Ynet
לפני כמה שנים לקה חייל מהצפון בסרטן, והפקיד זרע כדי שיוכל להפוך לאב בעתיד. הוא מת בגיל 22, ושמונה חודשים אחר-כך פנתה אשה בת 40 להורים: תנו לי להיות אם לילדיו. בהחלטה תקדימית, בית המשפט אישר זאת: “הילד יזכה לטוב ביותר”
תגובת “משפחה חדשה”: “זו מהפכה, יום היסטורי” מייסדת ארגון “משפחה חדשה”, עו”ד אירית רוזנבלום, התקשתה לעצור את התלהבותה כששמעה על ההחלטה: “אני מתרגשת כל כולי. זה ענק. מדובר במהפכה הסטורית שהופכת את שאלת זכות האדם למשפחה לעניין מעבר לגבולות החיים. זו זכות אל-מותית ולכן העובדה שבתי המשפט הם הסנונית הראשונה שנותנת את האפשרות הזאת מוכיחה לא רק את נאורותם אלא גם את הבנתם לצורך החברתי”
חסר תקדים: אשה כבת 40 תוכל להרות מזרעו של צעיר שלא הכירה, שנפטר מסרטן. כך קבע היום (א’) בית המשפט לענייני משפחה בקריות, למרות התנגדות המדינה. ייחוד הפסיקה בכך שהאשה אינה מתכננת להיות אם פונדקאית, אלא בכוונתה לגדל את הילד ולשמש כאמו – כאשר הורי האב יהיו הסבא והסבתא. “האינטרס של הצעיר הוא בניצחון החיים שפיעפע בו ובדור ההמשך שיישא את שמו”, פסקה השופטת. (לצפייה בוידאו לחצו)
לפני כמה שנים, לקה חייל תושב הצפון במחלת הסרטן. לפני תחילת הטיפולים הכימותרפיים הפקיד מנות זרע בבנק הזרע, מחשש שהטיפול יפגע ביכולתו בעתיד להביא ילדים לעולם. הוא נפטר בהיותו בן 22 בלבד.
כשמונה חודשים לאחר מכן פנתה אשה כבת 39 להוריו של הצעיר וביקשה להרות מזרעו. הם נענו לפנייתה בשירותי הרווחה העידו כי ההסכם שנערך בין הורי הצעיר לאשה נובע מהאמונה “שהילד שייוולד יזכה לטוב ביותר – לאמא, לבית ולמשפחה… הדיאלוג בין הצדדים מבוסס על כבוד, חיבה ומרחב הדדי… שני הצדדים נחושים לממש את הרצונות שלהם להביא ילד לעולם, כל אחד מהמניעים שלו”.
אך זרוע אחרת של המדינה סירבה להתיר את ההליך התקדימי. לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שנמסרו למשפחה, להוריו ולמי שאינה בת זוגו של המנוח אין מעמד משפטי לעניין הבאת ילדים מזרעו. ההנחיות שגובשו “לאחר דיונים עם מומחי רפואה, משפט ופילוסופיה”, קבעו כי רק במקרה שהאדם היה נשוי טרם מותו או שחי עם בת זוגו, מעיד הדבר על רצונו בעתיד להביא ילדים לעולם. עוד נקבע כי להורים אין כל מעמד חוקי להבאת ילדים לעולם מבנם בעודו בחייו, קל וחומר לאחר מותו.
המדינה ובית החולים: “יהיו בעיות הלכתיות”
האשה פנתה לבית המשפט, בסיוע עו”ד אירית רוזנבלום, יו”ר ארגון “משפחה חדשה”. בית החולים רמב”ם ומשרד הבריאות, שנגדם הוגשה העתירה, טענו כי נדרש הוכחה ברורה שהמנוח אישר שימוש בזרעו עם אשה שלא הכיר מעולם: “מכתביו ממעשיו ומדבריו לא ניתן היה להסיק זאת”. הם גם הצביעו על שיקולים של טובת הילד לאור “בעיות הלכתיות” שעלולות להיווצר.
השופטת אספרנצה אלון פסקה היום לטובת האשה. היא כתבה כי השאלה האם ראוי להתיר הפריית זרע של אדם שנפטר בגופה של אשה, לא מוסדרת עד היום בחקיקה ואף אין פסיקה מחייבת בעניין. היא ציינה עם זאת כי “השינויים במציאות החברתית הצדיקו סטייה מגישות מקובלות ומושרשות במשפט לתפיסת התא המשפחתי”.
בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שהגבילו את ההחלטה לבת הזוג, פסקה כי “במקרה זה הוכח כי הקשר בין הצעיר והוריו היה קשר אמיץ, קרוב וחזק… הוריו היו הדמויות הקרובות אליו ביותר… הם היו אלו שלמדו ממנו באופן מפורש ובכלל על רצונותיו, תקוותיו, כוונותיו ושאיפותיו”.
אני מבטיח לך, אי אפשר לעצור את החיים”
השופטת ציטטה בין היתר כתבות בהן סיפר הצעיר על התהליך שעבר. “הושטתי להורים שלי את הנכדים שלהם בתוך כוסית פלסטיק”, הזכירה, וציינה בעצמה: “סביר כי לנגד עיניו עמדה גם האפשרות כי לא יחלים ממחלתו”. היא אף ציטטה את אביו של הצעיר שסיפר על דברים שאמר לו טרם פטירתו: “אני מבטיח לך, החיים לא ייפסקו, יהיה להם המשך. אי אפשר לעצור את החיים”.
בהתייחס לאינטרס של הילד העתיד להיוולד, כתבה השופטת אלון: “בהולדת ילד לאב שנפטר קיים חשש שהילד ישמש כגלעד לאביו”, אולם ציינה כי אל מול טענות אלה “ממילא אין מדובר במבנה משפחתי מסורתי… כי אם במצב של תרומת זרע מנפטר ידוע אל מול תרומת זרע אנונימית”.
בכל מקרה, ציינה, ייוולד ילד למשפחה חד הורית, והיתרונות של תרומת זרע מתורם ידוע – אף שאינו בחיים – עולים על החסרונות.
השופטת סיכמה וכתבה שהאינטרסים חוברים ומשלימים זה את זה: “האינטרס של הצעיר הוא בניצחון החיים שפיעפע בו ובדור ההמשך שיישא את שמו. אינטרס המבקשת במימוש הורותה במשפחה קרובה ככל שניתן למבנה התא המשפחתי המסורתי. אינטרס הוריו של הצעיר למלא את מה שנתפס בעיניהם כצוואת בנם והאינטרס של הצאצא העתידי בזהות, שייכות משפחתית, אם אוהבת שמצפה לבואו וסבים שחפצים ביקרו”.
בהכנת הידיעה השתתפה ענת שלו
הכתבה המלאה וסרט הוידאו אודות פסק הדין בעניין שימוש בזרע מצעיר שנפטר
תקדים : נפטר מסרטן אישה תלד מזרעו / אחיה ראב”ד 6.12.09
Ynet
לפני כמה שנים לקה חייל מהצפון בסרטן, והפקיד זרע כדי שיוכל להפוך לאב בעתיד. הוא מת בגיל 22, ושמונה חודשים אחר-כך פנתה אשה בת 40 להורים: תנו לי להיות אם לילדיו. בהחלטה תקדימית, בית המשפט אישר זאת: “הילד יזכה לטוב ביותר”
תגובת “משפחה חדשה”: “זו מהפכה, יום היסטורי” מייסדת ארגון “משפחה חדשה”, עו”ד אירית רוזנבלום, התקשתה לעצור את התלהבותה כששמעה על ההחלטה: “אני מתרגשת כל כולי. זה ענק. מדובר במהפכה הסטורית שהופכת את שאלת זכות האדם למשפחה לעניין מעבר לגבולות החיים. זו זכות אל-מותית ולכן העובדה שבתי המשפט הם הסנונית הראשונה שנותנת את האפשרות הזאת מוכיחה לא רק את נאורותם אלא גם את הבנתם לצורך החברתי”
חסר תקדים: אשה כבת 40 תוכל להרות מזרעו של צעיר שלא הכירה, שנפטר מסרטן. כך קבע היום (א’) בית המשפט לענייני משפחה בקריות, למרות התנגדות המדינה. ייחוד הפסיקה בכך שהאשה אינה מתכננת להיות אם פונדקאית, אלא בכוונתה לגדל את הילד ולשמש כאמו – כאשר הורי האב יהיו הסבא והסבתא. “האינטרס של הצעיר הוא בניצחון החיים שפיעפע בו ובדור ההמשך שיישא את שמו”, פסקה השופטת. (לצפייה בוידאו לחצו)
לפני כמה שנים, לקה חייל תושב הצפון במחלת הסרטן. לפני תחילת הטיפולים הכימותרפיים הפקיד מנות זרע בבנק הזרע, מחשש שהטיפול יפגע ביכולתו בעתיד להביא ילדים לעולם. הוא נפטר בהיותו בן 22 בלבד.
כשמונה חודשים לאחר מכן פנתה אשה כבת 39 להוריו של הצעיר וביקשה להרות מזרעו. הם נענו לפנייתה בשירותי הרווחה העידו כי ההסכם שנערך בין הורי הצעיר לאשה נובע מהאמונה “שהילד שייוולד יזכה לטוב ביותר – לאמא, לבית ולמשפחה… הדיאלוג בין הצדדים מבוסס על כבוד, חיבה ומרחב הדדי… שני הצדדים נחושים לממש את הרצונות שלהם להביא ילד לעולם, כל אחד מהמניעים שלו”.
אך זרוע אחרת של המדינה סירבה להתיר את ההליך התקדימי. לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שנמסרו למשפחה, להוריו ולמי שאינה בת זוגו של המנוח אין מעמד משפטי לעניין הבאת ילדים מזרעו. ההנחיות שגובשו “לאחר דיונים עם מומחי רפואה, משפט ופילוסופיה”, קבעו כי רק במקרה שהאדם היה נשוי טרם מותו או שחי עם בת זוגו, מעיד הדבר על רצונו בעתיד להביא ילדים לעולם. עוד נקבע כי להורים אין כל מעמד חוקי להבאת ילדים לעולם מבנם בעודו בחייו, קל וחומר לאחר מותו.
המדינה ובית החולים: “יהיו בעיות הלכתיות”
האשה פנתה לבית המשפט, בסיוע עו”ד אירית רוזנבלום, יו”ר ארגון “משפחה חדשה”. בית החולים רמב”ם ומשרד הבריאות, שנגדם הוגשה העתירה, טענו כי נדרש הוכחה ברורה שהמנוח אישר שימוש בזרעו עם אשה שלא הכיר מעולם: “מכתביו ממעשיו ומדבריו לא ניתן היה להסיק זאת”. הם גם הצביעו על שיקולים של טובת הילד לאור “בעיות הלכתיות” שעלולות להיווצר.
השופטת אספרנצה אלון פסקה היום לטובת האשה. היא כתבה כי השאלה האם ראוי להתיר הפריית זרע של אדם שנפטר בגופה של אשה, לא מוסדרת עד היום בחקיקה ואף אין פסיקה מחייבת בעניין. היא ציינה עם זאת כי “השינויים במציאות החברתית הצדיקו סטייה מגישות מקובלות ומושרשות במשפט לתפיסת התא המשפחתי”.
בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שהגבילו את ההחלטה לבת הזוג, פסקה כי “במקרה זה הוכח כי הקשר בין הצעיר והוריו היה קשר אמיץ, קרוב וחזק… הוריו היו הדמויות הקרובות אליו ביותר… הם היו אלו שלמדו ממנו באופן מפורש ובכלל על רצונותיו, תקוותיו, כוונותיו ושאיפותיו”.
אני מבטיח לך, אי אפשר לעצור את החיים”
השופטת ציטטה בין היתר כתבות בהן סיפר הצעיר על התהליך שעבר. “הושטתי להורים שלי את הנכדים שלהם בתוך כוסית פלסטיק”, הזכירה, וציינה בעצמה: “סביר כי לנגד עיניו עמדה גם האפשרות כי לא יחלים ממחלתו”. היא אף ציטטה את אביו של הצעיר שסיפר על דברים שאמר לו טרם פטירתו: “אני מבטיח לך, החיים לא ייפסקו, יהיה להם המשך. אי אפשר לעצור את החיים”.
בהתייחס לאינטרס של הילד העתיד להיוולד, כתבה השופטת אלון: “בהולדת ילד לאב שנפטר קיים חשש שהילד ישמש כגלעד לאביו”, אולם ציינה כי אל מול טענות אלה “ממילא אין מדובר במבנה משפחתי מסורתי… כי אם במצב של תרומת זרע מנפטר ידוע אל מול תרומת זרע אנונימית”.
בכל מקרה, ציינה, ייוולד ילד למשפחה חד הורית, והיתרונות של תרומת זרע מתורם ידוע – אף שאינו בחיים – עולים על החסרונות.
השופטת סיכמה וכתבה שהאינטרסים חוברים ומשלימים זה את זה: “האינטרס של הצעיר הוא בניצחון החיים שפיעפע בו ובדור ההמשך שיישא את שמו. אינטרס המבקשת במימוש הורותה במשפחה קרובה ככל שניתן למבנה התא המשפחתי המסורתי. אינטרס הוריו של הצעיר למלא את מה שנתפס בעיניהם כצוואת בנם והאינטרס של הצאצא העתידי בזהות, שייכות משפחתית, אם אוהבת שמצפה לבואו וסבים שחפצים ביקרו”.
בהכנת הידיעה השתתפה ענת שלו
הכתבה המלאה וסרט הוידאו אודות פסק הדין בעניין שימוש בזרע מצעיר שנפטר