שני פסקי הדין הללו ניתנו במחציתו של חודש דצמבר השנה, כמו להטביע חותם על שנת משפט בענייני משפחה, באופן שהציבור הרחב יראה וירא כי לכל צעד ליברלי ככל שיהיה מתבקש ריסון שמרני, על מנת לשמור על “מדתיות” כפי שנהוג לומר בשפה המשפטית.
בית המשפט העליון שהפך בשנים האחרונות למחוקק שיפוטי משפיע, הסולל לא אחת דרך לשינויים בתפיסות עולם ואף בסדרי שלטון ומדיניות ציבורית, משתדל לשמור על איזון כאשר הוא מחליט להכריע הכרעות מאד דרמטיות. ההחלטה להכיר בזוגיות ההומולסבית כתא משפחתי שווה זכויות, לעניין רישום הנישואין, היא אחת כזו. אמנם ההכרה הרשמית ברישום הנישואין ההומולסביים אינה אלא, המשך טבעי להכרעות קודמות בסוגיות הללו, אשר התייחסו לרישום שתי נשים כאמהות לילדים שהן מגדלות, זכויות ירושה ואף זכויות ממוניות. בעוד תחום זה עולה ומתפתח, נדמה כי דווקא “המשפחה הקלאסית” בה מסתופפים תחת קורת גג אחת גבר ואישה יהודים ממשיכה לשמור על מבנה שמרני בכל מחיר ולו רק על מנת שלא לפגוע במוסדות הממלכתיים הרבניים הקיימים.
הקונפליקט בין החיים השמרניים הקלאסיים והמוכרים, הרואים בתא המשפחתי יסוד קבוע בו מתפקדים שני הורים ממינים שונים, אשר נישאו כהלכה ונרשמו כנשואים, לעומת משפחה חד הורית או חד מינית, או בני זוג ידועים בציבור או בני דתות שונות כמו גם מי שנישאו מחוץ לגבולות ישראל בנישואין אזרחיים, או סתם עובדים זרים בלתי מוכרים. ההטרוגניות והשונות בין תאים משפחתיים נוספים המהווים חלק בלתי מבוטל מן המרקם החברתי משפחתי בישראל (מספרם נאמד ב כ 800,000 ) מאלצת את עולם המשפט להתמודדויות חדשות בשאלות משפטיות שלא נודעו קודם לכן. השימוש בכלי הקדמה, הנאורות, החדשנות והטכנולוגיה, מביאה לפתחו של בית המשפט עניינים שלא היינו מעלים על דעתנו כלל שנדרש להם אי פעם כך למשל החליט בית המשפט בשנה האחרונה בעקבות עתירה של ארגון משפחה חדשה להתיר לאישה להשתמש בזרעו של בעלה אשר נפטר חודש לאחר נישואיהם, וזאת מן הנימוק שבנטילת הדגימות קודם פטירתו של המנוח הייתה מעין הסכמה, גם מצידו של המנוח, להביא את ילדו לעולם במקרה הזה קבע בית המשפט כי הילד רצוי והוא תולדה של רצון הוריו המשותפים.
בשנה זו התמודד בית המשפט לראשונה בסוגיית “הצוואה הביולוגית” בעקבות עתירה נוספת של ארגון משפחה חדשה לאפשר לאם מיועדת להרות מזרע של חייל שנהרג בעזה וזרעו נשאב ממנו לאחר מותו. ההתמודדות המשפטית תכריע בעניין זה בשאלה האם עדיפה אמהות לילד הנולד מזרעו של נפטר ידוע, אשר הביע רצונו הכללי להביא ילדים לעולם, על פני אמהות לילד מתורם זרע אנונימי. שנת 2006 פרצה את הדרך להכרעות שיפוטיות חדשניות בתחום המשפחה הביוטכנולוגית כזו שטרם נבראה, זוהי השנה בה סימן לעצמו בית המשפט כי יהיה מחוייב להכריע בשאלות אתיות, חברתיות, פילוסופיות, רפואיות ומשפטיות עוד הרבה לפני כל מערכת אחרת.
ניתן לומר אפוא כי, גם אם שנת המשפחה במשפט הצליחה לעורר סערה רק בשלהי השנה, היא הצליחה לעורר סקרנות אדירה אף מעבר לגבולות המשפט הישראלי, ויש להניח כי היא פתחה דלת רחבה ומרתקת לקראת שנת 2007 בה תוכרענה סוגיות המשפיעות על מבנה התא המשפחתי ותוכנו מעבר לגבולות שידענו בעבר.
שנת המשפחה במשפט
שני פסקי הדין הללו ניתנו במחציתו של חודש דצמבר השנה, כמו להטביע חותם על שנת משפט בענייני משפחה, באופן שהציבור הרחב יראה וירא כי לכל צעד ליברלי ככל שיהיה מתבקש ריסון שמרני, על מנת לשמור על “מדתיות” כפי שנהוג לומר בשפה המשפטית.
בית המשפט העליון שהפך בשנים האחרונות למחוקק שיפוטי משפיע, הסולל לא אחת דרך לשינויים בתפיסות עולם ואף בסדרי שלטון ומדיניות ציבורית, משתדל לשמור על איזון כאשר הוא מחליט להכריע הכרעות מאד דרמטיות. ההחלטה להכיר בזוגיות ההומולסבית כתא משפחתי שווה זכויות, לעניין רישום הנישואין, היא אחת כזו. אמנם ההכרה הרשמית ברישום הנישואין ההומולסביים אינה אלא, המשך טבעי להכרעות קודמות בסוגיות הללו, אשר התייחסו לרישום שתי נשים כאמהות לילדים שהן מגדלות, זכויות ירושה ואף זכויות ממוניות. בעוד תחום זה עולה ומתפתח, נדמה כי דווקא “המשפחה הקלאסית” בה מסתופפים תחת קורת גג אחת גבר ואישה יהודים ממשיכה לשמור על מבנה שמרני בכל מחיר ולו רק על מנת שלא לפגוע במוסדות הממלכתיים הרבניים הקיימים.
הקונפליקט בין החיים השמרניים הקלאסיים והמוכרים, הרואים בתא המשפחתי יסוד קבוע בו מתפקדים שני הורים ממינים שונים, אשר נישאו כהלכה ונרשמו כנשואים, לעומת משפחה חד הורית או חד מינית, או בני זוג ידועים בציבור או בני דתות שונות כמו גם מי שנישאו מחוץ לגבולות ישראל בנישואין אזרחיים, או סתם עובדים זרים בלתי מוכרים. ההטרוגניות והשונות בין תאים משפחתיים נוספים המהווים חלק בלתי מבוטל מן המרקם החברתי משפחתי בישראל (מספרם נאמד ב כ 800,000 ) מאלצת את עולם המשפט להתמודדויות חדשות בשאלות משפטיות שלא נודעו קודם לכן. השימוש בכלי הקדמה, הנאורות, החדשנות והטכנולוגיה, מביאה לפתחו של בית המשפט עניינים שלא היינו מעלים על דעתנו כלל שנדרש להם אי פעם כך למשל החליט בית המשפט בשנה האחרונה בעקבות עתירה של ארגון משפחה חדשה להתיר לאישה להשתמש בזרעו של בעלה אשר נפטר חודש לאחר נישואיהם, וזאת מן הנימוק שבנטילת הדגימות קודם פטירתו של המנוח הייתה מעין הסכמה, גם מצידו של המנוח, להביא את ילדו לעולם במקרה הזה קבע בית המשפט כי הילד רצוי והוא תולדה של רצון הוריו המשותפים.
בשנה זו התמודד בית המשפט לראשונה בסוגיית “הצוואה הביולוגית” בעקבות עתירה נוספת של ארגון משפחה חדשה לאפשר לאם מיועדת להרות מזרע של חייל שנהרג בעזה וזרעו נשאב ממנו לאחר מותו. ההתמודדות המשפטית תכריע בעניין זה בשאלה האם עדיפה אמהות לילד הנולד מזרעו של נפטר ידוע, אשר הביע רצונו הכללי להביא ילדים לעולם, על פני אמהות לילד מתורם זרע אנונימי. שנת 2006 פרצה את הדרך להכרעות שיפוטיות חדשניות בתחום המשפחה הביוטכנולוגית כזו שטרם נבראה, זוהי השנה בה סימן לעצמו בית המשפט כי יהיה מחוייב להכריע בשאלות אתיות, חברתיות, פילוסופיות, רפואיות ומשפטיות עוד הרבה לפני כל מערכת אחרת.
ניתן לומר אפוא כי, גם אם שנת המשפחה במשפט הצליחה לעורר סערה רק בשלהי השנה, היא הצליחה לעורר סקרנות אדירה אף מעבר לגבולות המשפט הישראלי, ויש להניח כי היא פתחה דלת רחבה ומרתקת לקראת שנת 2007 בה תוכרענה סוגיות המשפיעות על מבנה התא המשפחתי ותוכנו מעבר לגבולות שידענו בעבר.