אלפי ילדים המוחזקים כ”בני ערובה” הלכתיים-אב לא יכול לרשום את בתו מחשש ממזרות – ישראל שנת 2010 החוק עדיין מממזר ילדים שנולדו טרם זמנם, ההלכה היהודית משתרבבת לחוק האזרחי .

משפחה חדשה שלא יכולה לרשום את בתם המשותפת

ארגון משפחה חדשה, קורא לחברי הכנסת לבטל את סעיף 22 לחוק מרשם האוכלוסין ולהסיר את מגבלת 300 הימים. בעקבות סיפורם של בני זוג, המטופלים על ידי עוה”ד של ארגון משפחה חדשה, אשר ילדו את ביתם 275 יום לאחר שהאם התגרשה מבעלה. משרד הפנים מסרב לרשום את האב כאבי הילדה ומציע, לרשום אותה כביתו של הגרוש או לפנות לבית משפט. עו”ד מטעם משפחה חדשה תפנה בשם בני הזוג בעתירה משפטית לביטול הגזירה, ובמקביל נעשה הכל להסרת הסעיף הלא רלבנטי בחוק

ארגון משפחה חדשה, קורא לחברי הכנסת לבטל את סעיף 22 לחוק מרשם האוכלוסין ולהסיר את מגבלת 300 הימים. בעקבות סיפורם של בני זוג, אשר ילדו את ביתם 275 יום לאחר שהאם התגרשה מבעלה. משרד הפנים מסרב לרשום את האב כאבי הילדה ומציע, לרשום אותה כביתו של הגרוש או לפנות לבית משפט.

חוק מרשם האוכלוסין 1965 קובע, כי לא ירשם אדם כאביו של ילד, אלא אם אמו של הילד הייתה נשואה לו ואם לאו בתנאי שלא הייתה נשואה לאדם אחר 300 יום לפני שילדה את הילד.

בשנה נולדים בישראל כ- 150,000 ילדים מתוכם כ 45,000-50,000 (שהם כ– 30% ) לא יהודים. לכ 4,000 ילדים אין רישום שם האב, לפחות ל 1,000 מתוכם אין רישום שם האב, משום שנולדו במסגרת 300 הימים האסורים החלים על אימותיהם והם נאלצים לפנות לבתי משפט ולנהל מאבקים לשם רישום ילדיהם.

החוק קבע את ההוראה הזו, בהסתמך על ההלכה היהודית אשר קובעת, כי גרושה או אלמנה אסורה על כל גבר משך 90 יום אחרי גירושיה או התאלמנותה. התקופה הזו נקראת “תשעים יום נקיים”. הרעיון נבע בעבר הרחוק מן הרצון למנוע ערבוב דם או זרע בין שני גברים שהיו לה לאישה. למנוע ספקות “כדי להבחין בין זרעו של הראשון לבין זרעו של האחרון”.

בכל מקרה משרד הפנים יסרב לרשום את הילד אלא לאחר שיומצא לו פסק דין שיפוטי.