המשפחה בישראל של שנת 2000 איננה בהכרח בעלת אותו מבנה מסורתי שהכרנו בעבר, יותר ויותר ישראלים מעדיפים לבנות לעצמם את הקן המשפחתי על פי מידותיהם, אופיים סגנונם והשקפת עולמם. נשים רבות מחליטות להקים משפחה גם מבלי שהן נישאות ולהביא ילדים לעולם ללא בן זוג קבוע. החברה שלנו צריכה להיערך לכך במישור החברתי, מוסרי, משפטי ומנהלי ואולם ההיערכות כמעט ולא קיימת וללא ספק מדשדשת אחרי המציאות.
כ-120,000 משפחות חד הוריות חיות בישראל, מי דואג לקבוצה חברתית זו שמספרה הולך וגדל מידי שנה, באנגליה שליש מבתי האב או שמא “בתי האם” הן משפחות חד הוריות בראשן עומדת בדרך כלל אשה.
כאשר מדברים על עוני בישראל, 75% ממנו מהוות הנשים ומביניהן ניתן למצוא בעיקר נשים המגדלות את ילדיהן לבדן, ללא כל סיוע של בעל או גבר תומך.
סביב הטיפול במשפחות החד הוריות אין מקרה אחד דומה למשנהו, כך למשל ראוי לאבחן את הקטגוריות השונות של המשפחות החד הוריות, תוך הדגשה ברורה כי ב 95% מהמקרים בראש המשפחה החד הורית עומדת אשה.
תחתית הסולם – נמצא אמהות לא נשואות – אין להן מקור הכנסה נוסף למעט הן עצמן וקצבאות המוסד לביטוח לאומי.
במצב יותר טוב – אמהות גרושות – לעיתים קרובות מקבלות דמי מזונות עבור ילדיהן המסייעים לגמור את החודש, אולם יש רבות שאינן מסוגלות לגבות את דמי המזונות ועושות זאת באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אלא שגבייה דרך המוסד היא בדרך כלל חלקית בלבד ואם לאשה הכנסה מעבודה המוסד לביטוח לאומי מקזז אותה מדמי המזונות שהוא מעביר לאשה.
במצב המשופר – נמצאות האלמנות, אבל גם שם יש דרוגים שונים:
אלמנות שאירים – נשים שנותרו באלמנותן מבלי שלבעלים הייתה הכנסה או שלא דאגו לפנסיה והיא נסמכת על קצבאות ביטוח לאומי.
אלמנות שהבעלים השאירו להן קיום בפנסיה מסודרת.
אלמנות צה”ל – הנהנות מהטבות רבות של משרד הביטחון.
במעמד לא מסודר – עגונות, מעוכבות גט, עד לפני 4 שנים כלל לא הוכרו כמשפחות חד הוריות, בעקבות תיקון החוק, נכללת קבוצה זו, אשר מעריכים אותה בכ -15,000 עד 20,000 משפחות במעמד של חד הוריות, אם יוכיחו כי הם, פתחו בהליך משפטי תלוי ועומד לפחות שנה.
מידע כללי על הזכויות להן זכאי ההורה המגדל את ילדיו לבד:
מאז שנת 1992, עת נחקק החוק למשפחות חד הוריות, כמעט ולא נעשה דבר לשיפור מצבן, של המשפחות החד הוריות והחוק עצמו נתן להן מעט מאד.
ניתן לציין יחד עם זאת את הזכויות שעומדות לרשות המשפחות החד הוריות במספר נושאים:
המוסד לביטוח לאומי:
מענק לימודים – מענק זה ניתן באמצעות המוסד לבטוח לאומי, אחת לשנה בחודש אוגוסט או ספטמבר לחשבון הבנק של ראש המשפחה ;עבור ילד בגיל 18%6-11 מהשכר הממוצע במשק 1,077 ש”ח עבור ילד בגיל 18%12-14 מהשכר הממוצע במשק 598 ש”ח
קצבאות ילדים – משפחה חד הורית מקבלת קצבת הורים בשיעור רגיל.
הבטחת הכנסה – הורה לא עובד, זכאי להבטחת הכנסה, ללא מבחן תעסוקה, כל עוד במשפחה יש ילד/ה שטרם מלאו לו 7 שנים.
השלמת הכנסה – להורה עובד, אשר במשפחתו ילד/ה שטרם מלאו לו 7 שנים, תיבדק הזכאות להשלמת הכנסה ע”פ דרישה בכתב.
דמי מזונות – דמי מזונות משולמים ע”י המוסד לביטוח לאומי רק ובמידה וניתן פסק דין למזונות והוא איננו ממומש. זאת כל עוד במשפחה, ילד/ה צעיר מגיל 18. הזכאות לדמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי כפופה למבחן הכנסות.
מענק בר/בת מצווה – יתום בן 13 ויתומה בת 12 מקבלים מענק בסך 3,987 ש”ח.
קצבאות שאירים – למי שאינו מקבל הבטחת הכנסה.
אלמן/ה עם ילד – 1,406 ש”ח
אלמן/ה עם שני ילדים – 1,856 ש”ח
לכל ילד נוסף – 449 ש”ח
למי שמקבל הבטחת הכנסה
אלמן/ה עם ילד – 2,551 ש”ח
אלמן/ה עם שני ילדים – 3,191 ש”ח
עבור כל ילד נוסף – 449 ש”ח
דיור משכנתאות שכ”ד:
משפחה חד הורית חסרת דיור, זכאית למשכנתא או השתתפות בשכ”ד. תעודת זכאות ניתן להוציא בכל סניף של בנק למשכנתאות. משפחה חסרת דיור היא משפחה שלא היתה לה דירה או חלק מדירה מ-יוני 1971, או מי שהיתה לה דירה ואיבדה אותה בהסכם הגירושין, או מי שהיתה לה דירה שנמכרה לפני 1993, וקיבלה עד 50% מערך הדירה.
על מנת להוציא תעודת זכאות, נדרש תשלום של כמה עשרות שקלים וכן יש להצטייד בתעודות הבאות :
תעודת זהות
תעודת גירושין + הסכם גירושין
תעודת פטירה במידת הצורך
תעודת רווקות/אישור מהרבנות על עגינות או מסורבות גט
חוזה שכירות במידת הצורך
בעלי הכנסה נמוכה : 3 אישורי הכנסה אחרונים או אישור על קבלת קיצבה מהביטוח הלאומי.
סיוע בשכ”ד ניתן למשך 3 שנים, ללא מבחן הכנסה. הוא ניתן מראש אחת לחצי שנה.
במקרים מסויימים ניתן להגדיל את הסכום, או להאריך התקופה יש לגשת לוועדה בענין זה.
פרטים בסניפי הבנקים למשכנתאות.
כמו כן זכאים:
מי שנמצא בהליך גירושין מעל שנתיים.
פרוד/ה שנתיים לפחות, שבמשמורתו ילד עד גיל 21, לגבי שכ”ד פרו/ה שנה לפחות.
מס הכנסה:
הורה יחיד תושב ישראל זכאי ל:
1. 2 נקודות זכות לגבר ו- 2 נקודות זכות לאשה.
2. נקודת זכות נוספת בגין היותו/ה הורה במשפחה חד-הורית.
3. נקודת זכות נוספת עבור כל ילד מתחת לגיל 18.
תנאי עבודה:
בהסכמי עבודה מסויימים, קיימת זכות לקיצור שעות העבודה ל-40 שעות וכן זכאות גדולה יותר לימי חופשה עבור ילד חולה, מומלץ לבדוק במקום העבודה את ההסכמים.
מעונות:
הורה במשפחה חד הורית זכאי להנחה במעונות, אשר מוכרים ע”י משרד העבודה והרווחה.
ההסדר נעשה דרך המעון עצמו, סכום ההנחה תלוי בחישוב מיוחד המבוסס על מספר שעות העבודה בשבוע, גובה ההכנסה ומספר הנפשות במשפחה.
מיסי עיריה (ארנונה):
משפחה חד הורית זכאית להנחה של 20% בארנונה, מי שמקבל הבטחת הכנסה, גמלת מזונות או גמלת סיעוד זכאי ל 70% הנחה.
קייטנות:
בקייטנות השונות המוכרות ע”י הרשות המקומית, ניתנות בדר”כ הנחות עד 40% לילדים ממשפחות חד הוריות. הסבסוד נעשה ע”י מפעילי הקייטנה ויש להסדיר זאת מייד בשלב הרישום.
אגרת טלוויזיה ותחבורה ציבורית:
ברשות השידור – מי שמקבל השלמת הכנסה זכאי ל50% הנחה, מי שמקבל הבטחת הכנסה זכאי לפטור.
בתחבורה הציבורית:
מי שמקבל קצבה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי, מקבל 33% הנחה באמצעות כרטיסיות.
שאלות בענין זה ניתן להפנות לטלמסר 03-5657183
המוסד לבטוח לאומי פונה ישירות לרשות השידור ולמשרד התחבורה, ההנחות מסודרות באמצעותו.
משרד הפנים:
אמהות לא נשואות המבקשות לרשום את שם ילדיהן בתעודת הזהות שלהן, יכולות לעשות כן, במידה והאב אינו ידוע או שאינן רוצות לחשוף אותו. במקרה כזה יש לקחת בחשבון כי אם תרצנה לרשום הילד ע”ש האב בעתיד, יהא עליהן לעשות כן או באמצעות אישור בימ”ש או באמצעות תצהיר שיימסר למשרד הפנים. חתום ומאושר ע”י האב.
השפעת אי רישום שם האב בתעודת הלידה של הילד
1. יכולה להשפיע בעתיד אם וכאשר ירצה להנשא, תיבדק כשרותו לנישואין.
2. אם יחפוץ לקבל ירושה מהאב ויטען להיותו צאצא יצטרך להוכיח זאת.
3. אם יבקש לשאת את שם משפחתו של האב, יצטר להוכיח את הקשר.
4. אם ירצה לתבוע תשלום מזונות, יצטרך להוכיח אבהות באמצעות תביעת אבהות בבית משפט לעניני משפחה.
תיקוני חקיקה
לפני למעלה משנה יזמה עו”ד אירית רוזנבלום תיקוני חקיקה ותקנות אשר יש בהם כדי לשפר ולא במעט את מצבן של המשפחות החד הוריות.
הצעה אחת מתייחסת להכשרה מקצועית למשפחות חד הוריות שאינן אלמנות ואינן זוכות משום מה בהטבה הזו לפי ההצעה יוכל ראש המשפחה החד הורית לצאת ללימודים ולקבל באותה עת גם קיצה, משך תקופת ההכשרה, כפי שקיים כיום רק לגבי אלמנות, לדברי רוזנבלום זהו “עוות שיש לתקן אותו מייד. בינתיים הוקמה ועדה מקצועית ע”י שר העבודה והרווחה הדנה בהצעה ויישומה בפועל (וככל הנראה הצעה זו תתקבל).
הצעה שניה מתייחסת לעובדה שאדם שיש לו רכב מנועי ולא חשוב אם זו גרוטאה ובן כמה הרכב, אינו יכול להנות מקצבה של הבטחת הכנסה, מה גם שלעיתים הרכב הוא חיוני ביותר, כך לדוגמא רונית (שם בדוי) ושלושה ילדים אשר באה לגור בישוב הסמוך למודיעין, רק משום שאיננה מסוגלת לממן חיים בעיר הגדולה. בשל המרחק מכל מקום היא קנתה גרוטאה ב-1000 ש”ח, על מנת להסיע את ילדיה ואת עצמה לכל מקום, בו
ברגע היא הפסידה את הקצבאות של הביטוח הלאומי, ולדבריה איננה יודעת לאן ללכת וכיצד לפתור את המצוקה.
בברכה ובהצלחה ;
אירית רוזנבלום עו”ד
סיכוייהן או חוסר סיכוייהן של משפחות חד הוריות לפרוץ את המחסום החברתי
המשפחה בישראל של שנת 2000 איננה בהכרח בעלת אותו מבנה מסורתי שהכרנו בעבר, יותר ויותר ישראלים מעדיפים לבנות לעצמם את הקן המשפחתי על פי מידותיהם, אופיים סגנונם והשקפת עולמם. נשים רבות מחליטות להקים משפחה גם מבלי שהן נישאות ולהביא ילדים לעולם ללא בן זוג קבוע. החברה שלנו צריכה להיערך לכך במישור החברתי, מוסרי, משפטי ומנהלי ואולם ההיערכות כמעט ולא קיימת וללא ספק מדשדשת אחרי המציאות.
כ-120,000 משפחות חד הוריות חיות בישראל, מי דואג לקבוצה חברתית זו שמספרה הולך וגדל מידי שנה, באנגליה שליש מבתי האב או שמא “בתי האם” הן משפחות חד הוריות בראשן עומדת בדרך כלל אשה.
כאשר מדברים על עוני בישראל, 75% ממנו מהוות הנשים ומביניהן ניתן למצוא בעיקר נשים המגדלות את ילדיהן לבדן, ללא כל סיוע של בעל או גבר תומך.
סביב הטיפול במשפחות החד הוריות אין מקרה אחד דומה למשנהו, כך למשל ראוי לאבחן את הקטגוריות השונות של המשפחות החד הוריות, תוך הדגשה ברורה כי ב 95% מהמקרים בראש המשפחה החד הורית עומדת אשה.
תחתית הסולם – נמצא אמהות לא נשואות – אין להן מקור הכנסה נוסף למעט הן עצמן וקצבאות המוסד לביטוח לאומי.
במצב יותר טוב – אמהות גרושות – לעיתים קרובות מקבלות דמי מזונות עבור ילדיהן המסייעים לגמור את החודש, אולם יש רבות שאינן מסוגלות לגבות את דמי המזונות ועושות זאת באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אלא שגבייה דרך המוסד היא בדרך כלל חלקית בלבד ואם לאשה הכנסה מעבודה המוסד לביטוח לאומי מקזז אותה מדמי המזונות שהוא מעביר לאשה.
במצב המשופר – נמצאות האלמנות, אבל גם שם יש דרוגים שונים:
אלמנות שאירים – נשים שנותרו באלמנותן מבלי שלבעלים הייתה הכנסה או שלא דאגו לפנסיה והיא נסמכת על קצבאות ביטוח לאומי.
אלמנות שהבעלים השאירו להן קיום בפנסיה מסודרת.
אלמנות צה”ל – הנהנות מהטבות רבות של משרד הביטחון.
במעמד לא מסודר – עגונות, מעוכבות גט, עד לפני 4 שנים כלל לא הוכרו כמשפחות חד הוריות, בעקבות תיקון החוק, נכללת קבוצה זו, אשר מעריכים אותה בכ -15,000 עד 20,000 משפחות במעמד של חד הוריות, אם יוכיחו כי הם, פתחו בהליך משפטי תלוי ועומד לפחות שנה.
מידע כללי על הזכויות להן זכאי ההורה המגדל את ילדיו לבד:
מאז שנת 1992, עת נחקק החוק למשפחות חד הוריות, כמעט ולא נעשה דבר לשיפור מצבן, של המשפחות החד הוריות והחוק עצמו נתן להן מעט מאד.
ניתן לציין יחד עם זאת את הזכויות שעומדות לרשות המשפחות החד הוריות במספר נושאים:
המוסד לביטוח לאומי:
מענק לימודים – מענק זה ניתן באמצעות המוסד לבטוח לאומי, אחת לשנה בחודש אוגוסט או ספטמבר לחשבון הבנק של ראש המשפחה ;עבור ילד בגיל 18%6-11 מהשכר הממוצע במשק 1,077 ש”ח עבור ילד בגיל 18%12-14 מהשכר הממוצע במשק 598 ש”ח
קצבאות ילדים – משפחה חד הורית מקבלת קצבת הורים בשיעור רגיל.
הבטחת הכנסה – הורה לא עובד, זכאי להבטחת הכנסה, ללא מבחן תעסוקה, כל עוד במשפחה יש ילד/ה שטרם מלאו לו 7 שנים.
השלמת הכנסה – להורה עובד, אשר במשפחתו ילד/ה שטרם מלאו לו 7 שנים, תיבדק הזכאות להשלמת הכנסה ע”פ דרישה בכתב.
דמי מזונות – דמי מזונות משולמים ע”י המוסד לביטוח לאומי רק ובמידה וניתן פסק דין למזונות והוא איננו ממומש. זאת כל עוד במשפחה, ילד/ה צעיר מגיל 18. הזכאות לדמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי כפופה למבחן הכנסות.
מענק בר/בת מצווה – יתום בן 13 ויתומה בת 12 מקבלים מענק בסך 3,987 ש”ח.
קצבאות שאירים – למי שאינו מקבל הבטחת הכנסה.
אלמן/ה עם ילד – 1,406 ש”ח
אלמן/ה עם שני ילדים – 1,856 ש”ח
לכל ילד נוסף – 449 ש”ח
למי שמקבל הבטחת הכנסה
אלמן/ה עם ילד – 2,551 ש”ח
אלמן/ה עם שני ילדים – 3,191 ש”ח
עבור כל ילד נוסף – 449 ש”ח
דיור משכנתאות שכ”ד:
משפחה חד הורית חסרת דיור, זכאית למשכנתא או השתתפות בשכ”ד. תעודת זכאות ניתן להוציא בכל סניף של בנק למשכנתאות. משפחה חסרת דיור היא משפחה שלא היתה לה דירה או חלק מדירה מ-יוני 1971, או מי שהיתה לה דירה ואיבדה אותה בהסכם הגירושין, או מי שהיתה לה דירה שנמכרה לפני 1993, וקיבלה עד 50% מערך הדירה.
על מנת להוציא תעודת זכאות, נדרש תשלום של כמה עשרות שקלים וכן יש להצטייד בתעודות הבאות :
תעודת זהות
תעודת גירושין + הסכם גירושין
תעודת פטירה במידת הצורך
תעודת רווקות/אישור מהרבנות על עגינות או מסורבות גט
חוזה שכירות במידת הצורך
בעלי הכנסה נמוכה : 3 אישורי הכנסה אחרונים או אישור על קבלת קיצבה מהביטוח הלאומי.
סיוע בשכ”ד ניתן למשך 3 שנים, ללא מבחן הכנסה. הוא ניתן מראש אחת לחצי שנה.
במקרים מסויימים ניתן להגדיל את הסכום, או להאריך התקופה יש לגשת לוועדה בענין זה.
פרטים בסניפי הבנקים למשכנתאות.
כמו כן זכאים:
מי שנמצא בהליך גירושין מעל שנתיים.
פרוד/ה שנתיים לפחות, שבמשמורתו ילד עד גיל 21, לגבי שכ”ד פרו/ה שנה לפחות.
מס הכנסה:
הורה יחיד תושב ישראל זכאי ל:
1. 2 נקודות זכות לגבר ו- 2 נקודות זכות לאשה.
2. נקודת זכות נוספת בגין היותו/ה הורה במשפחה חד-הורית.
3. נקודת זכות נוספת עבור כל ילד מתחת לגיל 18.
תנאי עבודה:
בהסכמי עבודה מסויימים, קיימת זכות לקיצור שעות העבודה ל-40 שעות וכן זכאות גדולה יותר לימי חופשה עבור ילד חולה, מומלץ לבדוק במקום העבודה את ההסכמים.
מעונות:
הורה במשפחה חד הורית זכאי להנחה במעונות, אשר מוכרים ע”י משרד העבודה והרווחה.
ההסדר נעשה דרך המעון עצמו, סכום ההנחה תלוי בחישוב מיוחד המבוסס על מספר שעות העבודה בשבוע, גובה ההכנסה ומספר הנפשות במשפחה.
מיסי עיריה (ארנונה):
משפחה חד הורית זכאית להנחה של 20% בארנונה, מי שמקבל הבטחת הכנסה, גמלת מזונות או גמלת סיעוד זכאי ל 70% הנחה.
קייטנות:
בקייטנות השונות המוכרות ע”י הרשות המקומית, ניתנות בדר”כ הנחות עד 40% לילדים ממשפחות חד הוריות. הסבסוד נעשה ע”י מפעילי הקייטנה ויש להסדיר זאת מייד בשלב הרישום.
אגרת טלוויזיה ותחבורה ציבורית:
ברשות השידור – מי שמקבל השלמת הכנסה זכאי ל50% הנחה, מי שמקבל הבטחת הכנסה זכאי לפטור.
בתחבורה הציבורית:
מי שמקבל קצבה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי, מקבל 33% הנחה באמצעות כרטיסיות.
שאלות בענין זה ניתן להפנות לטלמסר 03-5657183
המוסד לבטוח לאומי פונה ישירות לרשות השידור ולמשרד התחבורה, ההנחות מסודרות באמצעותו.
משרד הפנים:
אמהות לא נשואות המבקשות לרשום את שם ילדיהן בתעודת הזהות שלהן, יכולות לעשות כן, במידה והאב אינו ידוע או שאינן רוצות לחשוף אותו. במקרה כזה יש לקחת בחשבון כי אם תרצנה לרשום הילד ע”ש האב בעתיד, יהא עליהן לעשות כן או באמצעות אישור בימ”ש או באמצעות תצהיר שיימסר למשרד הפנים. חתום ומאושר ע”י האב.
השפעת אי רישום שם האב בתעודת הלידה של הילד
1. יכולה להשפיע בעתיד אם וכאשר ירצה להנשא, תיבדק כשרותו לנישואין.
2. אם יחפוץ לקבל ירושה מהאב ויטען להיותו צאצא יצטרך להוכיח זאת.
3. אם יבקש לשאת את שם משפחתו של האב, יצטר להוכיח את הקשר.
4. אם ירצה לתבוע תשלום מזונות, יצטרך להוכיח אבהות באמצעות תביעת אבהות בבית משפט לעניני משפחה.
תיקוני חקיקה
לפני למעלה משנה יזמה עו”ד אירית רוזנבלום תיקוני חקיקה ותקנות אשר יש בהם כדי לשפר ולא במעט את מצבן של המשפחות החד הוריות.
הצעה אחת מתייחסת להכשרה מקצועית למשפחות חד הוריות שאינן אלמנות ואינן זוכות משום מה בהטבה הזו לפי ההצעה יוכל ראש המשפחה החד הורית לצאת ללימודים ולקבל באותה עת גם קיצה, משך תקופת ההכשרה, כפי שקיים כיום רק לגבי אלמנות, לדברי רוזנבלום זהו “עוות שיש לתקן אותו מייד. בינתיים הוקמה ועדה מקצועית ע”י שר העבודה והרווחה הדנה בהצעה ויישומה בפועל (וככל הנראה הצעה זו תתקבל).
הצעה שניה מתייחסת לעובדה שאדם שיש לו רכב מנועי ולא חשוב אם זו גרוטאה ובן כמה הרכב, אינו יכול להנות מקצבה של הבטחת הכנסה, מה גם שלעיתים הרכב הוא חיוני ביותר, כך לדוגמא רונית (שם בדוי) ושלושה ילדים אשר באה לגור בישוב הסמוך למודיעין, רק משום שאיננה מסוגלת לממן חיים בעיר הגדולה. בשל המרחק מכל מקום היא קנתה גרוטאה ב-1000 ש”ח, על מנת להסיע את ילדיה ואת עצמה לכל מקום, בו
ברגע היא הפסידה את הקצבאות של הביטוח הלאומי, ולדבריה איננה יודעת לאן ללכת וכיצד לפתור את המצוקה.
בברכה ובהצלחה ;
אירית רוזנבלום עו”ד