בשקט, בשקט מתנהל קמפיין אגרסיבי של הרבנות נגד כל המבקשים להצטרף לעם היהודי היושב בציון. למעשה למרות שמדובר בהליך שמשמעותו דתית בלבד, קמפיין הרבנות האורתודוקסית יכול להיות חלק מקמפיין “בלי נאמנות – אין אזרחות” של מפלגת “ישראל ביתנו”. שכן מדינת ישראל הנאורה, המודרנית והמערבית, ממשיכה לערבב בין הליך התאזרחות לדינים דתיים עתיקים. כולנו בני ערובה של הרבנות האורתודוקסית בחסותו של הכוח הפוליטי של מפלגת ש”ס.
לאחרונה בכנס שנערך תחת הכותרת “ביצור חומת הגיור”, הצטרף הרב הראשי לישראל יונה מצגר למתנגדי הגיורים של הרב דרוקמן: לפני כשנה קבע בית-הדין הרבני כי יש לפסול את כל הגיורים שנעשו משנת 1999 על-ידי הרב דרוקמן העומד בראש מערך הגיור. כמו-כן, קבע בית הדין הרבני כי ניתן לבטל גיור למפרע למי שאינם שומרים מצוות. פסיקה זו יצרה מציאות חדשה לפיה יהדותם של אלפי גרים מבוטלת רטרואקטיבית והם יידרשו להתגייר מחדש.
לאחרונה חזר בית הדין הרבני על פסיקתו ובמשנה תוקף, במספר עניינים שזכו לפירסום כמו ביטול גיורה של אישה במסגרת הליך גירושין וביטול גיורה של הבחורה האתיופית הזכורה מפרשת הדריסה בקניון שהתפרסמה השבוע. יש לומר עוד כי בניגוד למה שהיה מקובל בפסקי הדין הרבניים בעבר, ניתן ללמוד כי כשרות הגיור של המתגייר מעתה, עומדת במבחן מחמיר במיוחד, אשר בכל רגע נתון יכול לפוסלה והקבלה וההצטרפות לעם היהודי היא על תנאי בלבד.
חמורה ומדאיגה עוד יותר היא הידיעה משבוע שעבר כי מעתה אדם כל מי שמקיים קשר עם מתגייר חשוד כלא יהודי בעצמו. פסיקה נוספת של הרב אליישיב על רקע ריבוי מקרי הפונדקאות בחו”ל דורשת לגייר את הילדים הנולדים בדרך זו, צאצא של פונדקאית לא יהודיה חייב לעבור תהליך גיור לפני תהליך האימוץ.
העוול מתמצה בסיפורו של בחור צעיר, שלאחר 5 שנים של שירות ביחידה מיוחדת בצבא ההגנה לישראל, נזכרה הרבנות להודיע לו כי איננו יהודי שכן נולד לאב יהודי ואם נוצרייה. משרד הפנים הכריח אותו לוותר על תעודת הזהות שלו שבה רישום הלאום יהודי. תוך איומים כי אם לא יוותר מרצונו, תוגש תלונה נגדו במשטרה והוא ייעצר עד שיחתום. לאחר שנענה הוא אף נדרש לשלם על תעודת הזהות החדשה.
השופט חיים כהן אמר פעם כי “לפחות בדבר אחד עולה הגיור שלא כהלכה על הגיור כהלכה, שבזה יש פחות ובזה יש הרבה יותר, מירמה שמרמים את הקדוש-ברוך-הוא”.
חיינו, אזרחותנו, נישואינו, הולדת ילדינו וגם מותנו –נישבו בידיהם של קומץ רבנים חרדיים, המבדלים עצמנו לדעת והופכים למועדון סגור ומסוגר, נטול עניין בחברה ובאנשים החיים בתוכנו ומבקשים להצטרף. החופש להתחרד חייב להיות נתון לבחירתו האמיתית של האדם עצמו, אולם בשלב זה חוקי מדינת ישראל חוקי אזרחיה הם וגם הגיור בכלל זה. נדמה עם זאת, שמהפיכת הגיור היא חלק מאסטרטגיה פוליטית מתוכננת, הבנויה על הפחדה ושנאה לאחר. זוהי מגמה פוליטית המנסה להשיבנו חזרה לחשכת ימי-הביניים. הציבור חייב לפקוח את עיניו ולומר את דברו שמא נמצא כי רובנו בלתי רצויים.
מגיירים עצמנו לדעת / עו”ד אירית רוזנבלום
בשקט, בשקט מתנהל קמפיין אגרסיבי של הרבנות נגד כל המבקשים להצטרף לעם היהודי היושב בציון. למעשה למרות שמדובר בהליך שמשמעותו דתית בלבד, קמפיין הרבנות האורתודוקסית יכול להיות חלק מקמפיין “בלי נאמנות – אין אזרחות” של מפלגת “ישראל ביתנו”. שכן מדינת ישראל הנאורה, המודרנית והמערבית, ממשיכה לערבב בין הליך התאזרחות לדינים דתיים עתיקים. כולנו בני ערובה של הרבנות האורתודוקסית בחסותו של הכוח הפוליטי של מפלגת ש”ס.
לאחרונה בכנס שנערך תחת הכותרת “ביצור חומת הגיור”, הצטרף הרב הראשי לישראל יונה מצגר למתנגדי הגיורים של הרב דרוקמן: לפני כשנה קבע בית-הדין הרבני כי יש לפסול את כל הגיורים שנעשו משנת 1999 על-ידי הרב דרוקמן העומד בראש מערך הגיור. כמו-כן, קבע בית הדין הרבני כי ניתן לבטל גיור למפרע למי שאינם שומרים מצוות. פסיקה זו יצרה מציאות חדשה לפיה יהדותם של אלפי גרים מבוטלת רטרואקטיבית והם יידרשו להתגייר מחדש.
לאחרונה חזר בית הדין הרבני על פסיקתו ובמשנה תוקף, במספר עניינים שזכו לפירסום כמו ביטול גיורה של אישה במסגרת הליך גירושין וביטול גיורה של הבחורה האתיופית הזכורה מפרשת הדריסה בקניון שהתפרסמה השבוע. יש לומר עוד כי בניגוד למה שהיה מקובל בפסקי הדין הרבניים בעבר, ניתן ללמוד כי כשרות הגיור של המתגייר מעתה, עומדת במבחן מחמיר במיוחד, אשר בכל רגע נתון יכול לפוסלה והקבלה וההצטרפות לעם היהודי היא על תנאי בלבד.
חמורה ומדאיגה עוד יותר היא הידיעה משבוע שעבר כי מעתה אדם כל מי שמקיים קשר עם מתגייר חשוד כלא יהודי בעצמו. פסיקה נוספת של הרב אליישיב על רקע ריבוי מקרי הפונדקאות בחו”ל דורשת לגייר את הילדים הנולדים בדרך זו, צאצא של פונדקאית לא יהודיה חייב לעבור תהליך גיור לפני תהליך האימוץ.
העוול מתמצה בסיפורו של בחור צעיר, שלאחר 5 שנים של שירות ביחידה מיוחדת בצבא ההגנה לישראל, נזכרה הרבנות להודיע לו כי איננו יהודי שכן נולד לאב יהודי ואם נוצרייה. משרד הפנים הכריח אותו לוותר על תעודת הזהות שלו שבה רישום הלאום יהודי. תוך איומים כי אם לא יוותר מרצונו, תוגש תלונה נגדו במשטרה והוא ייעצר עד שיחתום. לאחר שנענה הוא אף נדרש לשלם על תעודת הזהות החדשה.
השופט חיים כהן אמר פעם כי “לפחות בדבר אחד עולה הגיור שלא כהלכה על הגיור כהלכה, שבזה יש פחות ובזה יש הרבה יותר, מירמה שמרמים את הקדוש-ברוך-הוא”.
חיינו, אזרחותנו, נישואינו, הולדת ילדינו וגם מותנו –נישבו בידיהם של קומץ רבנים חרדיים, המבדלים עצמנו לדעת והופכים למועדון סגור ומסוגר, נטול עניין בחברה ובאנשים החיים בתוכנו ומבקשים להצטרף. החופש להתחרד חייב להיות נתון לבחירתו האמיתית של האדם עצמו, אולם בשלב זה חוקי מדינת ישראל חוקי אזרחיה הם וגם הגיור בכלל זה. נדמה עם זאת, שמהפיכת הגיור היא חלק מאסטרטגיה פוליטית מתוכננת, הבנויה על הפחדה ושנאה לאחר. זוהי מגמה פוליטית המנסה להשיבנו חזרה לחשכת ימי-הביניים. הציבור חייב לפקוח את עיניו ולומר את דברו שמא נמצא כי רובנו בלתי רצויים.