המהפכה של א’ מול הנשיא לשעבר משה קצב / מאת עו”ד אירית רוזנבלום

המהפכה של א' מול הנשיא לשעבר משה קצב

כיצד הפכה א’ לקורבן, מקום שהייתה צריכה להיות גיבורה? מקום בו נקבעו נורמות חדשות של מעמד האישה כבודה וזכויותיה. פורסם בידיעות אחרונות 18.7.07

השיח הציבורי טרוד בימים אלה בשאלה אם פעלה א’ נכון כשפתחה במסע ההאשמות נגד הנשיא לשעבר משה קצב, או שמא צריכות נשים להירתע מהגשת תלונות על הטרדות מיניות. א’ עצמה הופיעה במסיבת עיתונאים והכריזה בגרון ניחר כי הלקח שלה מכל המהלך הוא שאסור לנו, הנשים, להתלונן. סופה של תלונה אמיתית, אמרה, להיגנז אחר מסע השפלה ולחצים אימנתני. זה לא שווה את המאמץ.

אלא שהמסקנה הזו, שלפיה סופה של תלונה במיתת נשיקה, היא מוטעית ומגמדת את המהפכה התרבותית שא’ עצמה אחראית לה.

א’ נטלה את מלוא האחריות והתעוזה לפעול במקום שבו נשים רבות אחרות כבשו את סבלן ואת כבודן. היא שכבה על הגדר למען כלל הנשים, ובעיקר למען המתלוננות האחרון שתלונותיהן מצאו את דרכן לכתב האישום נגד הנשיא היוצא. היא העזה לעשות מעשה במקום שכולם ידעו ושתקו. בעקבותיה נסחפה רשימה של נשים שהעזו לומר: הוטרדנו, נאנסנו, הושפלנו.

אולם יותר מכל הצליחה א’ ליצור נורמה חדשה: היא הצליחה להגדיר מחדש את הגבול בין מותר לאסור ביחס לנשים. מעתה החוק מבטא נורמה שיש לנהוג על פיה, גם אם מדובר בבעל התפקיד הבכיר ביותר במדינה. טבעה של נורמה חברתית הוא שהיא מחייבת את כל החברה, ללא יוצאים מן כלל. היא הופכת להיות מלאה כאשר החברה שיוצרת אותה גם מיישמת אותה. עד לעידן המהפכה של א’ נתבעה הנורמה החברתית הזאת ואף יושמה רק פה ושם. מעתה, לאחר שהתברר לכל שגם האזרח מספר 1 במדינה מחויב בה, הסתיים השלב הסופי ביישומה והתחולל השינוי החברתי במלואו.

א’ היא גיבורת תרבות ואל עוד קורבן. אין כל חשיבות לעובדה אם נכנסה לכתב האישום של מני מזוז או לא. חשובה העבודה החברתית והערכית כי א’ הדירה נשיא שהוא עבריין מין סדרתי ולא יוכל יותר לייצגנו. מכאן גם שאין חשיבות לשאלה איזה מחיר ישלם. משה קצב סיים את הקריירה שלו בבושת פנים. החברה הישראלית הקיאה אותו מקרבה. זו מהפכה.

החברה הישראלית צריכה לזקוף לזכותה של א’ את אחד השלבים החשובים במהפכה לשוויון זכויות הנשים. מהפכה שקובעת סטנדרטים חדשים של מעמד האישה, כבודה וזכויותיה. לא עוד דיבורים ריקים, אלא שיח של כבוד, שיח המעמיד את האישה כאדם ולא כחפץ.

א’ היא הגיבורה שלי, גם אם היא איננה מבקשת לעצמה זכויות יוצרים. היא עושה זאת בכבוד, דווקא ממקום של אנונימיות וצניעות, ועל כך נתונה לה תודתי, ופה המקום לומר לה: אל תרתיעי את הנשים מלהתלונן. יש תמורה לתלונה.