בימים אלה מתנהל קמפיין ענק של אגודת “אפרת” למניעת הפלות. האגודה מציעה לנשים המעוניינות להפסיק את הריונן אלף שקלים, אם יסכימו לחזור בהן ולהמשיך את ההריון. במילים אחרות, אומדת האגודה את מחירו של ילד בין DVD סביר לתנור אפייה זול, מעט יותר מעלות השי לחג של עובדי בזק אך פחות מעלותו של השי לעובדי התעשייה האווירית בשנה טובה. קצרה היריעה מכדי לתאר עד כמה אווילי הרעיון. אבל זוהי דרכה של האגודה הנכבדה “לפתות” נשים להביא ילדים לעולם, כאשר לא ברור מה יעלה בגורלם של אלה. ייתכן כי מסע הפרסום הזה, בנסיבות אחרות היה מצליח להעלות חיוך על השפתיים, אבל לא כך הדבר, שכן הוא נושא משב צינה שמרני בדיוק כמו זה הפוקד כעת את אחותנו הגדולה אמריקה.
בדרום-דקוטה התקבלה לאחרונה החלטה ההופכת הפלות לבלתי חוקיות. ההחלטה, שעברה בסנאט של המדינה, קובעת כי מי שיבצע הפלות יואשם לפי הדין הפלילי – בין אם מדובר ברופא או בכל אדם אחר. העבריין צפוי לקבל עונש של עד חמש שנות מאסר. החוק מתיר הפסקת הריון רק במקרים בהם יש בכך כדי להציל את חיי האשה ההרה. אמנם, דרום-דקוטה היא כיום המדינה היחידה בארצות-הברית בא עבר חוק האוסר הפלות, אולם מדינות אחרות בעלות רוב שמרני כבר הודיעו שילכו בעקבותיה. הקרב האמיתי בסוגייה ייערך, ככל הנראה, בבית-המשפט העליון. אגב, חלק ממדינות אירופה הולכות אף הן אחר האחות הגדולה: בצרפת ובאיטליה משלמת הממשלה אלף יורו לנשים היולדות את ילדן הרביעי – אכן סוג של “עסקה”.
האבסורד הוא שמי שעומד בראש המהפכה השמרנית הוא אותו מנהיג, אשר פתח במלחמת חורמה נגד ארצות האיסלאם, כנציגו הבכיר של העולם המערבי. אותו ג’ורג’ בוש, המנהיג שאינו מהסס לדבר בשם המדינות הנאורות, מחזיר את העולם עשרות שנים אחורה בקו תקיף ושמרני, שסופו לגזול מציבור הנשים את החופש עליו נלחמו לאורך העשורים האחרונים. המהפכה הזו, אשר מתחילה בדרישה למניעת הפלות, תביא בסופו של דבר להתגשמות מוזרה של חזון הגלובליזציה של בוש; ארצות האיסלאם אכן ידמו לארצות-הברית, או שמא תהיה זו מעצמת העל המערבית שתידמה להן?
המהפכה הפמיניסטית, שהעמידה במרכזה את זכות האשה על גופה, נמצאת כאן כבר יותר מכמה עשורים. לא רק הנשים עברו מהפכה תודעתית, גם החברה הגברית הבינה כי האשה ורק היא מחליטה באילו תנאים להפוך גם לאם. דרך ארוכה וקשה עברו הנשים בעניין זה בחמישים השנים האחרונות, תוך מלחמה מתמדת בהכרה החברתית כי הן לא רק רחם, אלא גם אדם עם שאיפות ורצונות. אך נראה שבתוך נחשול הקדמה מסתתרים קולות מבשרי רעות.
אנו נמצאים כעת בראשיתו של תהליך של החזרה לאחור, למקום בו האמונה הפנאטית שולטת ומשתלטת, מקום שם אין עוד לפרט מה לומר והוא נכנע לכפייה שמקומה בנפתוליה האפלים של ההיסטוריה. אשה המבקשת לבצע הפלה, חזקה עליה שאיננה רוצה לשאת את ההריון שברחמה, עד כדי כך שהיא מוכנה לכל טיפול הכרוך בכך. בעבר ידוע וגלוי היה כי נשים ביצעו הפלות במחתרת; כיום ניתן לעשות זאת במרפאות מוסדרות ובבתי-חולים, תוך שמירה על בריאות האשה והיגיינה מלאה.
בישראל מתבצעות כ-50 אלף הפלות מידי שנה, 25 אלף מתוכן “שחורות” – כאלה המתבצעות באופן פרטי, ללא התערבות או מימון המדינה. הסיבה לכך היא שהחוק אינו גמיש דיו כדי לאפשר הפלה לאשה שפשוט אינה רוצה בהריון, או שאיננה יכולה לגדל ילד מסיבות כלכליות. ועתה, במקום לשנות את החוק, עולה קמפיין שכזה – ואיש לא מגיב. האם יש בכך כדי לומר שהתעייפנו מן המאבק לשמור על זכותנו, לשמור על שפיותנו ולשמור על ערכינו? או שמא דרוש מהלך נוסף, כמו הצעת חוק חדשה, אשר תעיר את עשרות האלפים?
עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”לית ארגון “משפחה חדשה”.
הזכות להפלה
בימים אלה מתנהל קמפיין ענק של אגודת “אפרת” למניעת הפלות. האגודה מציעה לנשים המעוניינות להפסיק את הריונן אלף שקלים, אם יסכימו לחזור בהן ולהמשיך את ההריון. במילים אחרות, אומדת האגודה את מחירו של ילד בין DVD סביר לתנור אפייה זול, מעט יותר מעלות השי לחג של עובדי בזק אך פחות מעלותו של השי לעובדי התעשייה האווירית בשנה טובה. קצרה היריעה מכדי לתאר עד כמה אווילי הרעיון. אבל זוהי דרכה של האגודה הנכבדה “לפתות” נשים להביא ילדים לעולם, כאשר לא ברור מה יעלה בגורלם של אלה. ייתכן כי מסע הפרסום הזה, בנסיבות אחרות היה מצליח להעלות חיוך על השפתיים, אבל לא כך הדבר, שכן הוא נושא משב צינה שמרני בדיוק כמו זה הפוקד כעת את אחותנו הגדולה אמריקה.
בדרום-דקוטה התקבלה לאחרונה החלטה ההופכת הפלות לבלתי חוקיות. ההחלטה, שעברה בסנאט של המדינה, קובעת כי מי שיבצע הפלות יואשם לפי הדין הפלילי – בין אם מדובר ברופא או בכל אדם אחר. העבריין צפוי לקבל עונש של עד חמש שנות מאסר. החוק מתיר הפסקת הריון רק במקרים בהם יש בכך כדי להציל את חיי האשה ההרה. אמנם, דרום-דקוטה היא כיום המדינה היחידה בארצות-הברית בא עבר חוק האוסר הפלות, אולם מדינות אחרות בעלות רוב שמרני כבר הודיעו שילכו בעקבותיה. הקרב האמיתי בסוגייה ייערך, ככל הנראה, בבית-המשפט העליון. אגב, חלק ממדינות אירופה הולכות אף הן אחר האחות הגדולה: בצרפת ובאיטליה משלמת הממשלה אלף יורו לנשים היולדות את ילדן הרביעי – אכן סוג של “עסקה”.
האבסורד הוא שמי שעומד בראש המהפכה השמרנית הוא אותו מנהיג, אשר פתח במלחמת חורמה נגד ארצות האיסלאם, כנציגו הבכיר של העולם המערבי. אותו ג’ורג’ בוש, המנהיג שאינו מהסס לדבר בשם המדינות הנאורות, מחזיר את העולם עשרות שנים אחורה בקו תקיף ושמרני, שסופו לגזול מציבור הנשים את החופש עליו נלחמו לאורך העשורים האחרונים. המהפכה הזו, אשר מתחילה בדרישה למניעת הפלות, תביא בסופו של דבר להתגשמות מוזרה של חזון הגלובליזציה של בוש; ארצות האיסלאם אכן ידמו לארצות-הברית, או שמא תהיה זו מעצמת העל המערבית שתידמה להן?
המהפכה הפמיניסטית, שהעמידה במרכזה את זכות האשה על גופה, נמצאת כאן כבר יותר מכמה עשורים. לא רק הנשים עברו מהפכה תודעתית, גם החברה הגברית הבינה כי האשה ורק היא מחליטה באילו תנאים להפוך גם לאם. דרך ארוכה וקשה עברו הנשים בעניין זה בחמישים השנים האחרונות, תוך מלחמה מתמדת בהכרה החברתית כי הן לא רק רחם, אלא גם אדם עם שאיפות ורצונות. אך נראה שבתוך נחשול הקדמה מסתתרים קולות מבשרי רעות.
אנו נמצאים כעת בראשיתו של תהליך של החזרה לאחור, למקום בו האמונה הפנאטית שולטת ומשתלטת, מקום שם אין עוד לפרט מה לומר והוא נכנע לכפייה שמקומה בנפתוליה האפלים של ההיסטוריה. אשה המבקשת לבצע הפלה, חזקה עליה שאיננה רוצה לשאת את ההריון שברחמה, עד כדי כך שהיא מוכנה לכל טיפול הכרוך בכך. בעבר ידוע וגלוי היה כי נשים ביצעו הפלות במחתרת; כיום ניתן לעשות זאת במרפאות מוסדרות ובבתי-חולים, תוך שמירה על בריאות האשה והיגיינה מלאה.
בישראל מתבצעות כ-50 אלף הפלות מידי שנה, 25 אלף מתוכן “שחורות” – כאלה המתבצעות באופן פרטי, ללא התערבות או מימון המדינה. הסיבה לכך היא שהחוק אינו גמיש דיו כדי לאפשר הפלה לאשה שפשוט אינה רוצה בהריון, או שאיננה יכולה לגדל ילד מסיבות כלכליות. ועתה, במקום לשנות את החוק, עולה קמפיין שכזה – ואיש לא מגיב. האם יש בכך כדי לומר שהתעייפנו מן המאבק לשמור על זכותנו, לשמור על שפיותנו ולשמור על ערכינו? או שמא דרוש מהלך נוסף, כמו הצעת חוק חדשה, אשר תעיר את עשרות האלפים?
עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”לית ארגון “משפחה חדשה”.