ההצהרה הבינלאומית בדבר זכויות המשפחה / תורגם ועובד באדיבות ארגון משפחה חדשה הארגון לזכויות המשפחה בישראל

ארגון משפחה חדשה חבר בארגון המשפחה העולמי

ארגון משפחה חדשה שמח להביא בפניכם את ההצהרה הבינלאומית בדבר זכויות המשפחה !

ההצהרה התקבלה בעצרת האומות המאוחדות לפני למעלה מעשור.

לראשונה הכיר האו”ם בתמידיות המשפחה, הניצבת על ערכי האהבה, הסולידריות, החירות והאחריות, ובשלל צורותיה ומעמדיה.

הכרזת זכויות האדם העולמית אומצה בידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות ב 10 בדצמבר 1948;

ההצהרה בדבר זכויות הילד אומצה בידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות ב 20 בנובמבר 1959; ואמנת זכויות הילד אומצה בידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות ב 20 בנובמבר 1989;

האמנה בנוגע למניעת כל צורות האפליה כנגד נשים אומצה בידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות ב 18 בנובמבר 1979;

ההכרה בתמידיות המשפחה הניצבת על ערכי האהבה, הסולידריות, החירות והאחריות, ובשלל צורותיה ומעמדיה; וברצון לתרום להתחשבות גדולה יותר בזכויותיהן, תפקידיהן ואחריותן של המשפחות, בעיקר על בסיס פיתוח המתייחס למדינות, למוסדות וארגונים בינ”ל. בהתבסס על השקפותיו של ארגון משפחה חדשה ובהשראת המסקנות וההצהרות של גופיו השונים, מועברת לידיכם ההצהרה הבינלאומית לזכויות המשפחה:

הצהרה בדבר זכויות המשפחה

הכרזת זכויות האדם העולמית אומצה בידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות ב 10 בדצמבר 1948;

ההצהרה בדבר זכויות הילד אומצה בידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות ב20 בנובמבר 1959; ואמנת זכויות הילד אומצה בידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות ב 20 בנובמבר 1989;

האמנה בנוגע למניעת כל צורות האפליה כנגד נשים אומצה בידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות ב 18 בנובמבר 1979;

ההכרה בתמידיות המשפחה הניצבת על ערכי האהבה, הסולידריות, החירות והאחריות, ובשלל צורותיה ומעמדיה; וברצון לתרום להתחשבות גדולה יותר בזכויותיהן, תפקידיהן ואחריותן של המשפחות, בעיקר על בסיס פיתוח המתייחס למדינות, למוסדות וארגונים בינ”ל. בהתבסס על השקפותיו של ארגון משפחה חדשה ובהשראת המסקנות וההצהרות של גופיו השונים, מועברת לידיכם ההצהרה הבינלאומית לזכויות המשפחה:

1. המשפחה הנה המרכיב היסודי של החברה. זוהי קהילה של בני אדם, של תפקידים, של זכויות ושל חובות, והנה מציאות חינוכית, תרבותית, אזרחית, כלכלית וחברתית. בתור מסגרת טבעית להתפתחותם ולרווחתם של כל חבריה, המשפחה הנה מקום למפגש והחלפת מידע בין דורות. יש לכבד אותה ולהגן עליה, ולאפשר לה גישה לכל הזכויות והשירותים שיאפשרו לה למלא אחר תפקידיה ואחריותה בצורה הראויה ביותר.

יש לכבד את אחדותה ואת קהילתה הטבעית של המשפחה.

2. לכל אדם ואדם זכות לכבוד כלפי חיי המשפחה שלו ופרטיותו.

החירות לייסד משפחה הנה חירות חיונית. הזכות לעשות כן אינה תלויה בבחירות פוליטיות, פילוסופיות או דתיות של יחידים ושל מדינות.

“גברים ונשים שהגיעו לבגרותם, מבלי להבדיל בניהם על בסיס גזע, דת או לאום; הנם בעלי הזכות להינשא ולהקים משפחה” (הכרזת זכויות האדם העולמית, ס16.1).

“חיי הנישואים יתחילו רק בתוקף הסכמתם של שני בני הזוג המיועדים…” (הכרזת זכויות האדם העולמית, ס16.1).

כיו”ב, לבני הזוג זכויות שוות.

3. על ההורים מוטלת האחריות לבחור כמה ילדים הם ירצו להביא אל העולם. על

המדינות, שומרות רכוש הכלל וחירויות הפרט, מוטלת האחריות ליצור עבור ההורים תנאים אשר יאפשרו להם למלא את בחירותיהם ואת חובותיהם.

4. האחריות לגידולם של הילדים נופלת ראשית כל על שני ההורים. על סולידריות זו,

המופגנת בגידולם ובחינוכם של הילדים, להיות בראש ענייניהם יהיה מצבם הבין- אישי אשר יהיה. הילד אינו אחראי למצבם של הוריו, ואל לו להיות הקורבן של אותו מצב. ההורים הם האחראים הראשונים בשורה לחינוך אשר יינתן לילדיהם. על המדינות מוטל החובה לספק להם סיוע בתהליך החינוך, ואת עזרתן החברתית והחומרית למשפחות.

למעשה, החינוך הוא זכות מזכויות האדם. אי לכך, הוא מכוון אלי התפתחותן המלאה של אישיוּיוֹת, תוך התחשבות בכל ההבדלים שביניהן. על החינוך לקדם הבנה, סובלנות וידידות בין כל האומות, כל הקבוצות הדתיות או האתניות, כל המשפחות, כל הפרטים.

5. אמהוּת וילדוּת, בטרם הלידה ולאחריה, זכאיות לכבוד ולעזרה ולהגנה הנדרשת.

כל הילדים, בין אם נולדו בנישואין ובין אם לאו, ייהנו מאותן זכויות בדיוק, במיוחד ככל הנוגע להגנה סוציאלית.

אם מצאו ההורים לנכון להניח כי עניין ילדם דורש כי אחד מהם יימצא לצדו של הילד כל העת, יש להקל על בחירתם בהערכות המתאימה לכך.

על חוקים, כללים ויישומים הנוגעים לארגון העבודה וזמנה, באמצעות חזקה על הילדים, להתחשב בצורך של ההורים לשלב בהרמוניה בין חובותיהם המקצועיות גרידא לבין חובותיהם המשפחתיות.

על הסכמים בינ”ל להתחשב באינטרס הילד ולהכריע על פני זה של משפחתו.

6. לכל משפחה הזכות שיעמדו לרשותה כל האמצעים הכלכליים והסוציאליים שהניבו פעילותם המקצועית, הטבות כספיות למיניהן, ושירותים הניתנים להם – בהתאם למציאות של מצבים וצרכים למיניהם.

ההורים משקיעים חלק מזמנם וחלק משאבי המשפחה בגידולם של הילדים. השקעה זו משרתת את עניינם של הילדים, ועל כן, של החברה שעליה, מאידך, מוטלת החובה לפצות על מאמץ חברתי כפי שמתואר לעיל.

על תחשיבי הכלכלה להתחשב בערך הזמן שהורים מקדישים לטיפול בילדיהם ובחינוכם. על מדיניות המשפחה להתחשב בכך.

7. בהתחשב בחשיבות המגורים בניהול חיי משפחה תקינים, דיור מהווה זכות משפחתית הכרחית. על כל המשפחות בהמוניהן לקבל מקום המותאם למגורים.

8. הסביבה הנה גורם חשוב ביותר באיכות חיי המשפחה. אי לכך, יש צורך במדיניות מוגדרת אשר תשים לה זאת למטרה ותפעל בהתאם.

9. למשפחות צריכה להיות נגישות לכל אמצעי התקשורת בכל הנוגע לחינוך, מידע, תרבות, התפתחות מערכות היחסים הבין-אישיות, ופנאי.

10. יש לשרש את התוצאות הנלוות להשקפות עולם גזעניות ולכבד את המידע המחקרי שבידנו המצביע על כי לא קיימים הבדלים בין מוצא אתני כזה או אחר ולמגר כל השפעה מעין זו החלה על יחידים או משפחות תוך השוואת זכויות מלאה לכל משפחה באשר היא.

11. למשפחות הזכות לאחד כוחות בכדי להגן על עניינהן המוסריים והחומרים. למדינות חובה לפקח על ייצוגן התמידי ולהבטיח אותו. זהו עניין משותף למדינות ולמשפחות.

12. בכדי לאמץ את חובותיהן וליצור תנאי קיום של הצלחה וכבוד עבור חבריהן, זקוקות המשפחות לשלום. על המדינות, יהיו העימותים העומדים מולן אשר יהיו, לחפש תמיד ובראש ובראשונה פתרון בדרכי שלום, באמצעות מו”מ.

אחזקתו של שלום צודק ובר קיימא מחוברת ישירות לקיומה של התפתחות בת קיימא ושל סולידריות חברתית, כלכלית ותרבותית פעילה בין אומות, בני אדם, ומשפחות.

למעשה, הטבע האוניברסלי והממד של המשפחה מוצא ביטוי בסולידריות אשר היא בעצמה הנה נרחבת ביותר במימדה האוניברסלי. הסולידריות הזו כוללת כל דור ודור. היא כוללת: מדינות, מוסדות, וארגונים בינ”ל, וכן את ארגון המשפחה הבינ”ל. היא גם כוללת כל אדם וכל משפחה באשר הם.