ההורות הביולוגית היא היכולת הטבעית שיש לכל אחד מאתנו להביא ילד לעולם, יחד עם זאת היא מצמיחה עבורנו זכויות וחובות משפטיות שלא היו לנו קודם הפיכתנו להורים.
הורה הוא על פי חוק האופוטרופוס הטבעי של ילדו ובתוקף כך צומחת לו החובה והזכות לדאוג לצורכי ילדו הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו ניהולם ופיתוחם.
לכל אלה צמודה הרשות להתמך בקטין לקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו.
הורה הוא אפוטרופוס של ילדיו:
הורה הוא על פי חוק האופוטרופוס הטבעי של ילדו ובתוקף כך צומחת לו החובה והזכות לדאוג לצורכי ילדו הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו ניהולם ופיתוחם.
לכל אלה צמודה הרשות להתמך בקטין לקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו.
הורות טבעית – מה צריך לדעת
“הורה” יכול שיהיה מי שהוא הורה ביולוגי -טבעי ויכול שיהיה הורה מכוח אימוץ או בדרך של הפריה או הזרעה מלאכותית או לאחר מתן “צו הורות” במקרה של פונדקאות ובכל המקרים הללו חלות עליו אותן חובות וזכויות כמפורט להלן;
“קטין” מי שטרם מלאו לו 18 שנה ובתקופה זו חלה אחריות מיוחדת של ההורה על ילדו .
זכויות ההורה:
זכות ההורה לקבוע את שמו של ילדו – ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו, שם פרטי של ילד ניתן אף הוא על ידי הוריו.
זכות ההורה לקבוע את מקום מגוריו של ילדו.
זכות ההורה להקנות חינוך לילדו, בהתאם לאורחות חייו ומצפונו הן בבית והן בחינוך מחוץ לבית כלומר דאגה להשכלתו של הילד הכוללת את רישומו למוסדות החינוך של המדינה.
זכות ההורה למנוע חקירה או חיפוש על ילדו מטעם גורם בטחוני אם זו נעשית ללא הסכמת ההורה.
זכות ההורה למנוע העבדתו של ילדו כנער בניגוד לחוק.
ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין תוך מילוי תפקידם כהורים, אלא אם פעלו שלא בתום לב או לא נתכוונו לטובת ילדם, הם לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין.
זכות ההורה להוריש רכושו לילדיו, זוהי זכות טבעית באין צוואה הקובעת אחרת.
הורים יכולים להחליט ביניהם במידה ואינם חיים יחד, מי מביניהם יחזיק בילד, הסכמה כזו חייבת את אישור בית המשפט.
הורה יכול להסכים למסור את ילדו לאימוץ (ראה פרק אימוץ).
חובות ההורה:
באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לדאוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.
בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או בדיעבד, באופן מפורש לעניין מסוים או באופן כללי לכל עניין, וההנחה היא כי ההורה שאינו מבצע בפועל את הפעולה נתן הסכמה לביצועה.
בעניין שלא סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.
חובה על ההורה לספק צורכי מחייתו של ילדו לדאוג לבריאותו למנוע התעללות בו או חבלה בגופו.
אסור להורה לנטוש את ילדו, הורה הנוטש או משאיר, שלא כדין, ילד שלא מלאו לו שנתיים, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה מתמדת בבריאותו, צפוי לחמש שנות מאסר.
אסור להורה להזניח את ילדו הזנחת ילדים הורהו של ילד שלא מלאו לו ארבע-עשרה שנים וכל המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של מושגח הנתון להשגחתו, הוא אינו מספק מזון, לבוש, צרכי לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, צפוי למאסר שלוש שנים אלא אם כן הוכיח שנקט אמצעים סבירים להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ולא הצליח לספקם.
המציע או נותן תמורה בכסף או בשווה כסף, בעד הרשות להחזיק בילדו שלא מלאו לו ארבע-עשרה שנים, והמבקש או מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בילד כאמור, צפוי לשלוש שנות מאסר.
אסור להורה או אפוטרופוס למסור את ילדו שטרם מלאו לו 14 שנים למי שאינו הורו או אפוטרופסו, ויש במסירה משום התנערות מחובותיו או זכויותיו כלפי הילד, מי שנוהג כך צפוי לשתי שנות מאסר. מסירה מותרת רק לצורכי אימוץ או על פי צו בית משפט או מטעמים סוציאליים בפיקוח פקיד סעד.
חובת ההורה לרשום את ילדו למוסד חינוכי החל מגיל 5 לפי חוק לימוד חובה בישראל.
חובת ההורה לרשום את ילדו לאחת מקופות החולים בישראל על מנת להבטיח לו שירותי בריאות ניאותים.
הורה אחראי לפעולותיו המשפטיות של קטין ונדרשת הסכמתו לביצוען.
ואלה הפעולות המחייבות הסכמה של הורה :
(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
(3) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין;
(4) נתינת ערבות;
(5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי-הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין.
אסור להורה להמיר את דתו של ילדו אלא אם שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית המשפט, לפי בקשת אחד ההורים או לפי בקשת אפוטרופסו של הילד, אישר מראש את המרת הדת. אם מלאו לילד 10 שנים נדרש אישור בית משפט בנוסף, ובכל מקרה ניתן להמיר דת של ילד רק לדת ההורים או אחד מהם.
מת אחד ההורים, האפוטרופסות תהיה להורה השני הנושא בה באופן טבעי.
הורים ביחד ולחוד:
שני הורים איש ואישה שאינם חיים יחד:
הורים החיים בנפרד זה מזו מכל סיבה שהיא רשאים להסכים ביניהם מי יהא האפוטרופוס ומי מביניהם יחזיק בילד ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין, הסכם כזה טעון אישור של בית משפט.
בהעדר הסכמה בין הורים לגבי מי מהם יחזיק בילד, קבע החוק כי ההכרעה תהיה לבית משפט על פי טובת הקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
הורה יחיד ללא בן זוג/בת זוג:
כיום חיים בישראל כ 120,000 הורים המגדלים את ילדיהם כהורים יחידים ללא בני זוג, אם מתוך החלטה להיות הורה יחיד, אם בעקבות גירושין, אם בשל היותם אלמנים/ות אם בשל היותם חיים בנפרד מבני זוגם מתוך בחירה או מכורך.
משפחה חד הורית היא רק מי שעונה על ההגדרה החוק הקובע כי :
“הורה יחיד”- הוא תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה :
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ובתנאי ש :
הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות; לגבי אישה, היא עגונה.
(3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה ובתנאי שאין לו בן זוג אחר.
הורה יחיד החי עם בן זוג/בת זוג:
במצב בו חי הורה יחיד המגדל את ילדו, עם שותף לחיים בין אם הוא נשוי לו ובין אם לא, ובן הזוג איננו הורה של הילד, תחול על ההורה הטבעי חובת הורה לכל דבר ואילו בן הזוג פטור מאחריות הורית.
בן זוג המעונין להיות הורה של ילדו של בן זוג יכול לבחור בדרך של אימוץ הילד כחוק ובתנאי שההורה המבקש לאמץ את ילדו של בן זוגו הנו בן לאותה דת של הילד.
בן זוג יכול לבקש להיות אפוטרופוס על ילדו של בן זוגו, בכך הוא נוטל עליו אחריות קרובה לאחריות הורית למעט העובדה שהילד אינו יורשו ואינו מקבל את שם משפחתו. (ראה פרק אפוטרופסות).
הורה יחיד החי עם בן זוג אינו עוד הורה יחיד לפי חוק משפחות חד הוריות ואינו זכאי להטבות הנובעות מחוק זה. (ראה המדריך לזכויות המשפחה בישראל, בהוצאת משפחה חדשה 2000).
הורה יחיד החי עם בן זוג מאותו מין:
כיום מתקיימות בישראל יחידות משפחתיות של בני זוג מאותו המין, אשר רק אחד מהם משמש הורה רשמי של הילד והאחר אפוטרופוס או שותף פעיל בגידולו מבלי שהדבר רשום במקום כלשהו.
הורות טבעית או בדרך של אימוץ מחייבת את ההורה כאמור לעיל, אולם בן הזוג גם אם הוא שותף פעיל אינו נושא באחריות הורית ואף אינו נהנה מזכויותיו כהורה.
מאחר והמשפחה החד מינית איננה זוכה להכרה פורמלית ייחשב ההורה הרשום כהורה יחיד, גם לעניין היותו משפחה חד הורית על אף העובדה שהוא חי עם ידוע בציבור.
גם אם בני הזוג רשומים כבני זוג במדינה המכירה ברישום מעין זה.
הורות משותפת לבני זוג מאותו מין:
ישנם מספר מקרים בהם הצליחו בני זוג מאותו המין להירשם כשני אבות או שני אמהות לילדיהם, שתי אמהות.
הורות משותפת של שתי נשים בנות אותו מין תיתכן רק :
כאשר אם אחת היא אם ביולוגית והאחרת מאמצת את הילד, בשנת 2006 לראשונה קיבל בית משפט בקשת אימוץ של בת זוג לאמץ את ילדי בת זוגה ובעבר בית משפט בישראל כיבד צו אימוץ מחו”ל לפיו בת זוג אימצה את ילדה הטבעי של בת זוגה.
הורות של שתי נשים אפשרית גם במידה ואף אחת מהן איננה אמו הטבעית של הילד אלא על ידי אימוץ. האימוץ בישראל יתאפשר רק לאחת מהנשים והאחרת תוכל לחיות עמה כבת זוג, ולהגיש בקשה לבית משפט לאישור אפוטרופסות ולאחר מכן בקשה לאימוץ.
שני אבות
הורות של שני גברים בני אותו המין תיתכן רק בשתי דרכים:
אחד מבני הזוג הוא הרהו הטבעי של הילד ומחזיק בילדו באופן חוקי, אם על פי צו בית משפט ואם בשל אלמנות, בן זוגו יוכל לחיות עמו אולם לא יוכל לקבל צו אימוץ על הילד בבית משפט בישראל.
אם בני הזוג חיים בישראל, יוכלו לאמץ ילד בחו”ל באמצעות אחת העמותות, אולם לא יוכלו לעשות כן במשותף, במידה והנם אזרחי מדינה אחרת ואינם חיים בישראל יוכלו לאמץ בחו”ל וכאשר יעלו או ישובו לישראל יוכלו לבקש לאשר צו אימוץ מעין זה.
הורות טבעית – מה צריך לדעת
הורה הוא אפוטרופוס של ילדיו:
הורה הוא על פי חוק האופוטרופוס הטבעי של ילדו ובתוקף כך צומחת לו החובה והזכות לדאוג לצורכי ילדו הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו ניהולם ופיתוחם.
לכל אלה צמודה הרשות להתמך בקטין לקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו.
הורות טבעית – מה צריך לדעת
“הורה” יכול שיהיה מי שהוא הורה ביולוגי -טבעי ויכול שיהיה הורה מכוח אימוץ או בדרך של הפריה או הזרעה מלאכותית או לאחר מתן “צו הורות” במקרה של פונדקאות ובכל המקרים הללו חלות עליו אותן חובות וזכויות כמפורט להלן;
“קטין” מי שטרם מלאו לו 18 שנה ובתקופה זו חלה אחריות מיוחדת של ההורה על ילדו .
זכויות ההורה:
זכות ההורה לקבוע את שמו של ילדו – ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו, שם פרטי של ילד ניתן אף הוא על ידי הוריו.
זכות ההורה לקבוע את מקום מגוריו של ילדו.
זכות ההורה להקנות חינוך לילדו, בהתאם לאורחות חייו ומצפונו הן בבית והן בחינוך מחוץ לבית כלומר דאגה להשכלתו של הילד הכוללת את רישומו למוסדות החינוך של המדינה.
זכות ההורה למנוע חקירה או חיפוש על ילדו מטעם גורם בטחוני אם זו נעשית ללא הסכמת ההורה.
זכות ההורה למנוע העבדתו של ילדו כנער בניגוד לחוק.
ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין תוך מילוי תפקידם כהורים, אלא אם פעלו שלא בתום לב או לא נתכוונו לטובת ילדם, הם לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין.
זכות ההורה להוריש רכושו לילדיו, זוהי זכות טבעית באין צוואה הקובעת אחרת.
הורים יכולים להחליט ביניהם במידה ואינם חיים יחד, מי מביניהם יחזיק בילד, הסכמה כזו חייבת את אישור בית המשפט.
הורה יכול להסכים למסור את ילדו לאימוץ (ראה פרק אימוץ).
חובות ההורה:
באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לדאוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.
בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או בדיעבד, באופן מפורש לעניין מסוים או באופן כללי לכל עניין, וההנחה היא כי ההורה שאינו מבצע בפועל את הפעולה נתן הסכמה לביצועה.
בעניין שלא סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.
חובה על ההורה לספק צורכי מחייתו של ילדו לדאוג לבריאותו למנוע התעללות בו או חבלה בגופו.
אסור להורה לנטוש את ילדו, הורה הנוטש או משאיר, שלא כדין, ילד שלא מלאו לו שנתיים, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה מתמדת בבריאותו, צפוי לחמש שנות מאסר.
אסור להורה להזניח את ילדו הזנחת ילדים הורהו של ילד שלא מלאו לו ארבע-עשרה שנים וכל המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של מושגח הנתון להשגחתו, הוא אינו מספק מזון, לבוש, צרכי לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, צפוי למאסר שלוש שנים אלא אם כן הוכיח שנקט אמצעים סבירים להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ולא הצליח לספקם.
המציע או נותן תמורה בכסף או בשווה כסף, בעד הרשות להחזיק בילדו שלא מלאו לו ארבע-עשרה שנים, והמבקש או מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בילד כאמור, צפוי לשלוש שנות מאסר.
אסור להורה או אפוטרופוס למסור את ילדו שטרם מלאו לו 14 שנים למי שאינו הורו או אפוטרופסו, ויש במסירה משום התנערות מחובותיו או זכויותיו כלפי הילד, מי שנוהג כך צפוי לשתי שנות מאסר. מסירה מותרת רק לצורכי אימוץ או על פי צו בית משפט או מטעמים סוציאליים בפיקוח פקיד סעד.
חובת ההורה לרשום את ילדו למוסד חינוכי החל מגיל 5 לפי חוק לימוד חובה בישראל.
חובת ההורה לרשום את ילדו לאחת מקופות החולים בישראל על מנת להבטיח לו שירותי בריאות ניאותים.
הורה אחראי לפעולותיו המשפטיות של קטין ונדרשת הסכמתו לביצוען.
ואלה הפעולות המחייבות הסכמה של הורה :
(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
(3) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין;
(4) נתינת ערבות;
(5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי-הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין.
אסור להורה להמיר את דתו של ילדו אלא אם שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית המשפט, לפי בקשת אחד ההורים או לפי בקשת אפוטרופסו של הילד, אישר מראש את המרת הדת. אם מלאו לילד 10 שנים נדרש אישור בית משפט בנוסף, ובכל מקרה ניתן להמיר דת של ילד רק לדת ההורים או אחד מהם.
מת אחד ההורים, האפוטרופסות תהיה להורה השני הנושא בה באופן טבעי.
הורים ביחד ולחוד:
שני הורים איש ואישה שאינם חיים יחד:
הורים החיים בנפרד זה מזו מכל סיבה שהיא רשאים להסכים ביניהם מי יהא האפוטרופוס ומי מביניהם יחזיק בילד ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין, הסכם כזה טעון אישור של בית משפט.
בהעדר הסכמה בין הורים לגבי מי מהם יחזיק בילד, קבע החוק כי ההכרעה תהיה לבית משפט על פי טובת הקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
הורה יחיד ללא בן זוג/בת זוג:
כיום חיים בישראל כ 120,000 הורים המגדלים את ילדיהם כהורים יחידים ללא בני זוג, אם מתוך החלטה להיות הורה יחיד, אם בעקבות גירושין, אם בשל היותם אלמנים/ות אם בשל היותם חיים בנפרד מבני זוגם מתוך בחירה או מכורך.
משפחה חד הורית היא רק מי שעונה על ההגדרה החוק הקובע כי :
“הורה יחיד”- הוא תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה :
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ובתנאי ש :
הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות; לגבי אישה, היא עגונה.
(3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה ובתנאי שאין לו בן זוג אחר.
הורה יחיד החי עם בן זוג/בת זוג:
במצב בו חי הורה יחיד המגדל את ילדו, עם שותף לחיים בין אם הוא נשוי לו ובין אם לא, ובן הזוג איננו הורה של הילד, תחול על ההורה הטבעי חובת הורה לכל דבר ואילו בן הזוג פטור מאחריות הורית.
בן זוג המעונין להיות הורה של ילדו של בן זוג יכול לבחור בדרך של אימוץ הילד כחוק ובתנאי שההורה המבקש לאמץ את ילדו של בן זוגו הנו בן לאותה דת של הילד.
בן זוג יכול לבקש להיות אפוטרופוס על ילדו של בן זוגו, בכך הוא נוטל עליו אחריות קרובה לאחריות הורית למעט העובדה שהילד אינו יורשו ואינו מקבל את שם משפחתו. (ראה פרק אפוטרופסות).
הורה יחיד החי עם בן זוג אינו עוד הורה יחיד לפי חוק משפחות חד הוריות ואינו זכאי להטבות הנובעות מחוק זה. (ראה המדריך לזכויות המשפחה בישראל, בהוצאת משפחה חדשה 2000).
הורה יחיד החי עם בן זוג מאותו מין:
כיום מתקיימות בישראל יחידות משפחתיות של בני זוג מאותו המין, אשר רק אחד מהם משמש הורה רשמי של הילד והאחר אפוטרופוס או שותף פעיל בגידולו מבלי שהדבר רשום במקום כלשהו.
הורות טבעית או בדרך של אימוץ מחייבת את ההורה כאמור לעיל, אולם בן הזוג גם אם הוא שותף פעיל אינו נושא באחריות הורית ואף אינו נהנה מזכויותיו כהורה.
מאחר והמשפחה החד מינית איננה זוכה להכרה פורמלית ייחשב ההורה הרשום כהורה יחיד, גם לעניין היותו משפחה חד הורית על אף העובדה שהוא חי עם ידוע בציבור.
גם אם בני הזוג רשומים כבני זוג במדינה המכירה ברישום מעין זה.
הורות משותפת לבני זוג מאותו מין:
ישנם מספר מקרים בהם הצליחו בני זוג מאותו המין להירשם כשני אבות או שני אמהות לילדיהם, שתי אמהות.
הורות משותפת של שתי נשים בנות אותו מין תיתכן רק :
כאשר אם אחת היא אם ביולוגית והאחרת מאמצת את הילד, בשנת 2006 לראשונה קיבל בית משפט בקשת אימוץ של בת זוג לאמץ את ילדי בת זוגה ובעבר בית משפט בישראל כיבד צו אימוץ מחו”ל לפיו בת זוג אימצה את ילדה הטבעי של בת זוגה.
הורות של שתי נשים אפשרית גם במידה ואף אחת מהן איננה אמו הטבעית של הילד אלא על ידי אימוץ. האימוץ בישראל יתאפשר רק לאחת מהנשים והאחרת תוכל לחיות עמה כבת זוג, ולהגיש בקשה לבית משפט לאישור אפוטרופסות ולאחר מכן בקשה לאימוץ.
שני אבות
הורות של שני גברים בני אותו המין תיתכן רק בשתי דרכים:
אחד מבני הזוג הוא הרהו הטבעי של הילד ומחזיק בילדו באופן חוקי, אם על פי צו בית משפט ואם בשל אלמנות, בן זוגו יוכל לחיות עמו אולם לא יוכל לקבל צו אימוץ על הילד בבית משפט בישראל.
אם בני הזוג חיים בישראל, יוכלו לאמץ ילד בחו”ל באמצעות אחת העמותות, אולם לא יוכלו לעשות כן במשותף, במידה והנם אזרחי מדינה אחרת ואינם חיים בישראל יוכלו לאמץ בחו”ל וכאשר יעלו או ישובו לישראל יוכלו לבקש לאשר צו אימוץ מעין זה.