אכיפת זמני שהות (הסדרי ראיה) – מאמר אורח

ביום 31 באוקטובר 2011 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק אכיפת זמני שהות, אשר הוגשה על ידי חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ.
הצעת החוק חשובה במהותה כיוון שמעגנת, באופן ברור, את זכותו הבסיסית של הקטין לקיום קשר תקין עם שני הוריו ולמעשה מטילה את החובה, על הורי הקטין, לעשות כל שביכולתם  על מנת לקיים את ההסדר באופן סדיר, כפי שנקבע בהסכם הגירושין או בפסק הדין שניתן בעניינם.
הצעת החוק קובעת, כי הפרת זמני שהות תחשב עוולה בנזיקין, כלפי ההורה האחר וכלפי הקטין ומכאן שהנפגע יוכל לתבוע פיצוי כספי שנע בין 500-2000 ₪,  בגין כל מפגש שלא התקיים במועדו, וזאת ללא כל צורך בהוכחת נזק. בנוסף לפיצוי הכספי, מוטלת החובה, על ההורה המפר, להשיב להורה הנפגע את הזמן שנמנע ממנו בהיקף ובמידה שיימצא לנכון על ידי בית המשפט.
הפרת זמני שהות הינה אחת התופעות הנפוצות והחמורות שמתרחשות לאחר הגירושין, אולם למרבה הצער, אין היא מקבלת מענה ראוי מהמערכת המשפטית העמוסה לעייפה.
ראוי לציין, כי גם במצב החוקי הקיים היום ישנם מספר כלים העומדים לרשותו של ההורה שחש כי זכויותיו לפגוש את ילדיו נפגעו, כגון: הגשת תלונה במשטרה, בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ותביעה להפחתה או לביטול המזונות שנקבעו. כל אחד מהכלים הינו בעייתי בפני עצמו ובוודאי שאינו משיג את התוצאה הרצויה  –  מיגור תופעת הפרת זמני השהות.
בפועל, ישנם נפגעים משני צידי המתרס: ההורה המשמורן, אשר מוצא עצמו מתמודד לבד עם הקטין בעוד ההורה האחר מבטל את הגעתו, מאחר או מבקש לשנות את זמני השהות בהתאם לצרכיו וגחמותיו. מן הצד האחר, ישנו ההורה שאינו משמורן אשר מוצא עצמו תלוי, לא פעם, בחסדיו של ההורה המשמורן לשם קיום זמני השהות שנקבעו. חמור מכך, ישנם משמורנים רבים אשר עושים שימוש בהסדרי הראיה  ככלי לחיסול חשבונות  עם ההורה האחר ומתוך רצון להשיג את מטרותיהם, הכל כמובן על גבם של ילדיהם הקטינים.
מרבית ההורים הפרודים או הגרושים רואים, בהסדרים שנקבעו על ידי בית המשפט, בגדר המלצה בלבד ומקבלים בהבנה יתרה שינויים וביטולים חד צדדיים שנעשים על ידי אחד ההורים. הצד העיקרי שנפגע מכך הוא כמובן הקטין, אשר מתקשה לשמור על קשר תקין עם שני הוריו ומצוי בתחושה מתמדת של אובדן. מחקרים שונים שנערכו בעולם מדגישים את עוצמת הפגיעה אשר נגרמת לילד כתוצאה מרמיסה זו של זכויותיו הבסיסיות לקשר עקבי עם שני הוריו.
הצעת חוק זו, כמו גם ההצעה שהוגשה על ידי ח”כ אורי אורבך ואורית זוארץ “אכיפת הסדרי ראיה, התש”ע- 2010”, פורצת לדלת פתוחה מתוך ניסיון אמיתי לשים את טובת הילד במרכז ולתת מענה הולם לבעיה קשה מורכבת ורגישה. החוק המוצע, עתיד לתת גם מענה לתופעת ההורים אשר נמנעים מקשר עם ילדיהם מתוך רצונם החופשי, שכן כיום נושא זה כמעט ואיננו מטופל. החוק המוצע מפנה את הצדדים המעורבים ליחידת הסיועבבית המשפט או לגורם מטפל אחר שיקבע על ידו.
מטרת  הצעת החוק מבורכת, שכן היא מעמידה לרשותו של בית המשפט כלי פשוט ויעיל, למתן פיצוי כספי לקטין או להורה שנפגע מההפרה, ובכך יוצרת  וודאות בקרב הצדדים ומגנה על האינטרס של הקטין בצורה טובה מזו הקיימת היום. כמו כן, הצעת החוק יוצרת איזון טוב יותר בין ההורים, בגידול הילדים, ויתכן ותהיה בבחינת שינוי מחשבתי ואף תצעד צעד נוסף לעבר אחריות הורית משותפת, שתאפשר גם לאב חלק פעיל בגידול ילדיו.
החיסרון  הבולט של הצעת החוק , כמו גם של קודמתה, הוא העדר היכולת להתמודד עם הבעיה האמיתית שקיימת והיא הימשכות ההליכים המשפטיים בבתי המשפט לענייני משפחה. העובדה שבקשה לאכיפת זמני שהות, לפי סעיף 7 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995, תוגש לבית המשפט לענייני משפחה, תביא לכך כי גם אם תתקבל הצעת החוק, יאלץ ההורה הנפגע לשכור שירותיו של עורך דין ו”לעמוד בתור” ארוך בבית המשפט עד אשר יקבל את המגיע לו על פי החוק, וככל הנראה בזמן שיחלוף, עד מועד הדיון, יעברו הרבה מים בנהר.
הבעיה הקשה והעיקרית הייתה ועודנה – עומס רב בו נתונה המערכת המשפטית. השופטים, אשר נושאים בנטל כבד, מתקשים לעמוד בקצב הגשת התביעות והבקשות השונות, בכל תיק שמוגש לפתחם.
בחייו של הילד, שהוא הנפגע העיקרי מהפרת זמני השהות, כל יום שחולף ואין הוא יכול לקיים קשר רציף ותקין עם שני הוריו, נגרמים לו נזקים אשר לעיתים עשויים להיות בלתי הפיכים. בדיני נפשות, בדומה לתחום דיני המשפחה כולו, הרי שנכון שבעתיים לומר שצדק מאוחר אינו מהווה צדק אמיתי.

הערה: מידע זה אינו משמש תחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
משרד עורכי דין מירון&סלמן מתמחה בתחום דיני המשפחה והמקרקעין. לשאלות ניתן לפנות לעורכת הדין טל מירון:

meron@meronlaw.co.il

אתר: www.meronlaw.co.il