פישור הגבלת זמן

הצעה לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד -1984.

תיקון תקנה 258 כב – שנוסחה יהיה כדלהלן:

258כב. העברת עניין לייעוץ או לפישור

(א) הסכימו בעלי הדין, על פי הצעת יחידת הסיוע, לפנות לייעוץ או לפישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית המשפט, והוא יורה על עיכוב ההליכים שבפניו לתקופה שייקבע, ובלבד שלא תעלה על שישה חודשים.

(ב) בתום התקופה שנקבעה לעיכוב הליכים יזמין בית-המשפט את הצדדים בפניו.

(ג) בית המשפט יאריך את פרק הזמן שקבע לעיכוב הליכים לתקופה נוספת, רק לאחר ששמע את הצדדים, והשתכנע כי הם כנים בכוונתם לסיים את ההליכים ביניהם באמצעות הייעוץ או הפישור מהר ככל שניתן.

(ד) משך הזמן הכולל לעיכוב הליכים על פי סעיף זה לא יעלה על שנה אחת.

דברי הסבר:

בבתי המשפט לענייני משפחה נעשה כיום שימוש הולך וגובר בהליכים של פישור וגישור, על מנת לסיים את הסכסוך המשפחתי בדרך של פשרה המקובלת על שני הצדדים. מדובר בעקרון נכון, שעשוי להביא לפתרונם של סכסוכים משפחתיים ב”דרכי שלום”, מה שמפחית את הנזק הנגרם לתא המשפחתי בכלל, ולילדים בפרט, כתוצאה מן הסכסוך.

יחד עם זאת, התקנות הנוכחיות מאפשרות ניצול לרעה של הליך הפישור, הגורר בעקבותיו עיכוב של ההליכים המשפטיים בין הצדדים. כל אחד מן הצדדים יכול להאריך עד אין קץ את הדיונים במסגרת הפישור, וזאת לא במטרה לסיימם בפתרון מוסכם, אלא כדי לגרום להימשכות ההליכים המשפטיים, ולהתיש את הצד השני. יש למנוע ניצול לרעה של הליך הפישור בדרך זו, שהנפגע העיקרי ממנה הוא הצד החלש בהליך, בעיקר בהיבט הכלכלי, וכן הילדים.