חוק למניעת הדרת נשים – פשע שנאה

הדרת נשים, הוא פשע שנאה.
הצוות המשפטי של ארגון משפחה חדשה, ניסח לאחרונה הצעת חוק למניעת הדרת נשים. בהתאם להצעת החוק מי שינהג בדרך זו,  כמוה כמי שמבצע עבירה פלילית מסוג פשע שנאה, עבירה המחייבת עונש.

 הצעה לתיקון חוק העונשין, התשל”ז–1977

 דברי הסבר 

 בעת האחרונה אנו עדים לביטויי אלימות קשים המופנים נגד נשים, החל מהדרתן מפעילויות שגרתיות כגון שירה במקומות ציבוריים ונוכחות על בימות טקסי הענקת פרסים (גם כאשר הנשים הן הזוכות בעצמן(!, וכלה בעבירות אלימות ועוינות של ממש המופנות נגד נשים.

 לשיטתנו, אפליה נגד נשים חייבת להיות לא חוקית, מגונה באופן ציבורי ומחוץ לקונצנזוס בכל תסריט אפשרי. אף אם הדבר נובע מטעמי צניעות החוסים, לכאורה, תחת שמירה על פולחן דתי כזה או אחר, עובדה קיימת היא, כי  אין אפליה שהיא למטרה טובה או מבוססת על ערכים הומאניים או יהודיים לצורך העניין.

 דברים אלו עולים גם בחוקים שונים, בהם ניתן לראות כיצד המחוקק הישראלי מצא לנכון להוקיע אפליה מחמת מין. כך, בראש ובראשונה בחוק שיווי זכויות האישה, התשי”א-1951, אשר כל כולו נועד “לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל”, כהגדרתו בסעיף 1 הקובע את מטרת החוק; כך, בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988, הקובע איסור אפליה של מעביד בין עובדיו מחמת מין; כך, בסעיף 3(א) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס”א-2000, הקובע כי מי שמספק מוצר או שירות ציבורי לא יפלה בהספקת אותו מוצר או שירות מחמת מין; וכיוצ”ב.

 על כל אפליה- מגדרית, דתית, מינית, גזענית – חייב להיות איסור מוחלט. הקונצנזוס הציבורי חייב לדכא אפליה עוד לפני שהיא מרימה את ראשה, ולפני שתהפוך לנורמה ותפגע בציבור המופלה. כל אחד מאיתנו שעד לאפליה ולא מתנגד לה, במלים או במעשים, מספק הסכמה שבשתיקה. הדיון במינון האפליה, מיקומה והאם היא מוצדקת או לא הוא מסוכן בפני עצמו. אפליה חייבים לעצור, מיידית, בנחישות וללא רגישות.

 מובא בזאת נוסח הצעת החוק