פורסם בעיתון “הארץ”

אירית רוזנבלום

3.1.17

את השנה החדשה נקבל עלינו בסימן של שיתוף פעולה נדיר בין חבר ליכוד וחבר הרשימה המשותפת, רק חבל שהנושא המשותף של שניהם הוא  הנכס הפרטי והאינטימי שלי. רחם הנשים הוא כנראה הנושא היחיד שאפשר לעשות עמו שלום אבל לא עם הנשים עצמן, כי גופן הפקר. לאחרונה הודיעו חברי הכנסת יהודה גליק ועבד אל-חכים חאג’ יחיא, כי בכוונתם לקדם הצעת חוק שתחייב צירופו של איש דת לועדות להפסקת הריון, רב במקרה של דיון בעניינן של יהודיות, קאדי בדיון ביחס למוסלמיות.

“אנחנו מבינים שיש רצון של הנשים שתהיה בוועדה נוכחות של רב, או שייח’ כדי להביע עמדה דתית”, שחרר ח”כ גליק אמירה, כמובן מבלי להסביר, איך הוא מבין ואלו נשים הביעו בפניו את רצונן ברב, או בשייח? גליק, יודע טוב יותר מהנשים מה טוב להן. אודה שעמדתו של גליק מפתיעה משהו דווקא משום שבראיון שנתן לעיתון מעריב ב 27.5.2016 אמר : “אין שום הלכה שאומרת שאסור לאישה לטבול בלי בלנית. זה החוק הכי פולשני שראיתי בחיים שלי. דמייני שמשגיח במסעדה יבוא אלייך, הסועדת, ויגיד לך, ‘האוכל פה כשר, אבל את לא יכולה לאכול אותו כי לפני פחות משש שעות אכלת בשר’. למה הרבנות לא הופכת להיות הרבה יותר פתוחה, ידידותית ומאפשרת? היום נשים עומדות על דעתן וצריך לאפשר את זה. אז כנראה שעכשיו שינה דעתו בקשר לנשים  והוא משוכנע שחצי שנה של ישיבה בכנסת הפכה אותו לבעל תואר מומחה בנשים המעניק לו את היכולת לקבוע שהרב או איש הדת שיחדור לרחם הנשים הוא רק מחווה של רצון טוב בניגוד לבלנית הפולשנית.  החוצפה  הפוליטית אין לה גבולות כנראה. ( הצעת חוק לביטול הוועדות לאישור הפסקת היריון הוגשה על ידי ארגון משפחה חדשה באוקטובר 2009 ).

הניסיון לצרף אנשי דת לועדות שנכון להיום מורכבות מרופא נשים, רופא מקצועי ועובד סוציאלי, שרק אחת מהם חייבת להיות אישה, דומה להחדרת גוף זר לגופנו . ההחלטה על ביצוע הפלה הינה ההחלטה הכי אישית ואינטימית שאישה יכולה לקבל, ההחלטה שצריכה להיות שלה בלבד. לא של ועדה כזו או אחרת ודאי שלא של כזו המורכבת ברובה מגברים, ובטח לא של אנשי דת. במדינה מתוקנת אין מקום לועדות להפסקת הריון. אפשר להציע ייעוץ פסיכולוגי ורפואי למבקשות לבצע הפלה, אבל לא להחליט בעבורן.

הניסיון לערב בהחלטה את אנשי הדת, מהווה סוג של “השתלטות עוינת על הרחם”.  כפיה דתית  מהסוג התוקפני ביותר. שני גברים שמחליטים לייצר חוקים שמטרתם הכפפת הנשים לרצונם ולתפיסת עולם דתית ושוביניסטית. מה שמתחיל בהשחתת מודעות עם תמונות נשים, עובר להשתקת שירת הנשים, מגיע לכפיית ערכי הדת על הנשים המבקשות להפיל ומי יודע היכן יסתיים.  במקרה זה  שתיקת הנשים עשויה להמיט עליהן אסון.

אל תתפלאו אם הצעת החוק הבאה תהיה כזו שמבקשת למחול לאנסים ש”יואילו בטובם” להינשא לקורבנותיהם. בטורקיה ההצעה הזו כבר הוגשה.

אין ספק שבעת האחרונה יש מי שמנסים להכניס את הדת למשפחה, למערכת החינוך, למשפט ולכל מקום אפשרי, אבל הניסיון להכניס את הדת ואת הרבנים לרחם, הוא המהלך הכי אלים שנעשה כאן, מזה זמן רב. האם כשמדברים על שלום בין העמים מתכוונים לזה ?

תסלחו לי, על כך שאינני מתרשמת גליק וחג’ יחיא מנסים לעשות שלום על בסיס הביציות והשחלות שלנו, זה איננו עניין דתי ובטח לא עניין מדיני, אבל בהחלט אתנן פוליטי ואני מבקשת להוציא את הרחם שלנו מחוץ למגרש הזה.  

אף גבר לא יסכים שוועדה כלשהי תחליט לבצע או לא לבצע, ניתוח פולשני בגופו, בוודאי לא ועדה שיש בה רוב לנשים בכלל ולרבניות בפרט אבל כשמדובר בנשים, הרי אחת לכמה שנים מתעוררים חברי כנסת נמרצים, תמיד מהמפלגות הדתיות, המבקשים להסית את האש לחוק ההפלות, כאשר לבסוף מתברר שמדובר בספין, שגם את מחירו נצטרך לשלם באמצעות מס לדת. למשל, ויתור על חוק ההפלות תמורת הטבה לישיבות. לחוק ההפלות יש היסטריה ידועה כאמצעי לספין כזה, רק שלפעמים הספין עלול להיכשל והפיתיון נהפך למציאות.  

אפשר היה לבקש מחברי הכנסת, הרבנים, הקאדים וכל האחרים, לזכור שנשים הן בני אדם שראויים לחירות ולכבוד, ולבקש מהם להפסיק לנהל את גופן, צורכיהן וחייהן, אבל מכיוון שיש להניח שזה לא יעזור, צריך לפנות לנשים ולהזכיר להן, שאם יוותרו עכשיו, לא יוכלו לטעון לחירותן אחר כך. 

עו”ד אירית רוזנבלום היא מנכ”לית ומייסדת ארגון “משפחה חדשה”