בספר החוקים של מדינת ישראל לא קיימת הגדרה לישות הנקראת “משפחה”, אף שקיים בית משפט מיוחד לענייני משפחה – קובלים חברי “משפחה חדשה, הארגון לקידום זכויות המשפחה”. לדברי יו”ר הארגון, עו”ד אירית רוזנבלום, “העדר הגדרה למשפחה הוא תסמונת אופיינית למדינת ישראל, שבין השאר אין לה הגדרה לגבולות. מכאן, למשל, נוצר מצב שבו אשה חיה עם בן זוג בלא נישואים משום שהשיטה הקיימת מונעת זאת ממנה – הוא כהן והיא גרושה, דהיינו פסולי חיתון על פי ההלכה. האשה מגדלת ילדים ובטוחה לחלוטין שזו משפחתה, אבל היא לא תוכל להגדיר עצמה כמשפחה. השיטה אינה מכירה בה כמשפחה וקובעת לה סטטוס של ידועה בציבור, ובתעודת הזהות תמשיך להיות רשומה כגרושה. במציאות הקיימת בישראל יש זילות של התא המשפחתי. במסגרת הזאת מתקיימת הפרת זכויות האדם הקשה ביותר; בני אדם אפילו מאבדים שם את חייהם”.
לדעת ארגון משפחה חדשה, לקיומה של משפחה נדרשים שלושה יסודות:
יסוד אמוציונלי, רגשי, הכולל בתוכו את יסוד הבחירה החופשית שעל פיו אדם בוחר באופן חופשי את בן זוגו מתוך הכרה, רצון ואהבה; יסוד טכני, שלפיו בני הזוג מנהלים משק בית משותף; ויסוד שלישי, מגורי הזוג תחת קורת גג אחת. מכוח שלושה יסודות אלו מתקיים התא המשפחתי.
“ברור”, מדגישה עו”ד רוזנבלום, “שהיסוד הרגשי צריך גם להתקיים בין הורה לילד. מכאן שגם משפחה חד-הורית היא בעלת זכות קיום. כדי לקיים משפחה לא חייבים ילדים. במשפחה יכולים להיות יחסים של זוגיות וכן יחסים בין הורה לילד, אך השניים אינם חייבים להיות כרוכים זה בזה. משפחה יכולה להתקיים בלי ילדים, ומשפחה יכולה להתקיים בלי זוגיות”.
כדי למלא את החלל של העדר הגדרה למשפחה, “משפחה חדשה” ניסח הצעת חוק יסוד: המשפחה, המהווה את הבסיס הרעיוני פעילותו. הצעת החוק מקנה לכל אדם זכות למשפחה שאינה תלויה בשום גורם חיצוני, ממסד דתי ו/או חילוני. “מכאן, שיסוד החלטה, ההכרעה וההכרה במשפחה טמון באדם עצמו”, קובעת עו”ד רוזנבלום. מנסחיה של הצעת החוק נעזרו בין השאר באסופה של חוקים מצרפת הקרויה “le Pacte” (האמנה), המגדירה את זכויות המשפחה. לדברי יו”ר משפחה חדשה, “צרפת, מדינה שמרנית באופן בסיסי, הרחיבה את היחס לתא המשפחתי באופן שהוא מכיל כמעט את כל האפשרויות של זוגיות בין בני אדם, ולא משנה מה מינו של כל אחד מבני הזוג”.
“טקס הנישואים על פי חוזה, שערכתי בשבוע שעבר על מדשאה ליד בניין המועצה המקומית שהם, בין בני הזוג אלה – שהממסד לא הטיל ספק ביהדותה, ומקסים – שנחשב לספק יהודי – ושהרגיז את הממסדים הדתי
והחילוני, היה ניסיון נואש למצוא פתרון למאות אלפים של אנשים שאינם יכולים להינשא במדינת ישראל”, אמרה יו”ר משפחה חדשה רוזנבלום.
לפני הטקס בשהם אלה ומקסים, עולים מחבר המדינות, נסעו לקפריסין ונישאו שם בנישואים אזרחיים, כדי שמשרד הפנים ירשום את נישואיהם. “מבחינת הממסד במדינת ישראל”, הסבירה עו”ד רוזנבלום, “הנישואים
בקפריסין, באמצעות גוי של שבת, כשרים. אמנם נישואים לפי חוזה אינם דבר חדש במקומותינו, אבל עדיין הם מחוץ לגדר. בני הזוג אלה ומקסים ביקשו לקיים בישראל אירוע שאינו נופל מזה שהיה בקפריסין, ואילו
ארגון משפחה חדשה ביקש להוביל מאבק ציבורי עקרוני לטובת הנהגת נישואים אזרחיים בישראל, שיוכרו על ידי כל מערכות השלטון”.
ארגון משפחה חדשה החל את פעילותו בסוף 1999. מייסדיו הם חבורה של כ-25 עורכי דין מתחום דיני המשפחה. נמנים עמה פרופ’ מיכאל קורינלדי, דיקאן בית הספר למשפטים בקריה האקדמית, ועורכי הדין
גלעד שר, דעואל פלאי, טל אורן ודורית בלום. במשרדי העמותה בתל אביב, שאליה הגיעו ב-2007 כ-16,000 פניות, מועסקים עורכי דין בשכר: רוזנבלום, גלית גרינברג, ואחרים. לעו”ד רוזנבלום , המכהנת כסגנית יו”ר המועצה המקומית שהם, משפחה קונוונציונלית; היא נשואה ואם לשלושה ילדים.
אפליה כלכלית
אנשי משפחה חדשה מתריעים על כך שבמדינת ישראל הולך וגדל בהתמדה מספר האנשים שאינם יכולים להינשא, שאינם יכולים לממש את זכותם להקים משפחה. רשימת הקטגוריות של פסולי חיתון מבחינה הלכתית יהודית ואחרים היא ארוכה. היא כוללת בין השאר כרבע מיליון עולים מחבר המדינות שאינם יהודים או שיהדותם מוטלת בספק על ידי הממסד הדתי; רבים מעולי אתיופיה; פסולי חיתון על פי ההלכה היהודית כמו כהן וגרושה וכן מטעמי ממזרות וגילוי עריות; זוגות מעורבים – ובעתיד גם ילדיהם – של יהודי וערבי (מוסלמי, נוצרי ודרוזי), אזרח המדינה ולא אזרח המדינה, יהודי ולא-יהודי שנפגשו בחו”ל או בישראל
(מתנדב או עובד זר).
עו”ד רוזנבלום מתרעמת: “על פי חוק השבות, לא רק יהודים נכללים בו, אלא גם לא-יהודים קרובי משפחה של יהודים. ברגע שאיפשרו ללא-יהודים לחיות בישראל, חייבים היו לתת את הדעת לגורלם בכל הנוגע לצורך
ולרצון שלהם להקים תא משפחתי. הדרישה לגיור אינה פתרון מאחר שהדת היהודית אינה מיסיונרית. מי שקורא להתגייר כתנאי לנישואים פוגע בזכות אדם אלמנטרית. מדינת ישראל, המייבאת מאות אלפי פועלים זרים לעבוד בה ולבנות אותה, אינה יכולה להתעלם מצרכיהם האלמנטריים. החברה הישראלית היום מכילה ערב רב של לאומים, עמים, בני דתות ותפישות עולם שלא ניתן להתעלם מצרכיהם”.
המשפחות החד-מיניות יצרו בעיה חדשה. עד היום מדינת ישראל אינה מכירה בקיומו של תא משפחתי חד-מיני. מצד אחד, מערכת המשפט קבעה בפסיקה הוראות משפטיות בתחום הירושה במשפחות חד-מיניות, שמכוחן הפורמלי אפשר ללמוד על התקשרות זוגית חד-מינית; אך מצד אחר, היא הקפידה שלא להידרש לסוגיה המהותית של התא המשפחתי החד-מיני בתחומי חיים חשובים.
להערכת ארגון משפחה חדשה, המתבסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי, נרשמה בשנים האחרונות ירידה במספר הנישואים בישראל (ראו טבלאות). התא המשפחתי הקלאסי של גבר ואשה יהודים, הנשואים כדת משה וישראל, מהווה כ-58% מכלל המשפחות בישראל; מרבית הנותרים (אלו שאינם זוגות לא-יהודים בני אותה הדת) אינם יכולים להקים תא משפחתי מוכר. “להם”, מציינת עו”ד רוזנבלום, “מדינת ישראל אינה מציעה פתרון. הם סובלים מאפליה, אף שהיא אינה זהה בכל הקבוצות: משפחה חד-הורית אינה מופלית באופן שווה למשפחה של עובדים זרים; הבעיות של משפחה של ידועים בציבור שונות מאלו של משפחה מעורבת”.
“השיטה המשפטית מתקשה להתמודד עם מקרים אלה, שמספרם רק הולך וגדל”, מתריעה עו”ד רוזנבלום. “כל עוד הנישואים והגירושים בישראל הם עניין דתי, אנשים אלה אינם יכולים להינשא. שתי המערכות, הדתית והחילונית שהולכת בעקבותיה, עושות להם עוול. פקודת מס הכנסה קובעת, למשל, שבני זוג ייחשבו רק זוגות נשואים; יוצא מכך שגרושה שהכירה כהן לא די שהיא פסולת חיתון ואינה יכולה להינשא לו, היא גם אינה נהנית מנקודות זיכוי. להלכה הדתית במקרה זה גם השלכות כלכליות”.
זוגות שאינם יכולים להינשא בישראל פונים לשני פתרונות מוכרים: נישואים מחוץ לגבולות המדינה, ונישואים בדרך של התכתבות. נישואים בחו”ל, למרות הביקוש הגובר להם – בשנת 2001 נישאו בקפריסין כ-5,000 זוגות ישראלים – אינם משמשים מענה לכל הבעיות. למשל, במקרה של כהן וגרושה, ילדיהם ייתקלו בקשיים גדולים בבואם להינשא. ילדיהם יגדלו, ישלמו מסים וישרתו בצבא, אבל מבחינה הלכתית הם ייחשבו ל”חללים”: הבנים אינם כשרים לכהונה, והבנות פסולות לנישואים עם כהן. אופציית הנישואים בהתכתבות, דרך פרגוואי, נתונה בסכנה: משרד הפנים פועל להתנות זאת בנסיעה של אחד מבני הזוג לחו”ל.
נישואים קונסולריים
במאי אשתקד פנה ארגון משפחה חדשה לשר הדתות וביקש ממנו, כי ימנה בכוח סמכותו לפי פקודת רישום נישואים וגירושים רושמי נישואין אזרחיים. השר אישר קבלת המכתב, אך לא השיב עליו עניינית. בבג”ץ תלויות ועומדות שלוש עתירות שהגיש הארגון. באחת העתירות, שהוגשה לפני כשנתיים, ביקש “משפחה חדשה” לאפשר לקונסולים זרים לערוך טקסי נישואים אזרחיים לאנשים שמוצאם מאותה מדינה, בתוקף סמכות המוכרת במדינות רבות בעולם. לפני שנים יצאה איגרת מהיועץ המשפטי לממשלה לקונסולים הזרים, שבה התבקשו להימנע מעריכת טקסי נישואים אזרחיים בישראל.
לפני כשנה הגיש הארגון עתירה נוספת לבג”ץ במקרה פרטי: אשה ישראלית ויהודייה, וגבר עולה מחבר המדינות וחסר דת, הטוען שהוא יהודי. בית דין רבני דרש מהגבר הוכחות ליהדותו. מדינת ישראל אינה מציעה לבני הזוג הזה כל מוצא זולת נישואי חו”ל. בג”ץ הורה לבית הדין הרבני לפתוח תיק רישום נישואים וכך נעשה, אבל הבעיה עדיין לא באה על פתרונה מאחר שהרבנות מבררת עדיין את שאלת יהדותו של הגבר.
ארגון משפחה חדשה הגיש לפני כשבועיים עתירה נוספת נגד מועצת הרבנות הראשית בתביעה לבטל את “בתי הדין לבירור יהדות”. בעקבות בג”ץ שנגע לפסולי החיתון נתגלו לארגון תקנות של רישום בבתי דין הרבניים שבהן נאמר, כי עולים חדשים שהגיעו לישראל אחרי 1990 לא יירשמו לנישואים אלא לאחר שהתבררה יהדותם. לטענת הארגון, “בתי הדין לבירור יהדות” אינם חוקיים.
ארגון משפחה חדשה פועל במסגרת קואליציה של ארגונים נוספים, הפועלים למען בחירה חופשית בנישואים וקידום חקיקה שתאפשר רישום נישואים וגירושים אזרחיים. עו”ד רוזנבלום מודה שפעילות ארגונים אלה בכנסת לא רשמה הישגים מרשימים, בגלל לחצים פוליטיים וקואליציוניים וכוחן הרב של המפלגות הדתיות והחרדיות. “בשלב זה אנחנו מוכנים להסכים לדברים פחותים מאלה שאנחנו דוגלים בהם”, אומרת רוזנבלום. היא מוכנה אפילו לכך שבתי הדין הרבניים הם שיקימו וינהלו מערכת נישואים אזרחיים למי שאינם יהודים על פי ההלכה, “כשם שנמצא פתרון לקבורה במסגרת בתי קברות יהודיים – וסליחה על ההשוואה”.
מתוך עיקרי הצעת חוק יסוד: המשפחה, שניסחה “משפחה חדשה”
“משפחה”
* בני זוג נשואים
* בני זוג בוגרים שאינם נשואים ואינם קשורים בקשרי דם, אשר מתגוררים יחדיו תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף ויש ביניהם מחויבות הדדית לחיים משותפים
* בוגר וקטין המקיימים משק בית משותף, כאשר הוא הורהו או אפוטרופסו על-פי דין של הקטין
“אדם”
* בגיר או קטין לעניין חוק זה
זכות להקים משפחה
* לכל אדם שהגיע לפרקו ומתגורר בישראל הזכות הבסיסית להקים משפחה ללא הבדל מין, דת, גזע ולאום
זכות ההורות
* זכות להיות הורה היא זכות יסוד לכל אדם שהגיע לפרקו
שוויון בין המינים
* לא יופלו בני משפחה בשל מינם, בקבלת זכות או ביצוע חובה
שוויון וצדק חברתי
* כל משפחה זכאית לכל השירותים הציבוריים, הממלכתיים והמוניציפליים ללא כל התניה
* משפחה דלת אמצעים או שאחד בה חולה או סובל ממומים תיהנה מהעדפה מתקנת
הזכות לפרטיות
* לכל אדם במשפחה זכות לפרטיות ולצנעת הפרט
מניעת אלימות
* זכות כל אחד מבני המשפחה לחיות בכבוד ובביטחון ולהיות משוחרר מניצול ופגיעה גופנית, נפשית וכלכלית
משפחות מחוץ לגדר
בספר החוקים של מדינת ישראל לא קיימת הגדרה לישות הנקראת “משפחה”, אף שקיים בית משפט מיוחד לענייני משפחה – קובלים חברי “משפחה חדשה, הארגון לקידום זכויות המשפחה”. לדברי יו”ר הארגון, עו”ד אירית רוזנבלום, “העדר הגדרה למשפחה הוא תסמונת אופיינית למדינת ישראל, שבין השאר אין לה הגדרה לגבולות. מכאן, למשל, נוצר מצב שבו אשה חיה עם בן זוג בלא נישואים משום שהשיטה הקיימת מונעת זאת ממנה – הוא כהן והיא גרושה, דהיינו פסולי חיתון על פי ההלכה. האשה מגדלת ילדים ובטוחה לחלוטין שזו משפחתה, אבל היא לא תוכל להגדיר עצמה כמשפחה. השיטה אינה מכירה בה כמשפחה וקובעת לה סטטוס של ידועה בציבור, ובתעודת הזהות תמשיך להיות רשומה כגרושה. במציאות הקיימת בישראל יש זילות של התא המשפחתי. במסגרת הזאת מתקיימת הפרת זכויות האדם הקשה ביותר; בני אדם אפילו מאבדים שם את חייהם”.
לדעת ארגון משפחה חדשה, לקיומה של משפחה נדרשים שלושה יסודות:
יסוד אמוציונלי, רגשי, הכולל בתוכו את יסוד הבחירה החופשית שעל פיו אדם בוחר באופן חופשי את בן זוגו מתוך הכרה, רצון ואהבה; יסוד טכני, שלפיו בני הזוג מנהלים משק בית משותף; ויסוד שלישי, מגורי הזוג תחת קורת גג אחת. מכוח שלושה יסודות אלו מתקיים התא המשפחתי.
“ברור”, מדגישה עו”ד רוזנבלום, “שהיסוד הרגשי צריך גם להתקיים בין הורה לילד. מכאן שגם משפחה חד-הורית היא בעלת זכות קיום. כדי לקיים משפחה לא חייבים ילדים. במשפחה יכולים להיות יחסים של זוגיות וכן יחסים בין הורה לילד, אך השניים אינם חייבים להיות כרוכים זה בזה. משפחה יכולה להתקיים בלי ילדים, ומשפחה יכולה להתקיים בלי זוגיות”.
כדי למלא את החלל של העדר הגדרה למשפחה, “משפחה חדשה” ניסח הצעת חוק יסוד: המשפחה, המהווה את הבסיס הרעיוני פעילותו. הצעת החוק מקנה לכל אדם זכות למשפחה שאינה תלויה בשום גורם חיצוני, ממסד דתי ו/או חילוני. “מכאן, שיסוד החלטה, ההכרעה וההכרה במשפחה טמון באדם עצמו”, קובעת עו”ד רוזנבלום. מנסחיה של הצעת החוק נעזרו בין השאר באסופה של חוקים מצרפת הקרויה “le Pacte” (האמנה), המגדירה את זכויות המשפחה. לדברי יו”ר משפחה חדשה, “צרפת, מדינה שמרנית באופן בסיסי, הרחיבה את היחס לתא המשפחתי באופן שהוא מכיל כמעט את כל האפשרויות של זוגיות בין בני אדם, ולא משנה מה מינו של כל אחד מבני הזוג”.
“טקס הנישואים על פי חוזה, שערכתי בשבוע שעבר על מדשאה ליד בניין המועצה המקומית שהם, בין בני הזוג אלה – שהממסד לא הטיל ספק ביהדותה, ומקסים – שנחשב לספק יהודי – ושהרגיז את הממסדים הדתי
והחילוני, היה ניסיון נואש למצוא פתרון למאות אלפים של אנשים שאינם יכולים להינשא במדינת ישראל”, אמרה יו”ר משפחה חדשה רוזנבלום.
לפני הטקס בשהם אלה ומקסים, עולים מחבר המדינות, נסעו לקפריסין ונישאו שם בנישואים אזרחיים, כדי שמשרד הפנים ירשום את נישואיהם. “מבחינת הממסד במדינת ישראל”, הסבירה עו”ד רוזנבלום, “הנישואים
בקפריסין, באמצעות גוי של שבת, כשרים. אמנם נישואים לפי חוזה אינם דבר חדש במקומותינו, אבל עדיין הם מחוץ לגדר. בני הזוג אלה ומקסים ביקשו לקיים בישראל אירוע שאינו נופל מזה שהיה בקפריסין, ואילו
ארגון משפחה חדשה ביקש להוביל מאבק ציבורי עקרוני לטובת הנהגת נישואים אזרחיים בישראל, שיוכרו על ידי כל מערכות השלטון”.
ארגון משפחה חדשה החל את פעילותו בסוף 1999. מייסדיו הם חבורה של כ-25 עורכי דין מתחום דיני המשפחה. נמנים עמה פרופ’ מיכאל קורינלדי, דיקאן בית הספר למשפטים בקריה האקדמית, ועורכי הדין
גלעד שר, דעואל פלאי, טל אורן ודורית בלום. במשרדי העמותה בתל אביב, שאליה הגיעו ב-2007 כ-16,000 פניות, מועסקים עורכי דין בשכר: רוזנבלום, גלית גרינברג, ואחרים. לעו”ד רוזנבלום , המכהנת כסגנית יו”ר המועצה המקומית שהם, משפחה קונוונציונלית; היא נשואה ואם לשלושה ילדים.
אפליה כלכלית
אנשי משפחה חדשה מתריעים על כך שבמדינת ישראל הולך וגדל בהתמדה מספר האנשים שאינם יכולים להינשא, שאינם יכולים לממש את זכותם להקים משפחה. רשימת הקטגוריות של פסולי חיתון מבחינה הלכתית יהודית ואחרים היא ארוכה. היא כוללת בין השאר כרבע מיליון עולים מחבר המדינות שאינם יהודים או שיהדותם מוטלת בספק על ידי הממסד הדתי; רבים מעולי אתיופיה; פסולי חיתון על פי ההלכה היהודית כמו כהן וגרושה וכן מטעמי ממזרות וגילוי עריות; זוגות מעורבים – ובעתיד גם ילדיהם – של יהודי וערבי (מוסלמי, נוצרי ודרוזי), אזרח המדינה ולא אזרח המדינה, יהודי ולא-יהודי שנפגשו בחו”ל או בישראל
(מתנדב או עובד זר).
עו”ד רוזנבלום מתרעמת: “על פי חוק השבות, לא רק יהודים נכללים בו, אלא גם לא-יהודים קרובי משפחה של יהודים. ברגע שאיפשרו ללא-יהודים לחיות בישראל, חייבים היו לתת את הדעת לגורלם בכל הנוגע לצורך
ולרצון שלהם להקים תא משפחתי. הדרישה לגיור אינה פתרון מאחר שהדת היהודית אינה מיסיונרית. מי שקורא להתגייר כתנאי לנישואים פוגע בזכות אדם אלמנטרית. מדינת ישראל, המייבאת מאות אלפי פועלים זרים לעבוד בה ולבנות אותה, אינה יכולה להתעלם מצרכיהם האלמנטריים. החברה הישראלית היום מכילה ערב רב של לאומים, עמים, בני דתות ותפישות עולם שלא ניתן להתעלם מצרכיהם”.
המשפחות החד-מיניות יצרו בעיה חדשה. עד היום מדינת ישראל אינה מכירה בקיומו של תא משפחתי חד-מיני. מצד אחד, מערכת המשפט קבעה בפסיקה הוראות משפטיות בתחום הירושה במשפחות חד-מיניות, שמכוחן הפורמלי אפשר ללמוד על התקשרות זוגית חד-מינית; אך מצד אחר, היא הקפידה שלא להידרש לסוגיה המהותית של התא המשפחתי החד-מיני בתחומי חיים חשובים.
להערכת ארגון משפחה חדשה, המתבסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי, נרשמה בשנים האחרונות ירידה במספר הנישואים בישראל (ראו טבלאות). התא המשפחתי הקלאסי של גבר ואשה יהודים, הנשואים כדת משה וישראל, מהווה כ-58% מכלל המשפחות בישראל; מרבית הנותרים (אלו שאינם זוגות לא-יהודים בני אותה הדת) אינם יכולים להקים תא משפחתי מוכר. “להם”, מציינת עו”ד רוזנבלום, “מדינת ישראל אינה מציעה פתרון. הם סובלים מאפליה, אף שהיא אינה זהה בכל הקבוצות: משפחה חד-הורית אינה מופלית באופן שווה למשפחה של עובדים זרים; הבעיות של משפחה של ידועים בציבור שונות מאלו של משפחה מעורבת”.
“השיטה המשפטית מתקשה להתמודד עם מקרים אלה, שמספרם רק הולך וגדל”, מתריעה עו”ד רוזנבלום. “כל עוד הנישואים והגירושים בישראל הם עניין דתי, אנשים אלה אינם יכולים להינשא. שתי המערכות, הדתית והחילונית שהולכת בעקבותיה, עושות להם עוול. פקודת מס הכנסה קובעת, למשל, שבני זוג ייחשבו רק זוגות נשואים; יוצא מכך שגרושה שהכירה כהן לא די שהיא פסולת חיתון ואינה יכולה להינשא לו, היא גם אינה נהנית מנקודות זיכוי. להלכה הדתית במקרה זה גם השלכות כלכליות”.
זוגות שאינם יכולים להינשא בישראל פונים לשני פתרונות מוכרים: נישואים מחוץ לגבולות המדינה, ונישואים בדרך של התכתבות. נישואים בחו”ל, למרות הביקוש הגובר להם – בשנת 2001 נישאו בקפריסין כ-5,000 זוגות ישראלים – אינם משמשים מענה לכל הבעיות. למשל, במקרה של כהן וגרושה, ילדיהם ייתקלו בקשיים גדולים בבואם להינשא. ילדיהם יגדלו, ישלמו מסים וישרתו בצבא, אבל מבחינה הלכתית הם ייחשבו ל”חללים”: הבנים אינם כשרים לכהונה, והבנות פסולות לנישואים עם כהן. אופציית הנישואים בהתכתבות, דרך פרגוואי, נתונה בסכנה: משרד הפנים פועל להתנות זאת בנסיעה של אחד מבני הזוג לחו”ל.
נישואים קונסולריים
במאי אשתקד פנה ארגון משפחה חדשה לשר הדתות וביקש ממנו, כי ימנה בכוח סמכותו לפי פקודת רישום נישואים וגירושים רושמי נישואין אזרחיים. השר אישר קבלת המכתב, אך לא השיב עליו עניינית. בבג”ץ תלויות ועומדות שלוש עתירות שהגיש הארגון. באחת העתירות, שהוגשה לפני כשנתיים, ביקש “משפחה חדשה” לאפשר לקונסולים זרים לערוך טקסי נישואים אזרחיים לאנשים שמוצאם מאותה מדינה, בתוקף סמכות המוכרת במדינות רבות בעולם. לפני שנים יצאה איגרת מהיועץ המשפטי לממשלה לקונסולים הזרים, שבה התבקשו להימנע מעריכת טקסי נישואים אזרחיים בישראל.
לפני כשנה הגיש הארגון עתירה נוספת לבג”ץ במקרה פרטי: אשה ישראלית ויהודייה, וגבר עולה מחבר המדינות וחסר דת, הטוען שהוא יהודי. בית דין רבני דרש מהגבר הוכחות ליהדותו. מדינת ישראל אינה מציעה לבני הזוג הזה כל מוצא זולת נישואי חו”ל. בג”ץ הורה לבית הדין הרבני לפתוח תיק רישום נישואים וכך נעשה, אבל הבעיה עדיין לא באה על פתרונה מאחר שהרבנות מבררת עדיין את שאלת יהדותו של הגבר.
ארגון משפחה חדשה הגיש לפני כשבועיים עתירה נוספת נגד מועצת הרבנות הראשית בתביעה לבטל את “בתי הדין לבירור יהדות”. בעקבות בג”ץ שנגע לפסולי החיתון נתגלו לארגון תקנות של רישום בבתי דין הרבניים שבהן נאמר, כי עולים חדשים שהגיעו לישראל אחרי 1990 לא יירשמו לנישואים אלא לאחר שהתבררה יהדותם. לטענת הארגון, “בתי הדין לבירור יהדות” אינם חוקיים.
ארגון משפחה חדשה פועל במסגרת קואליציה של ארגונים נוספים, הפועלים למען בחירה חופשית בנישואים וקידום חקיקה שתאפשר רישום נישואים וגירושים אזרחיים. עו”ד רוזנבלום מודה שפעילות ארגונים אלה בכנסת לא רשמה הישגים מרשימים, בגלל לחצים פוליטיים וקואליציוניים וכוחן הרב של המפלגות הדתיות והחרדיות. “בשלב זה אנחנו מוכנים להסכים לדברים פחותים מאלה שאנחנו דוגלים בהם”, אומרת רוזנבלום. היא מוכנה אפילו לכך שבתי הדין הרבניים הם שיקימו וינהלו מערכת נישואים אזרחיים למי שאינם יהודים על פי ההלכה, “כשם שנמצא פתרון לקבורה במסגרת בתי קברות יהודיים – וסליחה על ההשוואה”.
מתוך עיקרי הצעת חוק יסוד: המשפחה, שניסחה “משפחה חדשה”
“משפחה”
* בני זוג נשואים
* בני זוג בוגרים שאינם נשואים ואינם קשורים בקשרי דם, אשר מתגוררים יחדיו תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף ויש ביניהם מחויבות הדדית לחיים משותפים
* בוגר וקטין המקיימים משק בית משותף, כאשר הוא הורהו או אפוטרופסו על-פי דין של הקטין
“אדם”
* בגיר או קטין לעניין חוק זה
זכות להקים משפחה
* לכל אדם שהגיע לפרקו ומתגורר בישראל הזכות הבסיסית להקים משפחה ללא הבדל מין, דת, גזע ולאום
זכות ההורות
* זכות להיות הורה היא זכות יסוד לכל אדם שהגיע לפרקו
שוויון בין המינים
* לא יופלו בני משפחה בשל מינם, בקבלת זכות או ביצוע חובה
שוויון וצדק חברתי
* כל משפחה זכאית לכל השירותים הציבוריים, הממלכתיים והמוניציפליים ללא כל התניה
* משפחה דלת אמצעים או שאחד בה חולה או סובל ממומים תיהנה מהעדפה מתקנת
הזכות לפרטיות
* לכל אדם במשפחה זכות לפרטיות ולצנעת הפרט
מניעת אלימות
* זכות כל אחד מבני המשפחה לחיות בכבוד ובביטחון ולהיות משוחרר מניצול ופגיעה גופנית, נפשית וכלכלית