תיקון חוק האזרחות

הצעת חוק לתיקון חוק האזרחות, תשי”ב-1952.

זוהי הצעת חוק לתיקון סעיף 8 לחוק האזרחות, תשי”ב-1952;

בסעיף 8 לחוק אחרי הסעיפים א’ ו- ב’ יבוא סעיף קטן ג’:

(ג) קטין שנולד בארץ או שהובא לארץ ע”י המדינה, או ע”י הוריו, או אחד מהם, וננטש או שהוריו נפטרו, תוקנה לו אזרחות על פי בקשת אפוטרופסו של הקטין או מי שעתיד להתמנות לאפוטרופסו, או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה.

דברי הסבר:

בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי מקרים בהם קטינים, שהתייתמו מהוריהם הביולוגיים בטרם הוסדר מעמדם החוקי בארץ, נותרים במדינת ישראל כשהם חסרי מעמד חוקי וחסרי זיקה לישראל. כתוצאה מכך הם נמצאים בכל רגע נתון בסכנת גירוש מן הארץ.

מצב זה שבו מרחף מעליהם האיום בגירוש הינו מצב בלתי נסבל הואיל והמדובר בקטינים אשר ברוב המקרים מרכז חייהם הינו במדינת ישראל- הם דוברי עברית, רכשו לעצמם חברים ישראליים, לומדים במוסדות החינוך בארץ, וראו עצמם בונים את חייהם ועתידם בארץ- והאיום בגירושם מהארץ לארצות נכר אשר זיקתם עליהן רעועה ביותר, ועומדת בניגוד מוחלט לרצונם ומאוויהם, מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהם, בכללי הצדק הטיבעי ובדרכי ההתנהלות של חברה מתוקנת.

במסגרתו של תיקון זה “נופלים” גם קטינים רבים אשר עלו לארץ בעידוד המדינה ובאמצעות מוסדותיה במסגרת פרויקט “נעלה” אשר לאחר הגיעם ארצה והיקלטותם כאן מוטל לפתע ספק ביהדותם ומיד מתהפכת חרב הגירוש מעל ראשם. לא ייתכן שקטינים אשר קמו ועזבו את משפחותיהם והעבירו את מרכז חייהם לארץ, וזאת בעידוד מוסדות המדינה, יגלו כעבור זמן קצר כי בעצם כל מאמציהם לקליטה בארץ (אשר באופן רגיל מוכתרים בהצלחה) היו לשווא וכי למעשה הינם “מועמדים” לגירוש בכל עת.

התיקון המוצע לחוק יפתור למעשה מצב לא הומני זה ויאפשר קבלת אזרחות גם לקטינים אשר חלופת האזרחות מכוח אימוץ אינה עומדת לרשותם הואיל ואינם יהודים וקיימת אי זהות דתית ביניהם לבין אפוטרופוסיהם. על פי התיקון המוצע תוקנה לאותם קטינים אזרחות לבקשת האפוטרופוס שלהם, או מי שעתיד להתמנות לאפוטרופוס, או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה.

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ידי ח”כ מרינה סולודקין.