מאת : עו”ד אירית רוזנבלום מנכ”לית ומייסדת משפחה חדשה
בישראל עדיין אפשר ליהנות מחופש בתחומים מסוימים, אך החופש הזה הולך ומצטמצם
מאמר דעה גלובס
רק כשהעננים מתקדרים יש לנו הזדמנות להביט ולראות את המציאות. אנחנו נמצאים בתקופה בה פאזל פשיסטי, לאומני, דתי וחשוך בונה את חיינו. פאזל שכל חלקיו מרכיבים את אותה תמונה קודרת ומבהילה. ישראל הולכת בצעדי ענק להשתלב במזרח התיכון כמדינה ככל מדינות המזרח התיכון: פחות דמוקרטית, סובלנית וחופשית, יותר אלימה, פנאטית, סגורה, דתית ולאומנית.
נכון, בישראל עדיין אפשר ליהנות מחופש רב בתחומים מסוימים אך החופש הזה הולך ומצטמצם. מלבד השינויים באטמוספרה הציבורית והחברתית בישראל, החופש הבסיסי ביותר, זה המאפשר לנו לחיות את חיינו על פי תפיסת עולמנו, ללא כבלים או מחסומים, החופש הזה הולך ונעלם. על מנת לפזר את העננים השחורים מהמציאות הזאת עלינו להתעורר ולהכיר בחושך שאנחנו נמצאים בו. תחום הזוגיות והמשפחה, שארגון משפחה חדשה אותו ייסדתי לפני כעשור שנים, עוסק בו ומסייע למי שנתקעים בין גלגלי המערכת יום יום, נתון במתקפה חסרת תקדים המגיעה מצד מי שמעוניינים להשליט את תפיסת עולמם על שאר האזרחים, לא באמצעות חקיקה ושיתוף, אלא בדרכים של כפייה וביורוקרטיה מתישה. בתקופה האחרונה עובר התהליך הזוגי והטבעי, בו שני בני זוג רוצים להצהיר על זוגיותם, דרך חתחתים לא פשוטה. מנסים למסגר אותו, לאלף אותו, לשלוט בו ולהגביל אותו בדרכים שונות. הניסיונות הללו להגביל את הזכות הבסיסית להקים משפחה, לכל אדם, ללא הבדל, לא רק שאינם נחלשים אלא הופכים לנחשול ענק שמאיים להטביע את כל מי שרוצה לבחור לנהל את חייו בחופשיות. ואם לא נוכל לבחור בצורה חופשית עם מי אנחנו רוצים לחלוק את חיינו אז מה שווה הדמוקרטיה והחופש. חוקי רבנות עתיקים מגבילים היום את מי שרוצים לממש את זוגיותם ולחיות ביחד. חוקי מדינה מיושנים ואטומים אינם מאפשרים לכל אדם לממש את זכותו הבסיסית למשפחה, מי בגלל נטייה מינית, מי בגלל ביורוקרטיה מנוכרת ומי בגלל שלל סיבות שהקשר בינן ובין טובת האדם, מקריות לחלוטין. אוסף המקרים נערמים על שולחנות משרדי הארגון מדי יום: פעם מדובר בזוג חד מיני שנתקע בהודו עם ילדיו כיוון שמשרד הפנים סירב להכניס אותו לארץ, פעם בבני זוג שחוקי רבנות אינם מכירים בבתם כיוון שזו נולדה “לפני הזמן”, פעם בכהן שאינו יכול להינשא לגרושה ויותר מדי פעמים זוגות שרק רוצים לנהל את חייהם בשקט ובשלווה אבל נגרסים תחת גלגלי אטימות, קיצוניות דתית ועיוורון.
יחד עם זאת, חייבים לציין גם כי בתוך התהליך המייאש הזה ניתן למצוא ניצוצות של תקווה. שופטים ליברלים אשר מאפשרים לפרטים לממש את זכותם, פתרונות משפטיים שמקלים על מי שבסך הכול בחרו לחיות את חייהם ולא מעט מאבקים עיקשים שכל מטרתם לאפשר יצירת קשר והקמת משפחה. כל אלה מראים שהרצון להקים משפחה חשוב בצורה ברורה ועמוקה לאדם, לכל אדם. אחרת לא היה נאבק, נלחם בעור שיניו על מנת לקחת את חלקו בחגיגת הזוגיות והמשפחה.
ועכשיו אנחנו צריכים להתעורר ולהגן על הזכות הבסיסית הזו על מנת, שעוד מספר שנים לא נצטרך להביט בעיניים של ילדינו מבלי שנוכל לענות להם על השאלה: איפה הייתם כשישראל הפכה להיות מדינה חשוכה ?
ישראל הופכת למדינה חשוכה
מאת : עו”ד אירית רוזנבלום מנכ”לית ומייסדת משפחה חדשה
בישראל עדיין אפשר ליהנות מחופש בתחומים מסוימים, אך החופש הזה הולך ומצטמצם
מאמר דעה גלובס
רק כשהעננים מתקדרים יש לנו הזדמנות להביט ולראות את המציאות. אנחנו נמצאים בתקופה בה פאזל פשיסטי, לאומני, דתי וחשוך בונה את חיינו. פאזל שכל חלקיו מרכיבים את אותה תמונה קודרת ומבהילה. ישראל הולכת בצעדי ענק להשתלב במזרח התיכון כמדינה ככל מדינות המזרח התיכון: פחות דמוקרטית, סובלנית וחופשית, יותר אלימה, פנאטית, סגורה, דתית ולאומנית.
נכון, בישראל עדיין אפשר ליהנות מחופש רב בתחומים מסוימים אך החופש הזה הולך ומצטמצם. מלבד השינויים באטמוספרה הציבורית והחברתית בישראל, החופש הבסיסי ביותר, זה המאפשר לנו לחיות את חיינו על פי תפיסת עולמנו, ללא כבלים או מחסומים, החופש הזה הולך ונעלם. על מנת לפזר את העננים השחורים מהמציאות הזאת עלינו להתעורר ולהכיר בחושך שאנחנו נמצאים בו. תחום הזוגיות והמשפחה, שארגון משפחה חדשה אותו ייסדתי לפני כעשור שנים, עוסק בו ומסייע למי שנתקעים בין גלגלי המערכת יום יום, נתון במתקפה חסרת תקדים המגיעה מצד מי שמעוניינים להשליט את תפיסת עולמם על שאר האזרחים, לא באמצעות חקיקה ושיתוף, אלא בדרכים של כפייה וביורוקרטיה מתישה. בתקופה האחרונה עובר התהליך הזוגי והטבעי, בו שני בני זוג רוצים להצהיר על זוגיותם, דרך חתחתים לא פשוטה. מנסים למסגר אותו, לאלף אותו, לשלוט בו ולהגביל אותו בדרכים שונות. הניסיונות הללו להגביל את הזכות הבסיסית להקים משפחה, לכל אדם, ללא הבדל, לא רק שאינם נחלשים אלא הופכים לנחשול ענק שמאיים להטביע את כל מי שרוצה לבחור לנהל את חייו בחופשיות. ואם לא נוכל לבחור בצורה חופשית עם מי אנחנו רוצים לחלוק את חיינו אז מה שווה הדמוקרטיה והחופש. חוקי רבנות עתיקים מגבילים היום את מי שרוצים לממש את זוגיותם ולחיות ביחד. חוקי מדינה מיושנים ואטומים אינם מאפשרים לכל אדם לממש את זכותו הבסיסית למשפחה, מי בגלל נטייה מינית, מי בגלל ביורוקרטיה מנוכרת ומי בגלל שלל סיבות שהקשר בינן ובין טובת האדם, מקריות לחלוטין. אוסף המקרים נערמים על שולחנות משרדי הארגון מדי יום: פעם מדובר בזוג חד מיני שנתקע בהודו עם ילדיו כיוון שמשרד הפנים סירב להכניס אותו לארץ, פעם בבני זוג שחוקי רבנות אינם מכירים בבתם כיוון שזו נולדה “לפני הזמן”, פעם בכהן שאינו יכול להינשא לגרושה ויותר מדי פעמים זוגות שרק רוצים לנהל את חייהם בשקט ובשלווה אבל נגרסים תחת גלגלי אטימות, קיצוניות דתית ועיוורון.
יחד עם זאת, חייבים לציין גם כי בתוך התהליך המייאש הזה ניתן למצוא ניצוצות של תקווה. שופטים ליברלים אשר מאפשרים לפרטים לממש את זכותם, פתרונות משפטיים שמקלים על מי שבסך הכול בחרו לחיות את חייהם ולא מעט מאבקים עיקשים שכל מטרתם לאפשר יצירת קשר והקמת משפחה. כל אלה מראים שהרצון להקים משפחה חשוב בצורה ברורה ועמוקה לאדם, לכל אדם. אחרת לא היה נאבק, נלחם בעור שיניו על מנת לקחת את חלקו בחגיגת הזוגיות והמשפחה.
ועכשיו אנחנו צריכים להתעורר ולהגן על הזכות הבסיסית הזו על מנת, שעוד מספר שנים לא נצטרך להביט בעיניים של ילדינו מבלי שנוכל לענות להם על השאלה: איפה הייתם כשישראל הפכה להיות מדינה חשוכה ?