשל, אפשר לבחור מראש מה מהרכוש שכל אחד מביא יישאר שלו ומה יהפוך למשותף; מה יקרה אם אחד מאיתנו יקבל ירושה. גם העובדה שבעיני מס הכנסה אנחנו לא יחידה כלכלית אחת יכולה לעזור.
“אפשר לחשוב מראש על מרבית הדברים, למשל החינוך של הילדים. אנחנו סיכמנו שהילדים לא יקבלו חינוך דתי גם אם אחד מאיתנו יחזור בתשובה, דנו בשאלה מה קורה אם אנחנו נפרדים ויש ילדים ואחד מאיתנו רוצה לחזור למקסיקו. סיכמנו על חודשיים בשנה שהילדים יהיו אצל ההורה השני, או שאם רוצים להיפרד צריכים קודם ללכת לטיפול זוגי כמה חודשים. עכשיו, כשיש אהבה ורצון להיות ביחד, קל יותר לעשות את זה”.
זה לא קצת מעיק לחשוב על כל הדברים האלה כל־כך מוקדם?
“אני אדם רוחני שלא מתעסק עם חוזים וכסף, וכאן בכל זאת ישבתי לתכנן איך ייראה העתיד. זה מוזר לשבת עם בת הזוג ולדבר על מה קורה כאשר נפרדים, אבל זה דווקא קירב בינינו, כי דרך זה חשבנו איך אנחנו רוצים לבנות את העתיד שאנחנו בונים ביחד”.