הצעת חוק זכות הקטין לקשר עם קרוביו סבתות וסבים 2010 – הצעת חוק מטעם ארגון משפחה חדשה לאפשר קשר בין סבים לנכדים

הצעת החוק באה להסדיר את מעמדם של סבים וסבתות ונכדיהם. החוק צריך ליישר קו עם מציאות חיינו לפיה תוחלת החיים מתארכת וזכויות המשפחה אינן חלות על דור אחד בלבד אלא נמשכות לאורך הדורות. בעבר הלא רחוק, סבים וסבתות לא היו זוכים להכיר את נכדם, אך ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית האריכה את חיינו ומחייבת אותנו לתת מענה לסוגיה הזו. על מנת להתמודד עם המצב חנך ארגון משפחה חדשה קו חם תחת השם “סב השעה” הנותן מענה משפטי לבירור הזכויות של סבים וסבתות שנותקו בעל כורחם מהנכדים שלהם. וכן הגיש באמצעות ח”כ אילן גילאון (מר”צ) את הצעת החוק הבאה.

הכנסת השמונה עשרה

הצעת חוק של משפחה חדשה מוגשת על ידי חבר הכנסת אילן גילאון

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התש”ע–2010

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת

אילן גילאון

רוני בר-און

דב חנין

אורי אורבך

ניצן הורוביץ

נחמן שי

עפו אגבאריה

פ/2425/18

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התש”ע–2010

תיקון סעיף 72

1.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב–1962[1], בסעיף 72, האמור בו יסומן “(א)” ואחריו יבוא:

“(ב) לקטין הזכות לקיים קשר סביר עם בני משפחתו.

(ג) התעוררה מחלוקת בין האפוטרופוס של הקטין לבין בני משפחתו של הקטין בדבר מימוש הזכות, יהיו בני משפחתו של הקטין זכאים לפנות לבית המשפט בבקשה כי יקבע בצו את אופן קיום הזכות בהתחשב בטובת הקטין, מידת הקרבה ובדעתם של האפוטרופוסים והקטין; לעניין סעיף זה, “בן משפחה” – לרבות סב, סבה, אח, אחות, דוד, דודה, בין אם ביולוגים ובין אם מכח זוגיות או אימוץ.”

דברי הסבר

החוק הישראלי מכיר בקרבת משפחה לקטין בעיקר באותם מקרים בהם מתעורר הצורך בחיוב קרובים לשאת במזונות קטין כאשר הוריו אינם מסוגלים לעשות זאת (כך בסעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי”ט–1959).

בתוך הדינמיקה העשירה של התפתחות מושג ה”משפחה” – באופן כללי, ומעמדם החברתי והמשפטי של סבים וסבתות בחברה הישראלית – באופן קונקרטי, הקים ארגון משפחה חדשה את הקו החם “סב השעה” במטרה לזהות את גודל הבעיה ולעקוב אחר התפתחותה וצרכיה.

יש ליתן מענה לשתי שאלות צרות ונקודתיות:

הראשונה, הכרה בזכות העמידה של סבים וסבתות לדרוש להמשיך ולהתראות או לשמור על קשר עם נכדיהם. השנייה, האם ראוי להעניק לסבים ולסבתות זכות עמידה שתאפשר להם לדרוש להמשיך את הקשר עם נכדיהם, גם כאשר הורי הנכד/ה (אחד או שניהם) מתנגדים לכך?

לאחרונה הושק הקו החם של ארגון משפחה חדשה “סב השעה”, ונמצא כי מימדי תופעת הניכור הסבי הולכים וגדלים ומקיפים עשרות אלפי סבתות וסבים.

כתוצאה מהדמוגרפיה המשתנה של התא המשפחתי כיום, וצמיחת המשפחה לאורך הדורות ופחות לרוחבם דהיינו ריבוי ילדים ומיעוט סבים וסבתות, לעיתים הקשר היחיד שיש לאדם לבני משפחתו הוא באמצעות ילד אחד או שניים או נכד אחד או שניים, נוצר צורך אמיתי, להעניק זכות עמידה לסבים ולסבתות בכל הנוגע להליכים משפטיים לתביעת זכותם לשמירת קשר עם נכדיהם.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מקנה סעיף 72 הקיים רשות לקרובים להביע דעה ביחס לקטין בהליכים הנוגעים לאפוטרופסות ומשמורת. עם זאת, חסרה בחוק הנוכחי קביעה מתבקשת לפיה לצד חובת המזונות קיימת לקרובים גם זכות לכאורה להיפגש עם הקטין. מטבע הדברים זכות זו תלויה במכלול הנסיבות.

שאלת טובת הקטין היא המבחן העיקרי שכן ההנחה היא שהפגישה עם הקרובים היא בראש וראשונה לטובת הקטין ורק אחר כך באה לספק את כמיהת הקרובים לקשר.

בפועל קיימת תופעה הולכת ומתרחבת של קונפליקטים שלא הכרנו כמותם בעבר, בין הורים ילדים ונכדים הגורמים לנתק בין הדורות ומקפחים כל אפשרות לגשר עליו.

במעגל הניתוק ניתן למצוא: הורי ילדיהם התגרשו וילדיהם או בני זוגם מונעים מהם לראות נכדיהם. סבתות וסבים שלהם זוגיות חדשה וילדיהם ניתקו עמם קשר ומונעים מהם לראות את

נכדיהם. הורים שכולים שבני הזוג של ילדם שנפטר מונעים מהם להיות בקשר עם נכדיהם. הורים שכולים המעוניינים להוציא לפועל צוואה ביולוגית של ילדיהם ולהמשיך את הדור. הורים שילדיהם חיים עם בני זוג מאותו המין המעוניינים לקבל מידע על זכותם לנכדים. סבתות וסבים לנכדים מאומצים. סבתות וסבים לילדים שחזרו בתשובה או בשאלה. סבתות וסבים לילדים שהצטרפו לכתות.

סבתות וסבים לנכדים הסובלים מגילויי אלימות או הטרדות מיניות בבית הוריהם. סבתות וסבים הנתבעים לשלם דמי מזונות לנכדיהם.

הצעת חוק זו נעשתה בשיתוף עם ארגון משפחה חדשה.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3372).

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת שרה מרום שלו וקבוצת חברי הכנסת (פ/2294/17), על ידי חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2591/17) ועל ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/3445/17).

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי כנסת (פ/1335/18).

———————————

הוגשה ליו”ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י”ח בסיוון התש”ע – 31.5.10

[1] ס”ח התשכ”ב, עמ’ 120.