מסכת אבות / רונית צין-קרסנטי, מעריב סגנון – 9/3/2007

בשנים האחרונות, כשהגדרת התא המשפחתי התרחבה והתגמשה, אנו עדים לנשים שיולדות ילדים לכמה אבות ומנהלות חיי משפחה בריאים ותקינים. העלייה במספר המתגרשים בגיל צעיר יחסית, גיל הפוריות שעולה בהדרגה והרצון לממש את האימהות, מאפשרים לנשים ליצור מבנה חדש של משפחה.

“אין ספק שהבשורה של העידן המודרני היא הפרדה בין אהבה, יחסים ומין”, מכריזה עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”לית ארגון “משפחה חדשה”. “אהבה לא בהכרח מחייבת הקמת תא משפחתי, והקמת תא משפחתי לא מחייבת להיות במערכת יחסים ואפילו לא תמיד מצריכה אבא אחד. היום העולם הוא הרבה יותר מעשי ואנחנו נהנים מכמה עולמות.

“אם פעם נשים היו נשארות במערכת יחסים לא טובה בשביל הילדים או מוותרות על האימהות כי לא מצאו גבר כלבבן, היום אנחנו נמצאים בעידן אינדיבידואליסטי, ויש הרבה יותר מקום לבחירה אישית, כמו גם לגיטימציה חברתית לבחירות שלנו”.

פרופ’ רות כץ מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה מפרטת: “בעבר הלא רחוק היה אמור להתרחש רצף מסוים להיווצרות משפחה, ולידת ילדים היתה שלב שהגיע אחרי היכרות של בני הזוג, אירוסים ונישואים. בזמן האחרון הרצף הזה השתבש ויכול להיות שהוא בכלל כבר לא קיים יותר. לפעמים זוג מביא ילדים לעולם ורק אחר כך מחליט שהוא רוצה להתחתן, או מחליט לוותר על חתונה.

“חלק מנקודות הציון שהרכיבו את הרצף נעלמות לעתים והתופעה הזו מקבלת לגיטימציה חברתית. מתוך כך נולדו סגנונות שונים לחיי המשפחה, ויש היום זוגות חד מיניים, אמהות חד הוריות, נישואים פיקטיביים ונישואים בשלט רחוק. קורה גם שזוג לא חי תחת קורת גג אחת. קיימת גם עלייה במשפחות דו גרעיניות: האם נשארת עם הילדים בבית אחד והאבא יוצר גרעין משפחתי אחר, ואז הילדים מהנישואים הראשונים קשורים בשני משקי בית”.

כלומר, בניגוד לעבר, היום אין הגדרה אחת ויחידה למושג “משפחה”.

“פעם היתה מקובלת רק ההגדרה של המשפחה המסורתית: שני בני מין שונה שגרים תחת קורת גג אחת ומגדלים את ילדיהם. היום זה כבר לא כל כך ברור. אין הגדרה אובייקטיבית למושג ‘משפחה’ וכל אדם צריך להישאל את מי הוא מעריך באופן סובייקטיבי כמשפחה שלו, זה יכול להיות אפילו הכלב.

“בגלל כל הדברים האלה ובשל העובדה שנשים כיום מעיזות יותר – אנחנו רואים שאישה יכולה להיות אם לילדים מאבות שונים. נשים רוצות לממש את עצמן במישורים שונים בלי לוותר על האימהות, וחוץ מזה, במדינת ישראל ילדים הם ערך חשוב והם מהווים גורם למימוש עצמי של נשים, גם אם הן קרייריסטיות. באירופה סביר להניח שתא משפחתי כזה הוא פחות נפוץ בגלל ששם יש פחות חשיבות לנושא הילודה”.

ד”ר אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית וראש תוכנית אנתרופולוגיה בבית הספר ללימודים רב תחומיים במכללת בית ברל, קושרת את התופעה להתחזקותן הכלכלית של הנשים. “מאז אמצע שנות ה-70 נשים יצאו לעבוד בשיעורים משמעותיים”, היא אומרת. “יש להן משכורת שמעניקה להן ביטחון ועוצמה כלכלית יחסית, ולכן גם יכולת לקבל החלטות”.

האם כל אישה יכולה להקים תא משפחתי שכולל ילדים מאבות שונים? פרופ’ סילביה ביז’אווי, סוציולוגית מהמכללה למינהל ומכללת בית ברל, אומרת שבהחלט לא. “הדבר אפשרי רק בשכבות שיש בהן מערכת תמיכה – כלכלית וחברתית”, היא מבהירה. “יש בהיסטוריה נשים מהמעמד הנמוך שיש להן ילדים מאבות שונים, אבל במקרים הללו המשמעות היא שונה והן מוצגות יותר כקורבנות. זה מבנה משפחתי שמתאים לנשים ממעמד מסוים ומסקטור מסוים”.

אמא רמבו

ליאת לב, בת 36 מחדרה, נישאה בגיל צעיר ובגיל 25 כבר הפכה לאם. שנתיים לאחר מכן התגרשה מבן זוגה. “ביום שהתגרשנו ידעתי שיהיו לי עוד ילדים”, היא נזכרת. “לא חשבתי לרגע לוותר על החלום להקים משפחה גדולה, עם או בלי בן זוג. נסיבות החיים הובילו אותי לכך שאני אם חד הורית”.

היום היא אם לשלושה ילדים משני אבות שונים – בני תשע, חמש ושנתיים. מאב שני ילדיה הקטנים יותר נפרדה לאחרונה, וכעת היא מגדלת את ילדיה לבד. “זה לא פשוט כי אני צריכה גם להתמודד עם פרידה מבן זוג, גם לעזור לילדים הקטנים לעכל את הפרידה מאבא שלהם ובמקביל להמשיך לתת תשומת לב לילד הגדול”, היא מסבירה.

“אין לי שום כעס כלפי אף אחד מהאבות של הילדים שלי, למרות שבעלי הראשון כבר הקים משפחה חדשה ומתייחס פחות לילד המשותף שלנו, מה שגורם לו להזדקק לי יותר. אבל אני משתדלת לא לתת לזה להשפיע על הילד, וכשבן זוגי לשעבר מבלה עם הקטנים, לפעמים הילד הגדול מצטרף אליהם. מבחינה כלכלית אני עובדת בחצי משרה, אבל מקבלת מזונות משני האבות כך שאני יכולה להסתדר”.

“יש ריבים וקנאה כמו בכל משפחה רגילה, אבל לא על רקע האבות השונים. ילדיי גדלו יחד ומגיל צעיר חינכתי אותם שהם משפחה אחת. אני החוט המקשר ביניהם, ומעולם לא נתתי לילד הגדול להרגיש שהוא לבד כי אין לו אחים מאותו אבא. גם כשגרתי עם בן זוגי השני, התנאי למגורים המשותפים היה שהוא יתייחס לילד שלי כאילו הוא שלו”.

ענת זפרני, מרצה לפסיכולוגיה ומנחת קבוצות הורים, מסכימה: “גם כשיש שני הורים בבית, האם היא היסוד שעליו נשענים שאר בני המשפחה”.

האם התפקיד של האם משתנה כשיש לה ילדים מאבות שונים?

“היא צריכה להניח לתפיסה שהיא ‘אמא רמבו’. יש לה לגיטימציה להיות אנושית ולא מושלמת, אבל היא חייבת לחלק את המשאבים הרגשיים בין כולם ולשמור על איזון. כשאמא מתפקדת ונותנת את המקסימום – הילדים יוצאים מאוד חסונים. היא צריכה לשדר חוסן נפשי ולדבר המון עם הילדים כדי לא ליצור שדים. בנוסף, אם האם חווה גירושים נוספים, חשוב לא לשתף את הילדים במשבר. כשתא משפחתי מתפרק, ההורה נחשף בחולשתו, וכשהילד נחשף לאמא שבוכה, שנמצאת במצב כלכלי לא טוב, זה משפיע עליו”.

מה בעצם הבעיה בלחשוף את חולשותייך מול הילד?

“במצבים כאלה הרבה ילדים הופכים בני זוג להורה. כדי לא להגיע לכך אני ממליצה לנשים לדבר עם אנשי מקצוע ולשדר לילד ‘אני במשבר, אבל אתה תחיה את החיים שלך’. כך ההורה נשאר הורה והילד נשאר ילד”.

חברים? רק ב”אגד”

יצירת מערכות יחסים טובות בין האחים חשובה במיוחד במשפחות שבהן יש חצאי אחים, ובכל זאת, יש להיות ריאליים. “חשוב מאוד להיפרד מהפנטזיה שהילדים יהיו חברים, וזה נכון גם במשפחות שבהן כל הילדים הם מאותו האבא”, מבהירה זפרני. “צריך לבסס את מערכת היחסים בין האחים על כבוד, וניתן לעשות זאת על ידי הסמכותיות של ההורה. חשוב להדגיש בפני הילדים את הערך של המשפחתיות ושל קשר הדם. כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם – זה צריך להיות המסר בבית”.

דני עמית, פסיכולוג, מטפל בילדים ובמשפחה במכון “אדלר”, מוסיף שכדי ליצור חוויה של משפחה בין ילדים מאבות שונים, יש לעשות זאת ממש כמו במשפחה קונבנציונלית. “צריך לתת מקום לכולם קודם כול במובן הרגשי ולא להגיע למצב שיש ילד מועדף”, הוא מדגיש. “חשוב ליצור רגשות חיוביים ביחד, לאפשר מריבות כפורקן למתחים ולקונפליקטים ולא להתערב. להראות לילדים שלכל אחד מהם יש מקום בלב של ההורה ושאין צורך להתחרות על העדפה של הורה”.

מה קורה כשאחד האבות נמצא בקשר עם הילד והשני לא?

“גם אם הוא לא בקשר או לא בקשר חיובי, עדיין חלה חובה על האם להציג אותו בפני הילד באופן חיובי, כי אותו הורה הוא חלק מחיי הילד. בנוסף, כמובן שהילד צריך עידוד. האם צריכה לדאוג לכך שהילד יקבל בבית את החוויות החיוביות בחייו – חיבוק, נשיקה. בנוסף, חשוב ליצור יחסים טובים בין האחים, כדי שאותו ילד יקבל תמיכה מהאחים שלו”.

זפרני דווקא מתנגדת ליחס מיוחד מצד האם לילד שאביו לא נמצא איתו בקשר. “ככל שמפצים מישהו, כך הוא מרגיש יותר מקופח”, היא טוענת. “רצוי למצוא מענה מיידי לצורך של הילד בדמות אב, ורצוי שתהיה בחייו דמות בוגרת, כמו דוד, סבא או אחיין, שלילד יהיה מקום מיוחד בחייהם. אני כן מסכימה עם הקביעה שעדיין צריך להציג את אותו אב בצורה חיובית, עם כל הקושי. האישיות שלנו מורכבת מפאזל של אנשים שחשובים לנו, וגם קצת אבא יותר טוב מאין אבא בכלל”.

אין ילד לא חוקי’

מי שבחרה מלכתחילה להשאיר את בני הזוג מחוץ לתמונה היא גילית לוי, בת 38 מתל אביב, אם לשני ילדים בני חמש ושלוש, משני אבות שונים שאיתם מעולם לא התחתנה. “מהרגע הראשון אמרתי לבני הזוג שלי לשעבר שאני רוצה ילדים, אבל אני לא רוצה שהם יהיו חלק מחיי הילדים”, היא אומרת.

“אני מאמינה שהאמא היא האדם הכי משמעותי לילד ולא רציתי להתעסק עם הלוגיסטיקה של פגישות סוף שבוע עם האבא. גם רציתי שיהיו לכולנו חוויות משפחתיות משותפות, ולא שלכל ילד תהיה חוויה שונה מהאבא שלו. ילדתי את הילדים בגיל מאוחר יחסית, אחרי שלמדתי ובניתי לעצמי קריירה, כך שאני יכולה לפרנס את כולנו. מדי פעם אנשים מרימים גבה, אך ככל שיש יותר נשים כמוני אני מרגישה שזה מתקבל יותר בהבנה”.

אבל לא פחות חשוב מהלגיטימציה החברתית, חשובה גם הלגיטימציה הממסדית: “הרבה מאוד נשים שמחליטות להביא ילדים מכמה אבות ללא נישואים חוששות מכך שהילד יהיה לא חוקי ונטול זכויות”, מסבירה עו”ד רוזנבלום. “יש הרבה ערפול סביב הנושא הזה וחשוב לציין שלא קיים ילד לא חוקי. יש ממזר שנוצר מקשר של אישה נשואה וגבר, אבל אין כזה דבר ילד לא חוקי. ילד הוא בלתי תלוי ותמיד זכאי לכל השירותים של המדינה גם אם הוריו אינם נשואים”.