מתוך עדותה של אשה הסובלת מאלימות בני זוגה ואשר ידו הארוכה של בעלה משיגה אותה גם במקום העבודה, לדבריה חלק מההתעללות בה נעשה באופן מכוון על מנת שלא תתפקד בעבודה.
אלימות במשפחה לא נשארת בבית כאשר הקורבן שלה יוצא/ת לעבודה.
על אף העובדה שאיננו אוהבים לדבר על האלימות במשפחה וכמובן, להתייחס אליה כאשר מדובר בעובדים שלנו, הרי השפעתה של האלימות במשפחה, ומדובר על “מכה” הפוגעת בכל אישה שביעית בישראל, איננה עוד בגדר בעיה שמתעלמים ממנה. מקומות עבודה בסדר גודל בינוני גדול חווים היטב את השפעת האלימות במשפחה ביחס לתפקוד עובדיהם.
יחסים של זלזול ופגיעה בעובד/ת הסובל מבעיות של אלימות במשפחה או אף סתם התעלמות ממנו ובעיותיו, מולידים סביבת עבודה מאד לא בריאה, ומאידך תגובה נאותה לאלימות במשפחה לא רק שיש בה לשפר את מערך היחסים בין העובדים, היא גם יכולה לסייע למעביד בבחינת אחריותו, כך או כך פיתוח תכניות לטיפול באלימות במשפחה על ידי המעבידים, יכולה בהחלט לסייע.
קורבנות האלימות במשפחה שהן נשים בעיקר )90-95% ), נושאות את פגעי האלימות גם למקום העבודה, מחקרים אמריקאיים , שנעשו אודות השפעת האלימות במשפחה על תפקודה של העובדת מביאים ממצאים אשר צריכים להדאיג כל מעביד ואת החברה כולה.
74% מקרב הנשים המוכות העובדות, התלוננו על יחס משפיל מצד חבריהן לעבודה. מתוכן 54% הפסידו לפחות 3 ימי עבודה בחודש.
56% איחרו לפחות 60 יום בשנה ו 28% הקדימו לצאת מהעבודה לפחות 60 יום בשנה.
20% מהנשים המוכות מפסידות כליל את מקום עבודתן.
אחד המחקרים היסודיים בנושא השפעת האלימות במשפחה על תפקוד הנשים בעבודה נערך בארה”ב בעיר שיקגו, המחקר התייחס לקבוצה אקראית של כ 900 נשים, ממוצא שונה וברמת הכנסה שונה, חלקן עובדות וחלקן לא עובדות, ומתוך המחקר נתקבלו מספר ממצאים מאד מעניינים; כ 8% מהמשתתפות דווחו על העדר יכולת לצאת למקום העבודה בהשפעת בן הזוג האלים והמאיים, 50% הוטרדו פיסית, טלפונית או בדרך אחרת בזמן העבודה.
אין ספק כיום כי מעביד, שאינו לוקח בחשבון כי גם הוא נושא באחריות למאבק במניעת אלימות במשפחה, מהר מאד, ימצא עצמו משלם את המחיר החברתי ציבורי, חברות ענק בארצות הברית, כמו בל חברת הטלפונים, בנק אוף אמריקה, Gap, האחים וורנר ועוד רבות אחרות נרתמו למאבק הלאומי במניעת אלימות במשפחה.
הרעיון העומד מאחורי ממצאים מדאיגים אלו הפוגעים, קודם כל בקורבנות האלימות ולאחר מכן בסביבתם הקרובה כמו מקום העבודה, מקום הלימודים והחברים, מחייב הערכות כוללת של המערכות לטיפול והתייחסות לתופעה.
ברור לכל, כי בשעת ראיון לקבלת עובד לעבודה איננו נוהגים לשאול אותו אם הוא סובל מאלימות במשפחה, אם כקורבן ואם כתוקף, גם מבחנים למיניהם לא תמיד מאתרים סוג כזה של תוקפנות או קורבנות, ומכל מקום לא נוכל להימנע מלקבל עובדת לעבודה רק משום שתעיד על עצמה כקורבן אלימות, תפקידנו כמעבידים לסייע לה לצאת ממעגל האלימות, וכאשר מדובר בממדים כל כך משמעותיים של אלימות, אסור לנו להגיע למצב בו קורבנות האלימות יהפכו לקורבנות גדולים יותר אם לא יוכלו למצוא עבודה, לכן הפתרון המעשי ביותר הוא להירתם למאבק.
תכנית היציאה ממעגל האלימות בה נוטלים המעבידים חלק פעיל משתלבת בשינויים החוקיים הנדרשים לאלתר ובהיערכות תומכת של מקום העבודה.
ארגון משפחה חדשה עומד מאחורי שתי יוזמות חוקיות משמעותיות מאד בתחום זה:
האחת
חוק שיפוט מהיר לעברייני אלימות במשפחה – יוזמת חקיקה זו לה שותפים השר מאיר שטרית ח”כ יעל דיין וח”כ לשעבר אלי גולדשמיט עברה כבר קריאה טרומית והיא מונחת על שולחן ועדת חוקה חוק ומשפט לקראת הכנתה לקריאה ראשונה. לפי ההצעה, יובאו החשודים בביצוע עבירות אלימות במשפחה לחקירה
וקדם משפט תוך 7 ימים מיום ביצוע העבירה, ולא כפי שהדברים מתנהלים כיום כאשר הליכים אלו יכולים להימשך מספר חודשים, בהם קורבנות האלימות חיים בצלו של פחד נוראי, לעיתים חוזרים בהם מעדותם, לרוב סופגים מכות נאמנות רק משום שגררו את התוקף לתוך הליך כזה נוראי, וסופו של דבר שהתיקים הללו לא באים לידי מיצוי אמיתי או לידי מצוי בכלל.
השנייה
חוק שמירה על מקום העבודה לנפגעי אלימות במשפחה – גם הצעה זו אשר הוגשה על ידי ח”כ אליעזר כהן, עברה קריאה טרומית והיא עוסקת, בחובתו של המעביד לשמור על מקום עבודתו של קורבן האלימות במשפחה לפחות שנה, והכל כפוף לבקשתו של הנפגע.
הצעה זו נועדה להגן על נפגעי אלימות במשפחה הסובלים כל כך מהאלימות לא להיפגע פעם נוספת עת יפסידו את מקום העבודה. ההנחה היא שהטיפול בענייני האלימות מהם סובלים הנפגעים יגיע לכדי הכרעה במהלך השנה והקורבן יוכל לחזור לתפקוד מלא.
המישור השני, מתייחס למעביד אחראי, ההופך את מקום העבודה למסגרת תומכת של העובד/ת המוכה:
לשם כך מכין ארגון משפחה חדשה בימים אלה ערכה למעביד הכוללת בין היתר:
רשימת מקומות עבודה הנרתמים למאבק באלימות במשפחה – במסגרת זו ניתן יהיה למצוא קטעי עיתונות, ומבצעים שנעשו על ידי מעבידים שונים מהלך השנים כתרומה למאבק באלימות במשפחה.
כלים לשימוש ביחסי ציבור לקידום המאבק באלימות במשפחה, לרבות הודעות לעיתונות וכיוב’.
טיפים למנהל.
דף מידע של מקום העבודה הכולל מידע על מדיניות מקום העבודה וכן עזרה פנימית לאנשי הצוות.
נקיטת אמצעי בטיחות.
הצעות לעבודה בשיתוף הקהילה.
גיוס המעבידים למאבק הלאומי במניעת אלימות המשפחה הוא צורך קיומי של החברה בישראל, העובדה שיש לתופעה זו השפעה על כל מהלך חיינו מצדיקה טיפול יסודי וכוללני גם של מקום העבודה המשמש כבית שני לכל אדם.
השפעת האלימות נגד נשים על תיפקודן בעבודה / מאת עו”ד אירית רוזנבלום
מתוך עדותה של אשה הסובלת מאלימות בני זוגה ואשר ידו הארוכה של בעלה משיגה אותה גם במקום העבודה, לדבריה חלק מההתעללות בה נעשה באופן מכוון על מנת שלא תתפקד בעבודה.
אלימות במשפחה לא נשארת בבית כאשר הקורבן שלה יוצא/ת לעבודה.
על אף העובדה שאיננו אוהבים לדבר על האלימות במשפחה וכמובן, להתייחס אליה כאשר מדובר בעובדים שלנו, הרי השפעתה של האלימות במשפחה, ומדובר על “מכה” הפוגעת בכל אישה שביעית בישראל, איננה עוד בגדר בעיה שמתעלמים ממנה. מקומות עבודה בסדר גודל בינוני גדול חווים היטב את השפעת האלימות במשפחה ביחס לתפקוד עובדיהם.
יחסים של זלזול ופגיעה בעובד/ת הסובל מבעיות של אלימות במשפחה או אף סתם התעלמות ממנו ובעיותיו, מולידים סביבת עבודה מאד לא בריאה, ומאידך תגובה נאותה לאלימות במשפחה לא רק שיש בה לשפר את מערך היחסים בין העובדים, היא גם יכולה לסייע למעביד בבחינת אחריותו, כך או כך פיתוח תכניות לטיפול באלימות במשפחה על ידי המעבידים, יכולה בהחלט לסייע.
קורבנות האלימות במשפחה שהן נשים בעיקר )90-95% ), נושאות את פגעי האלימות גם למקום העבודה, מחקרים אמריקאיים , שנעשו אודות השפעת האלימות במשפחה על תפקודה של העובדת מביאים ממצאים אשר צריכים להדאיג כל מעביד ואת החברה כולה.
74% מקרב הנשים המוכות העובדות, התלוננו על יחס משפיל מצד חבריהן לעבודה. מתוכן 54% הפסידו לפחות 3 ימי עבודה בחודש.
56% איחרו לפחות 60 יום בשנה ו 28% הקדימו לצאת מהעבודה לפחות 60 יום בשנה.
20% מהנשים המוכות מפסידות כליל את מקום עבודתן.
אחד המחקרים היסודיים בנושא השפעת האלימות במשפחה על תפקוד הנשים בעבודה נערך בארה”ב בעיר שיקגו, המחקר התייחס לקבוצה אקראית של כ 900 נשים, ממוצא שונה וברמת הכנסה שונה, חלקן עובדות וחלקן לא עובדות, ומתוך המחקר נתקבלו מספר ממצאים מאד מעניינים; כ 8% מהמשתתפות דווחו על העדר יכולת לצאת למקום העבודה בהשפעת בן הזוג האלים והמאיים, 50% הוטרדו פיסית, טלפונית או בדרך אחרת בזמן העבודה.
אין ספק כיום כי מעביד, שאינו לוקח בחשבון כי גם הוא נושא באחריות למאבק במניעת אלימות במשפחה, מהר מאד, ימצא עצמו משלם את המחיר החברתי ציבורי, חברות ענק בארצות הברית, כמו בל חברת הטלפונים, בנק אוף אמריקה, Gap, האחים וורנר ועוד רבות אחרות נרתמו למאבק הלאומי במניעת אלימות במשפחה.
הרעיון העומד מאחורי ממצאים מדאיגים אלו הפוגעים, קודם כל בקורבנות האלימות ולאחר מכן בסביבתם הקרובה כמו מקום העבודה, מקום הלימודים והחברים, מחייב הערכות כוללת של המערכות לטיפול והתייחסות לתופעה.
ברור לכל, כי בשעת ראיון לקבלת עובד לעבודה איננו נוהגים לשאול אותו אם הוא סובל מאלימות במשפחה, אם כקורבן ואם כתוקף, גם מבחנים למיניהם לא תמיד מאתרים סוג כזה של תוקפנות או קורבנות, ומכל מקום לא נוכל להימנע מלקבל עובדת לעבודה רק משום שתעיד על עצמה כקורבן אלימות, תפקידנו כמעבידים לסייע לה לצאת ממעגל האלימות, וכאשר מדובר בממדים כל כך משמעותיים של אלימות, אסור לנו להגיע למצב בו קורבנות האלימות יהפכו לקורבנות גדולים יותר אם לא יוכלו למצוא עבודה, לכן הפתרון המעשי ביותר הוא להירתם למאבק.
תכנית היציאה ממעגל האלימות בה נוטלים המעבידים חלק פעיל משתלבת בשינויים החוקיים הנדרשים לאלתר ובהיערכות תומכת של מקום העבודה.
ארגון משפחה חדשה עומד מאחורי שתי יוזמות חוקיות משמעותיות מאד בתחום זה:
האחת
חוק שיפוט מהיר לעברייני אלימות במשפחה – יוזמת חקיקה זו לה שותפים השר מאיר שטרית ח”כ יעל דיין וח”כ לשעבר אלי גולדשמיט עברה כבר קריאה טרומית והיא מונחת על שולחן ועדת חוקה חוק ומשפט לקראת הכנתה לקריאה ראשונה. לפי ההצעה, יובאו החשודים בביצוע עבירות אלימות במשפחה לחקירה
וקדם משפט תוך 7 ימים מיום ביצוע העבירה, ולא כפי שהדברים מתנהלים כיום כאשר הליכים אלו יכולים להימשך מספר חודשים, בהם קורבנות האלימות חיים בצלו של פחד נוראי, לעיתים חוזרים בהם מעדותם, לרוב סופגים מכות נאמנות רק משום שגררו את התוקף לתוך הליך כזה נוראי, וסופו של דבר שהתיקים הללו לא באים לידי מיצוי אמיתי או לידי מצוי בכלל.
השנייה
חוק שמירה על מקום העבודה לנפגעי אלימות במשפחה – גם הצעה זו אשר הוגשה על ידי ח”כ אליעזר כהן, עברה קריאה טרומית והיא עוסקת, בחובתו של המעביד לשמור על מקום עבודתו של קורבן האלימות במשפחה לפחות שנה, והכל כפוף לבקשתו של הנפגע.
הצעה זו נועדה להגן על נפגעי אלימות במשפחה הסובלים כל כך מהאלימות לא להיפגע פעם נוספת עת יפסידו את מקום העבודה. ההנחה היא שהטיפול בענייני האלימות מהם סובלים הנפגעים יגיע לכדי הכרעה במהלך השנה והקורבן יוכל לחזור לתפקוד מלא.
המישור השני, מתייחס למעביד אחראי, ההופך את מקום העבודה למסגרת תומכת של העובד/ת המוכה:
לשם כך מכין ארגון משפחה חדשה בימים אלה ערכה למעביד הכוללת בין היתר:
רשימת מקומות עבודה הנרתמים למאבק באלימות במשפחה – במסגרת זו ניתן יהיה למצוא קטעי עיתונות, ומבצעים שנעשו על ידי מעבידים שונים מהלך השנים כתרומה למאבק באלימות במשפחה.
כלים לשימוש ביחסי ציבור לקידום המאבק באלימות במשפחה, לרבות הודעות לעיתונות וכיוב’.
טיפים למנהל.
דף מידע של מקום העבודה הכולל מידע על מדיניות מקום העבודה וכן עזרה פנימית לאנשי הצוות.
נקיטת אמצעי בטיחות.
הצעות לעבודה בשיתוף הקהילה.
גיוס המעבידים למאבק הלאומי במניעת אלימות המשפחה הוא צורך קיומי של החברה בישראל, העובדה שיש לתופעה זו השפעה על כל מהלך חיינו מצדיקה טיפול יסודי וכוללני גם של מקום העבודה המשמש כבית שני לכל אדם.