שרון וליאור נושאים בגאווה “תעודת זוגיות” המונפקת על ידי ארגון משפחה חדשה. מיכל ואייל החליטו לחיות יחד בלי הסכם. אילנה ואורי התחתנו בשלוש דרכים שונות. הילה ואסי התמסדו בהנחיית ידוען. יותר ויותר בוחרים לכונן את זוגיותם במסלול שונה מזה שמציעה הרבנות. איך עושים את זה, מה התוקף החוקי וכמה זה עולה. פורסם בעיתון הארץ 11.1.08
כ”400 איש הגיעו לחתונה שלנו שהתקיימה ביום שישי למרגלות המצדה”, מספר ליאור ברנד עצמאי בן 32, “השקיעה היוותה תפאורה נהדרת. בשום אופן לא יכולנו לעשות את זה עם רב”. ברנד וזוגתו שרון גל, מורה למחול בת 27, לא ויתרו על הטקס – אלא רק התאימו אותו לצרכיהם. “הורדנו את המלל המסורתי מהאינטרנט ומחקנו ממנו את כל מה שלא התאים”, הם מספרים. “במקביל בחרנו את מנחת הטקס, חברה קרובה שמכירה אותנו היטב. מעלינו נפרשה חופה והחלפנו טבעות. אנחנו אנשים חילונים שהמסורת חשובה להם, אבל לא רצינו שהאורתודוקסיה תגביל לנו את החלומות”. טקסים ייחודיים מסוג זה עורכים גם ב ארגון משפחה חדשה, אתה בוחר את המקום ועורך דין מטעם הארגון עורך את הטקס.
מדינת ישראל אינה מכירה בטקס הפרטי, אבל לגל וברנד, שבינתיים כל אחד מהם נשאר עם שם משפחתו המקורי, זה לא משנה. התוקף האמיתי ניתן לנישואיהם בהסכם משפטי שחתמו בפני עורך דין בישראל. מזה כחודשיים הם נושאים רשמית את התואר שבו אינם טורחים להשתמש – ידועים בציבור.
150 אלף איש, או 75 אלף זוגות בישראל חיים בקוהביטציה (מגורים משותפים שלא במסגרת נישואים). מספר זה לא כולל 18 אלף איש, 9,000 זוגות חד מיניים, המנהלים חיים משותפים לכל דבר. על מנת לזכות בהגדרה של ידועים בציבור, על בני הזוג לקיים שלושה קריטריונים: לחיות תחת קורת גג אחת, לקיים משק משותף וכן לקיים יחסי קרבה רגשיים ויחסי אישות. כולם יכולים להיות מוכרזים כידועים בציבור – גם פסולי חיתון, זוגות מעורבים ובני אותו מין.
“מדובר באנשים שלא רוצים שצד שלישי, בין אם סמכות דתית או חילונית, יתערב בתחום האינטימי ביותר שלהם”, אומרת עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”לית ארגון משפחה חדשה. “למרות המספר הגדל והולך של זוגות החיים יחד ללא נישואים, ישראל היא עדיין מדינה שמרנית. בעוד שבעולם כל זוג שני אינו טורח להתחתן באופן רשמי, הרי שבישראל חיים כך רק 5% מכלל הזוגות”.
הידועים בציבור הם לרוב חילונים, בגילאי 25-40, משכילים וממעמד סוציו-אקונומי גבוה. בעבר היו אלה בעיקר תל אביבים, אלא שתעודת הזוגיות שמנפיק באחרונה ארגון משפחה חדשה (ראו מסגרת) מבוקשת גם באזורים אחרים ובעיקר בצפון. ההערכות הן כי התופעה מתחילה לחלחל גם לתוך הקהילות הנוצריות של ערביי ישראל.
“שנינו מגיעים ממשפחות של הורים גרושים”, מסביר ברנד את ההחלטה לבחור בהסכם, ולשאת תעודת זוגיות של ארגון משפחה חדשה. עוד מוסיף ברנד “ההיסטוריה הפרטית שלנו הוכיחה לנו גם איך זה יכול להיגמר. החלטנו שלעצמנו אנחנו רוצים משהו שונה לגמרי: הסכם שיסדיר כל שאלה שעלולה לעלות במהלך חיינו המשותפים”.
“במעמד החתימה עולות שאלות שלא יעלו בשיחות סלון”, מוסיפה גל. “כשאת שואלת את בן הזוג שלך את השאלות הכי קריטיות – חינוך ילדים, מה יקרה אם אחד הצדדים ירצה לחזור בתשובה או לנסוע לחו”ל – והוא עונה את אותן תשובות כמוך – זה מרגיע ובעיקר מאוד מחזק את הקשר. גם אם נרצה להתגרש, אנחנו נמצאים במקום הטוב ביותר – לא נגיע לרבנות וכנראה גם לא לבית המשפט. מקסימום נלך לבורר”. מפריע לכם שהמדינה לא מכירה בנישואים שלכם?
ברנד: “אז מה? ההבדל היחיד ביני לבין אדם שעשה את זה ברבנות או בקפריסין הוא העובדה שבתעודת הזהות שלי אני עדיין רשום כרווק. נישואי החוזה, או המושג ‘ידועים בציבור’, מקנים לנו רק יתרונות”.
ואכן, הפופולריות של החיים בזוג ללא נישואים נובעת בין היתר מן היתרונות המובהקים שיצרה פסיקה ידידותית (ראו מסגרת). בשנים האחרונות הוכרו ידועים בציבור כבני זוג לכל דבר, בכל הנוגע לזכויות קניין והורשה, ילדיהם כשרים וחוקיים והם יכולים לקבל איש את שם בן/בת זוגו ולהיפך. גם טיפולי הפרייה ניתנים ללא כל בעיה.
אחד היתרונות הגדולים בחיים משותפים כידועים בציבור נובע מן החשש מימים קשים: איש מבני הזוג לא יהפוך לעולם למעוכב גט, וכך תתבטל מאליה גם האפשרות לסחיטת הסכמה לגט תמורת חלק מהרכוש המשותף.
מול התמונה הוורודה לכאורה, בולטים גם החסרונות. בנוסף להרמת הגבה של החברה השמרנית מול בני זוג ש”חיים בחטא”, גם המדינה לא מכירה בצורת החיים הזו ואינה מוכנה לשנות את סעיף המצב המשפחתי בתעודת הזהות למי שהוכר כידוע בציבור.
ברנד וגל מכירים את היתרונות והחסרונות ולא מתכוונים לשנות את המתכונת. “המשפחה שלנו מקבלת את ההחלטה ומבחינתם, וגם מבחינתנו, אנחנו בעל ואישה לכל דבר. עכשיו, כשאנחנו נושאים את תעודת הזוגיות, גם יש לנו מסמך רשמי שמוכיח את הקשר”.
כמה זה עולה? ידועים בציבור יכולים לערוך מסיבה כאוות נפשם, אך ההוצאה החיונית היחידה לצורך מיסוד הקשר היא בעבור הסכם משפטי. מחירו של זה משתנה בהתאם לעורך הדין בו בוחרים, כאשר טווח המחירים נע בין 4,000 ל-10,000 דולר. המהדרין יכולים להוסיף גם טקס נישואים אופציונלי שנערך על ידי עורך דין מארגון משפחה חדשה בעבור תשלום של 1,800 דולר. בארגון ניתן לקבל גם תעודת זוגיות חדשה במחיר של 50 דולר (ראו מסגרת).
הולכים עד הסוף
מיכל ואייל, בעלי מקצועות חופשיים, נפגשו ב-1999 באוניברסיטה הפתוחה. “מיכל היתה תלמידה שלי”, אומר אייל. “בגיל שלנו זה מותר”. אחרי קשר של ארבעה חודשים מצאה את עצמה מיכל בהריון. “הייתי בת 35 והיה לי ברור שאני לא מוותרת”, היא מספרת. “התקשרתי לאייל ואמרתי לו שאם זה יהיה לו קשה אני אבין, אבל אשמח אם הוא ירצה להיות שותף בהרפתקה”. אייל נשאר, אבל עד רגע הלידה לא טרחו השניים אפילו לגור ביחד. כששאל אביה של מיכל מה עם חתונה, נענה: “פרה-פרה”.
“אני לא נגד חתונה אבל גם לא בעד”, אומר אייל. “יש אנשים שיש להם צורך להיות מחוברים לכלל ויש אנשים שהצורך שלהם הוא אחר. אם זוג אוהב, למה הוא צריך כתובה או הסכם משפטי? אם אתה צריך הסכם כדי להיות עם בן אדם אחר – אולי אתה לא צריך להיות אתו. יש מה שבלב, ואם הוא חזק – כל מה שכתוב מיותר בעצם”.
למיכל דווקא היו פנטזיות על חופה ושמלת כלה, אבל הזוגיות היתה חשובה לה יותר. “פתאום היו לי בן זוג חמוד וילדה בדרך והפנטזיות התפוגגו. הטקס היה חשוב יותר לאנשים אחרים מאשר לנו”.
כבר תשע שנים הם חיים ביחד, ללא הסכם, כתובה או טבעת, עם שני ילדים הנושאים את שני שמות המשפחה. לא עשיתם אף טקס? אפילו לא ארוחה משפחתית?
אייל: “אפילו לא בורקס אחד קטן. ברגע שמיכל התקשרה ואמרה לי שהיא בהריון, היא נתנה לי את האפשרות ללכת או להישאר ואני החלטתי להישאר. באותו רגע התחתנתי איתה לתמיד. לא נדרש טקס או סממן חיצוני בשביל שזה יהיה ברור לי”.
מיכל: “לא עשינו שום דבר כי הכל נפל עלינו פתאום והיינו נורא עסוקים. זרמנו לעבר חיים משפחתיים מהר מאוד וכשהילדים הגיעו העליתי את נושא ההסכם המשפטי”. ובכל זאת לא חתמתם על הסכם כזה עד היום.
מיכל: “כי אנחנו עצלנים ובעיקר כי יש בינינו סוג של בטחון שמאפשר חיים כאלה. מבחינת החוק אני מכוסה. הילדים חוקיים ואם לאייל יסתובב משהו בראש, אני תמיד איחשב לידועה בציבור”.
ואכן, מבחינה חוקית, מיכל ואייל מוגנים ולמרות שלא חתמו על כל הסכם משפטי, יתייחס אליהם כל בית משפט כידועים בציבור ויחיל עליהם את כל יתרונותיו וחסרונותיו של המעמד. והצהרה פומבית לא חסרה לכם?
מיכל: “פעם מטפלת בצהרון אמרה לבת שלנו שאין כזה דבר ילדים בלי חתונה. אמרתי לה שקודם כל צריך להודיע למטפלת שזה ממש לא נכון ושנית, שכל הילדים האחרים לא היו בחתונה של ההורים שלהם, הם רק רואים תמונות, ואנחנו חיכינו להם כי רצינו שהם ישתתפו. אולי כשנחגוג עשר שנים נעשה משהו קצת יותר גדול ונספר לכולם כמה אנחנו מבסוטים מעצמנו”. אתם ממליצים על פורמט כזה של זוגיות?
מיכל: “שכל אחד יעשה מה שטוב לו. מי שמפנטז על חתונה, שיעשה את זה, ומי שלא – לא”.
אייל : “החיים לא תמיד קלים, אבל אתה לפחות יודע שיש משהו בקשר הזה שהוא נכון ומתאים כי הדרך המשותפת מאוד ברורה. אם זה לא זה, ממילא לא יעזרו כל הכתובות וההסכמים בעולם”.
כמה זה עולה? בלי טקס, בלי אירוע ובלי עורך דין – חינם אין כסף. אפשר אפילו להמשיך לגור בנפרד ולחסוך את התשלום למובילי הרהיטים.
ידוענים עורכים טקס במשפחה חדשה
אניה גוסטומלסקי אלופת ישראל בשחיהומועמדת אולימפית למדליה בביג’ין וניר ברגר, החליטו דווקא אחרת. הם ביקשו מעו”ד אירית רוזנבלום שתשיא אותם כמו בעיריה, משהו אזרחי שידבר אל ליבם. הם הזמינו את כל המי ומי לאירוע ובו הם היו הכוכבים הראשיים. היו שם ברכות שחוקים ודמעות. הטקס נוהל להפליא אומר ניר, התרגשנו כל כך ידי רעדה כשענדתי לאניה את הטבעת. ומה שחשוב היא העובדה שהטקס לא רק היה מרגש אלא גם היה שלם ומלא ומאושר מבחיה רגשית ומשפטית. טקס דתי לא עלה על דעתי לערוך אבל טקס כזה שנותן לי הכל טגם את התחושה שאני חלק ממנו קיבלתי במשפחה חדשה. לאחר הטקס הונפקה לנו תעודת זוגיות ומבחינתנו זה תהליך מלא ושלם
שלוש חתונות ותעודה אחת
אורי ואילנה זכי התחתנו שלוש פעמים. החתן הוא יו”ר צעירי מרצ והכלה היא עובדת בכירה במרכז ליהדות רפורמית, כך שברור היה כי חתונה אורתודוקסית לא באה בחשבון. חתונה ראשונה ערכו השניים בעת שטיילו בלאס וגאס. הם ניגשו לרשם הנישואים המקומי, קיבלו רישיון והחליפו טבעות מול שופט יהודי שסידר להם ראש העיר (היהודי) אותו פגשו קודם. “זה עלה גרושים והיווה מבחינתנו חוויה נוספת לאלבום המשפחתי”, מספר החתן, “אבל היה ברור שזה לא מספיק”. כשחזרו לארץ ערכו את הטקס האמיתי שכלל חופה שוויונית שערכו שני רבנים: אחד רפורמי ואחד קונסרבטיווי. מדינת ישראל כמובן לא מכירה בטקס שכזה, אך בזכות הטקס בלאס וגאס הם נרשמו במשרד הפנים כנשואים. “יש משהו מאוד מעוות בעובדה שבני זוג אוהבים שרוצים קשר רשמי צריכים לנסוע בין חמש היבשות ולא לעשות זאת במדינה שלהם”, מסכם אורי. הטקס השלישי היה סמלי אך לא פחות חשוב, ונערך במסגרת מערכת בחירות שלוותה בקמפיין להסדרת נישואים אזרחיים בישראל. מול דגם ענק של הכותל שהוצב בשדרות רוטשילד בתל אביב הושא הזוג על ידי סגנית ראש העיר יעל דיין.
בני הזוג זכי אולי יוצאי דופן במספר החתונות שערכו, אך מזה שנים זוגות שאינם רוצים קשר עם הרבנות נישאים בחו”ל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 3% מכלל הזוגות היהודים הנשואים בישראל נישאו בנישואים אזרחיים – כ-3,500 בני זוג בממוצע מדי שנה. בעשור האחרון עלה פי 10 מספר הזוגות הישראלים היהודים הבוחרים להינשא בנישואין אזרחיים בקפריסין. עם זאת, נתוני הלמ”ס שפורסמו בנובמבר 2007 מוכיחים כי בעוד שבשנים 2000-2004 היה מספר הזוגות שנישאו בחו”ל קבוע, הרי שהחל מ-2005 ניתן לראות ירידה שהולכת ונעשית דרמטית ב-2006. ההסבר לכך נעוץ, אולי, בעובדה שבארץ יש היום יותר אלטרנטיבות שהופכות את הקפיצה לחו”ל לבלתי כדאית. נישואי חו”ל הם בעצם טקס נישואים אזרחי הנערך במדינה זרה, בדרך כלל בעירייה, על ידי רשם נישואים מוסמך. לאחר הטקס מונפקת לבני הזוג תעודת נישואים המוכרת על ידי משרד הפנים בישראל.
מבין המדינות הסמוכות, קפריסין וצ’כיה (פראג) מציעות חוקי נישואים קלים יחסית עבור אזרחים זרים ולכן הפכו ליעד פופולרי בקרב אזרחי ישראל, אך זוגות מקוריים ובעלי יכולת כלכלית יכולים להינשא גם באוסטרליה, קולומביה, דרום אפריקה ואפילו לאס וגאס. כל זאת בתנאי שלא ישכחו לאשר את מסמכי הנישואים כדין.
היתרונות הגלומים בנישואי חו”ל ברורים: מדובר בדרך החילונית היחידה המוכרת לרישום נישואים במשרד הפנים, כאשר נישואים אלה תקפים לכל דבר מבחינה משפטית. עם השיבה מחו”ל ניגשים בני הזוג למשרד הפנים ושם משתנה מצבם המשפטי מרווקים לנשואים. חשוב לדעת כי בני זוג יהודים הנישאים בנישואים אזרחיים, אינם מחויבים זה לזו על פי ההלכה היהודית אלא רק על פי הדין האזרחי, או במלים אחרות – אישה אינה זכאית למזונות מבעלה והבעל אינו חב חובות דתיים לאשתו.
נישואים מסוג זה הם לעתים הדרך היחידה בה יכולים להינשא באופן רשמי בני זוג שאינם בני אותה הדת או פסולי חיתון, שנפסלו על ידי הרבנות מלהינשא על פי ההלכה.
אל מול היתרונות הברורים, יש גם חסרונות: למרות העובדה שמדובר בנישואים אזרחיים, הרי שהגירושים מחייבים מפגש עם הרבנות ומתן גט על פי ההלכה, מחמת הספק שמא היו קידושין.
כמה זה עולה? חבילות למתחתנים, שמאורגנות על ידי סוכנויות נסיעות, כרוכות בעלות של 4,000-6,000 דולר לזוג אשר נישא. הסכום כולל טיסות, שהייה ואגרות.
בתפקיד הרב: ידוען
הכדורגלן אסי דומב והדוגמנית הילה נחשון העדיפו לא להתחתן כמו כולם. השניים החליטו על טקס אלטרנטיווי: האולם היה בנמל תל אביב, עורך הטקס היה אייל קיציס ובמקום בכוס בעט החתן בכדורגל הישר לעבר הים.
ואכן, נישואי חוויה חילוניים הולכים וצוברים פופולריות. מדובר בטקס נישואים אשר נערך באמצעות ידוענים ואינו מגובה בכל הסכם משפטי או בטקס רבני.
כמה מהטקסים שומרים על שרידי רוח המסורת היהודית וחלקם האחר חילוני לחלוטין, כאשר עורך הטקס הוא ידוען נטול כל הכשרה מיוחדת לעריכת טקס קידושין, כמו אסתי זקהיים, יאיר לפיד, רון לוונטל או אברי גלעד. מספר הזוגות שנישאים כך אינו ידוע, מכיוון שהללו אינם נרשמים באופן רשמי המאפשר מעקב. היתרונות ברורים: פורמט זה מאפשר לבני הזוג לעצב את הטקס בדמותם ובצלמם ומטרתו העיקרית היא הצהרה פומבית על אהבתם של בני הזוג זה לזו. הדמות הציבורית הידועה מעניקה לאירוע אבק של כוכבים. היעדר דרישות פורמליות, כגון הצורך להוכיח יהדות או רווקות, הופך את הטקס הפרטי למתאים גם לפסולי חיתון או זוגות מעורבים.
מאידך, מדובר בנישואים חסרי כל תוקף, שאינם נרשמים ואינם מחייבים על פי חוק. הטקס יהפוך למשמעותי בעיני החוק רק אם ייערך במקביל אקט נוסף, כמו חתימה על חוזה זוגי או חתונה בחו”ל.
לו הילה נחשון ואסי דומב היו חושבים מראש, אולי הם לא היו מתעקשים על הטקס האורתודוקסי שביצעו במקביל לטקס האלטרנטיווי. הזוג הזוהר נפגש בתוך שנתיים בלבד על מדרגות הרבנות.
כמה זה עולה? התשלום לידוען המחתן, לא כולל מסיבה, הוא כ-2,000-6,000 דולר.
על מדרגות הקונסוליה
נישואים קונסולריים נערכים באמצעות קונסול זר בישראל שהוסמך באופן רשמי על ידי מדינתו לערוך נישואים אזרחיים. לא כל מדינה מעניקה מעמד שכזה לנציגיה. ארה”ב, למשל, אינה נוהגת להסמיך את הקונסול לערוך נישואים וכך גם קפריסין, אנגליה ועוד.
יתרונו העיקרי של הטקס בכך שהנישואים מוכרים כנישואים אזרחיים שנערכו בחו”ל, בלי הצורך לטוס לחו”ל. אולם, אין אפשרות להתגרש אצל הקונסול אלא רק בבית משפט ובישראל קיים חסרון גדול במיוחד: נישואים אלה יכולים להתקיים רק בין בני זוג לא יהודים, השוהים בישראל באופן חוקי.
כמה זה עולה? המחיר נע בין כמה מאות דולרים לכמה אלפים – תלוי באיזו קונסוליה תבחרו.
משקיעים בזוגיות / מאת טלי חרותי-סובר
שרון וליאור נושאים בגאווה “תעודת זוגיות” המונפקת על ידי ארגון משפחה חדשה. מיכל ואייל החליטו לחיות יחד בלי הסכם. אילנה ואורי התחתנו בשלוש דרכים שונות. הילה ואסי התמסדו בהנחיית ידוען. יותר ויותר בוחרים לכונן את זוגיותם במסלול שונה מזה שמציעה הרבנות. איך עושים את זה, מה התוקף החוקי וכמה זה עולה. פורסם בעיתון הארץ 11.1.08
כ”400 איש הגיעו לחתונה שלנו שהתקיימה ביום שישי למרגלות המצדה”, מספר ליאור ברנד עצמאי בן 32, “השקיעה היוותה תפאורה נהדרת. בשום אופן לא יכולנו לעשות את זה עם רב”. ברנד וזוגתו שרון גל, מורה למחול בת 27, לא ויתרו על הטקס – אלא רק התאימו אותו לצרכיהם. “הורדנו את המלל המסורתי מהאינטרנט ומחקנו ממנו את כל מה שלא התאים”, הם מספרים. “במקביל בחרנו את מנחת הטקס, חברה קרובה שמכירה אותנו היטב. מעלינו נפרשה חופה והחלפנו טבעות. אנחנו אנשים חילונים שהמסורת חשובה להם, אבל לא רצינו שהאורתודוקסיה תגביל לנו את החלומות”. טקסים ייחודיים מסוג זה עורכים גם ב ארגון משפחה חדשה, אתה בוחר את המקום ועורך דין מטעם הארגון עורך את הטקס.
מדינת ישראל אינה מכירה בטקס הפרטי, אבל לגל וברנד, שבינתיים כל אחד מהם נשאר עם שם משפחתו המקורי, זה לא משנה. התוקף האמיתי ניתן לנישואיהם בהסכם משפטי שחתמו בפני עורך דין בישראל. מזה כחודשיים הם נושאים רשמית את התואר שבו אינם טורחים להשתמש – ידועים בציבור.
150 אלף איש, או 75 אלף זוגות בישראל חיים בקוהביטציה (מגורים משותפים שלא במסגרת נישואים). מספר זה לא כולל 18 אלף איש, 9,000 זוגות חד מיניים, המנהלים חיים משותפים לכל דבר. על מנת לזכות בהגדרה של ידועים בציבור, על בני הזוג לקיים שלושה קריטריונים: לחיות תחת קורת גג אחת, לקיים משק משותף וכן לקיים יחסי קרבה רגשיים ויחסי אישות. כולם יכולים להיות מוכרזים כידועים בציבור – גם פסולי חיתון, זוגות מעורבים ובני אותו מין.
“מדובר באנשים שלא רוצים שצד שלישי, בין אם סמכות דתית או חילונית, יתערב בתחום האינטימי ביותר שלהם”, אומרת עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”לית ארגון משפחה חדשה. “למרות המספר הגדל והולך של זוגות החיים יחד ללא נישואים, ישראל היא עדיין מדינה שמרנית. בעוד שבעולם כל זוג שני אינו טורח להתחתן באופן רשמי, הרי שבישראל חיים כך רק 5% מכלל הזוגות”.
הידועים בציבור הם לרוב חילונים, בגילאי 25-40, משכילים וממעמד סוציו-אקונומי גבוה. בעבר היו אלה בעיקר תל אביבים, אלא שתעודת הזוגיות שמנפיק באחרונה ארגון משפחה חדשה (ראו מסגרת) מבוקשת גם באזורים אחרים ובעיקר בצפון. ההערכות הן כי התופעה מתחילה לחלחל גם לתוך הקהילות הנוצריות של ערביי ישראל.
“שנינו מגיעים ממשפחות של הורים גרושים”, מסביר ברנד את ההחלטה לבחור בהסכם, ולשאת תעודת זוגיות של ארגון משפחה חדשה. עוד מוסיף ברנד “ההיסטוריה הפרטית שלנו הוכיחה לנו גם איך זה יכול להיגמר. החלטנו שלעצמנו אנחנו רוצים משהו שונה לגמרי: הסכם שיסדיר כל שאלה שעלולה לעלות במהלך חיינו המשותפים”.
“במעמד החתימה עולות שאלות שלא יעלו בשיחות סלון”, מוסיפה גל. “כשאת שואלת את בן הזוג שלך את השאלות הכי קריטיות – חינוך ילדים, מה יקרה אם אחד הצדדים ירצה לחזור בתשובה או לנסוע לחו”ל – והוא עונה את אותן תשובות כמוך – זה מרגיע ובעיקר מאוד מחזק את הקשר. גם אם נרצה להתגרש, אנחנו נמצאים במקום הטוב ביותר – לא נגיע לרבנות וכנראה גם לא לבית המשפט. מקסימום נלך לבורר”. מפריע לכם שהמדינה לא מכירה בנישואים שלכם?
ברנד: “אז מה? ההבדל היחיד ביני לבין אדם שעשה את זה ברבנות או בקפריסין הוא העובדה שבתעודת הזהות שלי אני עדיין רשום כרווק. נישואי החוזה, או המושג ‘ידועים בציבור’, מקנים לנו רק יתרונות”.
ואכן, הפופולריות של החיים בזוג ללא נישואים נובעת בין היתר מן היתרונות המובהקים שיצרה פסיקה ידידותית (ראו מסגרת). בשנים האחרונות הוכרו ידועים בציבור כבני זוג לכל דבר, בכל הנוגע לזכויות קניין והורשה, ילדיהם כשרים וחוקיים והם יכולים לקבל איש את שם בן/בת זוגו ולהיפך. גם טיפולי הפרייה ניתנים ללא כל בעיה.
אחד היתרונות הגדולים בחיים משותפים כידועים בציבור נובע מן החשש מימים קשים: איש מבני הזוג לא יהפוך לעולם למעוכב גט, וכך תתבטל מאליה גם האפשרות לסחיטת הסכמה לגט תמורת חלק מהרכוש המשותף.
מול התמונה הוורודה לכאורה, בולטים גם החסרונות. בנוסף להרמת הגבה של החברה השמרנית מול בני זוג ש”חיים בחטא”, גם המדינה לא מכירה בצורת החיים הזו ואינה מוכנה לשנות את סעיף המצב המשפחתי בתעודת הזהות למי שהוכר כידוע בציבור.
ברנד וגל מכירים את היתרונות והחסרונות ולא מתכוונים לשנות את המתכונת. “המשפחה שלנו מקבלת את ההחלטה ומבחינתם, וגם מבחינתנו, אנחנו בעל ואישה לכל דבר. עכשיו, כשאנחנו נושאים את תעודת הזוגיות, גם יש לנו מסמך רשמי שמוכיח את הקשר”.
כמה זה עולה? ידועים בציבור יכולים לערוך מסיבה כאוות נפשם, אך ההוצאה החיונית היחידה לצורך מיסוד הקשר היא בעבור הסכם משפטי. מחירו של זה משתנה בהתאם לעורך הדין בו בוחרים, כאשר טווח המחירים נע בין 4,000 ל-10,000 דולר. המהדרין יכולים להוסיף גם טקס נישואים אופציונלי שנערך על ידי עורך דין מארגון משפחה חדשה בעבור תשלום של 1,800 דולר. בארגון ניתן לקבל גם תעודת זוגיות חדשה במחיר של 50 דולר (ראו מסגרת).
הולכים עד הסוף
מיכל ואייל, בעלי מקצועות חופשיים, נפגשו ב-1999 באוניברסיטה הפתוחה. “מיכל היתה תלמידה שלי”, אומר אייל. “בגיל שלנו זה מותר”. אחרי קשר של ארבעה חודשים מצאה את עצמה מיכל בהריון. “הייתי בת 35 והיה לי ברור שאני לא מוותרת”, היא מספרת. “התקשרתי לאייל ואמרתי לו שאם זה יהיה לו קשה אני אבין, אבל אשמח אם הוא ירצה להיות שותף בהרפתקה”. אייל נשאר, אבל עד רגע הלידה לא טרחו השניים אפילו לגור ביחד. כששאל אביה של מיכל מה עם חתונה, נענה: “פרה-פרה”.
“אני לא נגד חתונה אבל גם לא בעד”, אומר אייל. “יש אנשים שיש להם צורך להיות מחוברים לכלל ויש אנשים שהצורך שלהם הוא אחר. אם זוג אוהב, למה הוא צריך כתובה או הסכם משפטי? אם אתה צריך הסכם כדי להיות עם בן אדם אחר – אולי אתה לא צריך להיות אתו. יש מה שבלב, ואם הוא חזק – כל מה שכתוב מיותר בעצם”.
למיכל דווקא היו פנטזיות על חופה ושמלת כלה, אבל הזוגיות היתה חשובה לה יותר. “פתאום היו לי בן זוג חמוד וילדה בדרך והפנטזיות התפוגגו. הטקס היה חשוב יותר לאנשים אחרים מאשר לנו”.
כבר תשע שנים הם חיים ביחד, ללא הסכם, כתובה או טבעת, עם שני ילדים הנושאים את שני שמות המשפחה. לא עשיתם אף טקס? אפילו לא ארוחה משפחתית?
אייל: “אפילו לא בורקס אחד קטן. ברגע שמיכל התקשרה ואמרה לי שהיא בהריון, היא נתנה לי את האפשרות ללכת או להישאר ואני החלטתי להישאר. באותו רגע התחתנתי איתה לתמיד. לא נדרש טקס או סממן חיצוני בשביל שזה יהיה ברור לי”.
מיכל: “לא עשינו שום דבר כי הכל נפל עלינו פתאום והיינו נורא עסוקים. זרמנו לעבר חיים משפחתיים מהר מאוד וכשהילדים הגיעו העליתי את נושא ההסכם המשפטי”. ובכל זאת לא חתמתם על הסכם כזה עד היום.
מיכל: “כי אנחנו עצלנים ובעיקר כי יש בינינו סוג של בטחון שמאפשר חיים כאלה. מבחינת החוק אני מכוסה. הילדים חוקיים ואם לאייל יסתובב משהו בראש, אני תמיד איחשב לידועה בציבור”.
ואכן, מבחינה חוקית, מיכל ואייל מוגנים ולמרות שלא חתמו על כל הסכם משפטי, יתייחס אליהם כל בית משפט כידועים בציבור ויחיל עליהם את כל יתרונותיו וחסרונותיו של המעמד. והצהרה פומבית לא חסרה לכם?
מיכל: “פעם מטפלת בצהרון אמרה לבת שלנו שאין כזה דבר ילדים בלי חתונה. אמרתי לה שקודם כל צריך להודיע למטפלת שזה ממש לא נכון ושנית, שכל הילדים האחרים לא היו בחתונה של ההורים שלהם, הם רק רואים תמונות, ואנחנו חיכינו להם כי רצינו שהם ישתתפו. אולי כשנחגוג עשר שנים נעשה משהו קצת יותר גדול ונספר לכולם כמה אנחנו מבסוטים מעצמנו”. אתם ממליצים על פורמט כזה של זוגיות?
מיכל: “שכל אחד יעשה מה שטוב לו. מי שמפנטז על חתונה, שיעשה את זה, ומי שלא – לא”.
אייל : “החיים לא תמיד קלים, אבל אתה לפחות יודע שיש משהו בקשר הזה שהוא נכון ומתאים כי הדרך המשותפת מאוד ברורה. אם זה לא זה, ממילא לא יעזרו כל הכתובות וההסכמים בעולם”.
כמה זה עולה? בלי טקס, בלי אירוע ובלי עורך דין – חינם אין כסף. אפשר אפילו להמשיך לגור בנפרד ולחסוך את התשלום למובילי הרהיטים.
ידוענים עורכים טקס במשפחה חדשה
אניה גוסטומלסקי אלופת ישראל בשחיהומועמדת אולימפית למדליה בביג’ין וניר ברגר, החליטו דווקא אחרת. הם ביקשו מעו”ד אירית רוזנבלום שתשיא אותם כמו בעיריה, משהו אזרחי שידבר אל ליבם. הם הזמינו את כל המי ומי לאירוע ובו הם היו הכוכבים הראשיים. היו שם ברכות שחוקים ודמעות. הטקס נוהל להפליא אומר ניר, התרגשנו כל כך ידי רעדה כשענדתי לאניה את הטבעת. ומה שחשוב היא העובדה שהטקס לא רק היה מרגש אלא גם היה שלם ומלא ומאושר מבחיה רגשית ומשפטית. טקס דתי לא עלה על דעתי לערוך אבל טקס כזה שנותן לי הכל טגם את התחושה שאני חלק ממנו קיבלתי במשפחה חדשה. לאחר הטקס הונפקה לנו תעודת זוגיות ומבחינתנו זה תהליך מלא ושלם
שלוש חתונות ותעודה אחת
אורי ואילנה זכי התחתנו שלוש פעמים. החתן הוא יו”ר צעירי מרצ והכלה היא עובדת בכירה במרכז ליהדות רפורמית, כך שברור היה כי חתונה אורתודוקסית לא באה בחשבון. חתונה ראשונה ערכו השניים בעת שטיילו בלאס וגאס. הם ניגשו לרשם הנישואים המקומי, קיבלו רישיון והחליפו טבעות מול שופט יהודי שסידר להם ראש העיר (היהודי) אותו פגשו קודם. “זה עלה גרושים והיווה מבחינתנו חוויה נוספת לאלבום המשפחתי”, מספר החתן, “אבל היה ברור שזה לא מספיק”. כשחזרו לארץ ערכו את הטקס האמיתי שכלל חופה שוויונית שערכו שני רבנים: אחד רפורמי ואחד קונסרבטיווי. מדינת ישראל כמובן לא מכירה בטקס שכזה, אך בזכות הטקס בלאס וגאס הם נרשמו במשרד הפנים כנשואים. “יש משהו מאוד מעוות בעובדה שבני זוג אוהבים שרוצים קשר רשמי צריכים לנסוע בין חמש היבשות ולא לעשות זאת במדינה שלהם”, מסכם אורי. הטקס השלישי היה סמלי אך לא פחות חשוב, ונערך במסגרת מערכת בחירות שלוותה בקמפיין להסדרת נישואים אזרחיים בישראל. מול דגם ענק של הכותל שהוצב בשדרות רוטשילד בתל אביב הושא הזוג על ידי סגנית ראש העיר יעל דיין.
בני הזוג זכי אולי יוצאי דופן במספר החתונות שערכו, אך מזה שנים זוגות שאינם רוצים קשר עם הרבנות נישאים בחו”ל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 3% מכלל הזוגות היהודים הנשואים בישראל נישאו בנישואים אזרחיים – כ-3,500 בני זוג בממוצע מדי שנה. בעשור האחרון עלה פי 10 מספר הזוגות הישראלים היהודים הבוחרים להינשא בנישואין אזרחיים בקפריסין. עם זאת, נתוני הלמ”ס שפורסמו בנובמבר 2007 מוכיחים כי בעוד שבשנים 2000-2004 היה מספר הזוגות שנישאו בחו”ל קבוע, הרי שהחל מ-2005 ניתן לראות ירידה שהולכת ונעשית דרמטית ב-2006. ההסבר לכך נעוץ, אולי, בעובדה שבארץ יש היום יותר אלטרנטיבות שהופכות את הקפיצה לחו”ל לבלתי כדאית. נישואי חו”ל הם בעצם טקס נישואים אזרחי הנערך במדינה זרה, בדרך כלל בעירייה, על ידי רשם נישואים מוסמך. לאחר הטקס מונפקת לבני הזוג תעודת נישואים המוכרת על ידי משרד הפנים בישראל.
מבין המדינות הסמוכות, קפריסין וצ’כיה (פראג) מציעות חוקי נישואים קלים יחסית עבור אזרחים זרים ולכן הפכו ליעד פופולרי בקרב אזרחי ישראל, אך זוגות מקוריים ובעלי יכולת כלכלית יכולים להינשא גם באוסטרליה, קולומביה, דרום אפריקה ואפילו לאס וגאס. כל זאת בתנאי שלא ישכחו לאשר את מסמכי הנישואים כדין.
היתרונות הגלומים בנישואי חו”ל ברורים: מדובר בדרך החילונית היחידה המוכרת לרישום נישואים במשרד הפנים, כאשר נישואים אלה תקפים לכל דבר מבחינה משפטית. עם השיבה מחו”ל ניגשים בני הזוג למשרד הפנים ושם משתנה מצבם המשפטי מרווקים לנשואים. חשוב לדעת כי בני זוג יהודים הנישאים בנישואים אזרחיים, אינם מחויבים זה לזו על פי ההלכה היהודית אלא רק על פי הדין האזרחי, או במלים אחרות – אישה אינה זכאית למזונות מבעלה והבעל אינו חב חובות דתיים לאשתו.
נישואים מסוג זה הם לעתים הדרך היחידה בה יכולים להינשא באופן רשמי בני זוג שאינם בני אותה הדת או פסולי חיתון, שנפסלו על ידי הרבנות מלהינשא על פי ההלכה.
אל מול היתרונות הברורים, יש גם חסרונות: למרות העובדה שמדובר בנישואים אזרחיים, הרי שהגירושים מחייבים מפגש עם הרבנות ומתן גט על פי ההלכה, מחמת הספק שמא היו קידושין.
כמה זה עולה? חבילות למתחתנים, שמאורגנות על ידי סוכנויות נסיעות, כרוכות בעלות של 4,000-6,000 דולר לזוג אשר נישא. הסכום כולל טיסות, שהייה ואגרות.
בתפקיד הרב: ידוען
הכדורגלן אסי דומב והדוגמנית הילה נחשון העדיפו לא להתחתן כמו כולם. השניים החליטו על טקס אלטרנטיווי: האולם היה בנמל תל אביב, עורך הטקס היה אייל קיציס ובמקום בכוס בעט החתן בכדורגל הישר לעבר הים.
ואכן, נישואי חוויה חילוניים הולכים וצוברים פופולריות. מדובר בטקס נישואים אשר נערך באמצעות ידוענים ואינו מגובה בכל הסכם משפטי או בטקס רבני.
כמה מהטקסים שומרים על שרידי רוח המסורת היהודית וחלקם האחר חילוני לחלוטין, כאשר עורך הטקס הוא ידוען נטול כל הכשרה מיוחדת לעריכת טקס קידושין, כמו אסתי זקהיים, יאיר לפיד, רון לוונטל או אברי גלעד. מספר הזוגות שנישאים כך אינו ידוע, מכיוון שהללו אינם נרשמים באופן רשמי המאפשר מעקב. היתרונות ברורים: פורמט זה מאפשר לבני הזוג לעצב את הטקס בדמותם ובצלמם ומטרתו העיקרית היא הצהרה פומבית על אהבתם של בני הזוג זה לזו. הדמות הציבורית הידועה מעניקה לאירוע אבק של כוכבים. היעדר דרישות פורמליות, כגון הצורך להוכיח יהדות או רווקות, הופך את הטקס הפרטי למתאים גם לפסולי חיתון או זוגות מעורבים.
מאידך, מדובר בנישואים חסרי כל תוקף, שאינם נרשמים ואינם מחייבים על פי חוק. הטקס יהפוך למשמעותי בעיני החוק רק אם ייערך במקביל אקט נוסף, כמו חתימה על חוזה זוגי או חתונה בחו”ל.
לו הילה נחשון ואסי דומב היו חושבים מראש, אולי הם לא היו מתעקשים על הטקס האורתודוקסי שביצעו במקביל לטקס האלטרנטיווי. הזוג הזוהר נפגש בתוך שנתיים בלבד על מדרגות הרבנות.
כמה זה עולה? התשלום לידוען המחתן, לא כולל מסיבה, הוא כ-2,000-6,000 דולר.
על מדרגות הקונסוליה
נישואים קונסולריים נערכים באמצעות קונסול זר בישראל שהוסמך באופן רשמי על ידי מדינתו לערוך נישואים אזרחיים. לא כל מדינה מעניקה מעמד שכזה לנציגיה. ארה”ב, למשל, אינה נוהגת להסמיך את הקונסול לערוך נישואים וכך גם קפריסין, אנגליה ועוד.
יתרונו העיקרי של הטקס בכך שהנישואים מוכרים כנישואים אזרחיים שנערכו בחו”ל, בלי הצורך לטוס לחו”ל. אולם, אין אפשרות להתגרש אצל הקונסול אלא רק בבית משפט ובישראל קיים חסרון גדול במיוחד: נישואים אלה יכולים להתקיים רק בין בני זוג לא יהודים, השוהים בישראל באופן חוקי.
כמה זה עולה? המחיר נע בין כמה מאות דולרים לכמה אלפים – תלוי באיזו קונסוליה תבחרו.