מאת עו”ד אירית רוזנבלום 
תם הקרב על ראשות הרבנות הראשית, המבדיל בין קודש לחול חטאותיו ימחול. זו הפעם הראשונה שהחותרים למשרת הרב הראשי זכו לחשיפה תקשורתית כה גדולה. ממתי זה מעניין אותנו, הציבור החילוני, מי יעמוד בראשות הרבנות? ובכן, מסתבר כי הפעם אלו הם המועמדים עצמם שגילגלו את הקרב לפתחו של הציבור החילוני.
הרב דוד סתיו מי שהפסיד את הקמפיין ולא נבחר נוהג למתג את עצמו כ’רב של החילונים’. הוא עצמו אינו חילוני כמובן, הוא יהודי שומר מצוות המשתייך לזרם הציוני דתי, אך עצם העובדה שהוא אינו חרדי מייד משייכת אותו “אלינו” הציבור החילוני. הרב דוד לאו גם כן קפץ על עגלת המיתוג והכריז על עצמו כ’רב של כולם’. ימות המשיח עדיין לא כאן, אך נראה שפלורליזם הגיע לרבנות הראשית. נו, חצי נחמה.
פרטי הרפורמה שתכנן הרב סתיו לערוך ברבנות הראשית באם היה נבחר לעמוד בראשה, התפרסמה זה מקרוב. הרב סתיו התגאה בתוכניתו שתהפוך את הרבנות “להיות מוסד נגיש ונעים”. על פניו אכן נראה כי הרפורמה המתוכננת הייתה רחבה ונגעה בתחומים רבים כגון גיור, נישואין וגירושין, התנהלות המוהלים ומשגיחי הכשרות. אפילו בנושא תרומות איברים לא פוחד הרב סתיו לגעת. כל אלה תחומים המטרידים חילוניים רבים, על כך אין ספק.
אך בחינה קצת יותר מדוקדקת של פרטי ‘תוכנית סתיו’ מגלה שהשינויים שאותם ביקש הרב סתיו לבצע אינם מהותיים, אלא למעשה תיקונים לעוולות שלמדנו לחיות איתן, גם אם לא ביודעין. למשל, “כל מוהל יחוייב בתעודת הסמכה”. הייתכן כי עד כה אותם יהודים חרדים אשר מלו את בנינו לא עברו הכשרה ואינם מחזיקים בתעודה המעידה על כשירותם? ייתכן. “משגיחי הכשרות לא יקבלו משכורת מבעלי העסקים” (עליהם הם משגיחים א.ר.). כל בעל עסק הנזקק לתעודת כשרות מצר על הנוהל הזה מהרגע שפתח את העסק. “הרבנות תעודד הטלת סנקציות על סרבני גט”. הגיע הזמן, לא?
הרב סתיו עשה שירות מצוין לציבור החילוני להבין באמת מדוע הוא סולד מן הממסד הרבני הזה, אולם, לו היה נבחר תוך זמן קצר היה ברור לכולנו כי אין זו אלא אותה הגברת בשינוי אדרת, הוא אולי נעים הליכות ומסביר פנים, אבל מהפיכה ושינוי הוא לא יכול היה לבצע, לפחות לא כך. במובן זה בחירתו רק הייתה מרחיקה מאיתנו את המהפכה החופשית האזרחית שכל כך נחוצה לנו.
תרומתה הגדולה של מערכת הבחירות המכוערת הזו, היא כנראה בחשיפת ערוותה של הרבנות הראשית מול פני האומה.
“אפס ויתור בהלכה, מאה אחוז ויתור בבירוקרטיה” כך הגדיר הרב סתיו את תכניתו לכיבוש הרבנות. חבריו להתמודדות, שזכו בכתר, לא הבטיחו דבר, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, שכלל לא מתקשר איתנו. הרב דוד לאו ניסה לרמוז כי יפעל לקירוב לבבות, קלישאה קצת נבובה שאין בה תוכן אמיתי. מה זה בעצם אומר? זה אומר, שהרבנות מעתה, לכל היותר אולי תתמקד בשיפור השירות אבל תסרב אפילו לשקול הליכה לקראת הציבור החילוני בדברים שמטרידים אותו באמת. “אפס ויתור וגמישות הלכתית ” משמע, שאין מקום לדיון, אין פתח לדיאלוג, אין על מה לדבר.
וכך, אישה מסורבת גט לא תוכל להשתחרר מכבלי נישואיה ולשקם את חייה; בעל יוכל להמשיך לטעון שאשתו מקדיחה תבשילו או מורדת בו והיא תשלם על כך מחיר כבד עד כדי הפסד רכוש; כהן ימשיך להביט בגרושה בערגה אך לא יוכל לשאתה; יהודייה שבחיר ליבה נולד (אבוי!) לאם גויה ולהיפך לא יוכלו להקים יחד בית בישראל. זוגות חד מיניים ימשיכו לבוא בברית הנישואין בטקס פרטי או בארצות זרות; ילדי תרומות זרע ימשיכו להיות ‘שתוקיים’ וייאלצו לעבור תחקיר המטהר את מעמדם; ועוד ועוד מיני מוזרויות שאינן מכבדות את זכויות וחירויות האדם בכלל וזכויות נשים בפרט.
הבחירות לרבנות זרקו פעם נוספת חול בעיני החילוניים. מצבנו לא הולך להשתפר אנחנו נמשיך להיות שבויים של הרבנות הראשית בנושאים שאמורים להיות נחלתנו הפרטית והאישית. מלחמת הדת באמונתם של הבריות באהבתם, במוסריותם תמשיך להתקיים אין חדש תחת השמש, משום שאין לדת אפוטרופסות על האמונה, ואין סתירה גדולה יותר ממשילות הדת, הנעשית על ידי הרבנות שהיא למעשה מוסד של המדינה. העם דורש להחזיר לעצמו את האמונה ולחיות את דתו על פי אמונתו ולא על פי אמונתם של אחרים.
חושו אחים חושו, עזרו לעצמכם, זו השעה היפה של כולנו, לאחר שנחשפנו לכל הכיעור הזה הממסחר את אמונותינו ורגשותינו ואת חיי המשפחה הפרטיים שלנו, לטובת שלטון של כח וכסף בחסות שמירת מצוות. אחיזת עיניים אני אומרת ותו לא!
המהפיכה החופשית יוצאת לדרך בואו נחזיר לעצמנו את מה ששייך לנו, נמשיך להאמין ונמשיך להאמין בעצמנו. הפתרון בידיים שלנו, הזוגיות, המשפחה וההורות.
פרטים נוספים במדריך לזכויות המשפחה, להורדה חינם.
לעריכת הסכם ממון בשם האהבה, צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
רבנים חדשים לדת – הזמן למהפכה אזרחית.
מאת עו”ד אירית רוזנבלום
תם הקרב על ראשות הרבנות הראשית, המבדיל בין קודש לחול חטאותיו ימחול. זו הפעם הראשונה שהחותרים למשרת הרב הראשי זכו לחשיפה תקשורתית כה גדולה. ממתי זה מעניין אותנו, הציבור החילוני, מי יעמוד בראשות הרבנות? ובכן, מסתבר כי הפעם אלו הם המועמדים עצמם שגילגלו את הקרב לפתחו של הציבור החילוני.
הרב דוד סתיו מי שהפסיד את הקמפיין ולא נבחר נוהג למתג את עצמו כ’רב של החילונים’. הוא עצמו אינו חילוני כמובן, הוא יהודי שומר מצוות המשתייך לזרם הציוני דתי, אך עצם העובדה שהוא אינו חרדי מייד משייכת אותו “אלינו” הציבור החילוני. הרב דוד לאו גם כן קפץ על עגלת המיתוג והכריז על עצמו כ’רב של כולם’. ימות המשיח עדיין לא כאן, אך נראה שפלורליזם הגיע לרבנות הראשית. נו, חצי נחמה.
פרטי הרפורמה שתכנן הרב סתיו לערוך ברבנות הראשית באם היה נבחר לעמוד בראשה, התפרסמה זה מקרוב. הרב סתיו התגאה בתוכניתו שתהפוך את הרבנות “להיות מוסד נגיש ונעים”. על פניו אכן נראה כי הרפורמה המתוכננת הייתה רחבה ונגעה בתחומים רבים כגון גיור, נישואין וגירושין, התנהלות המוהלים ומשגיחי הכשרות. אפילו בנושא תרומות איברים לא פוחד הרב סתיו לגעת. כל אלה תחומים המטרידים חילוניים רבים, על כך אין ספק.
אך בחינה קצת יותר מדוקדקת של פרטי ‘תוכנית סתיו’ מגלה שהשינויים שאותם ביקש הרב סתיו לבצע אינם מהותיים, אלא למעשה תיקונים לעוולות שלמדנו לחיות איתן, גם אם לא ביודעין. למשל, “כל מוהל יחוייב בתעודת הסמכה”. הייתכן כי עד כה אותם יהודים חרדים אשר מלו את בנינו לא עברו הכשרה ואינם מחזיקים בתעודה המעידה על כשירותם? ייתכן. “משגיחי הכשרות לא יקבלו משכורת מבעלי העסקים” (עליהם הם משגיחים א.ר.). כל בעל עסק הנזקק לתעודת כשרות מצר על הנוהל הזה מהרגע שפתח את העסק. “הרבנות תעודד הטלת סנקציות על סרבני גט”. הגיע הזמן, לא?
הרב סתיו עשה שירות מצוין לציבור החילוני להבין באמת מדוע הוא סולד מן הממסד הרבני הזה, אולם, לו היה נבחר תוך זמן קצר היה ברור לכולנו כי אין זו אלא אותה הגברת בשינוי אדרת, הוא אולי נעים הליכות ומסביר פנים, אבל מהפיכה ושינוי הוא לא יכול היה לבצע, לפחות לא כך. במובן זה בחירתו רק הייתה מרחיקה מאיתנו את המהפכה החופשית האזרחית שכל כך נחוצה לנו.
תרומתה הגדולה של מערכת הבחירות המכוערת הזו, היא כנראה בחשיפת ערוותה של הרבנות הראשית מול פני האומה.
“אפס ויתור בהלכה, מאה אחוז ויתור בבירוקרטיה” כך הגדיר הרב סתיו את תכניתו לכיבוש הרבנות. חבריו להתמודדות, שזכו בכתר, לא הבטיחו דבר, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, שכלל לא מתקשר איתנו. הרב דוד לאו ניסה לרמוז כי יפעל לקירוב לבבות, קלישאה קצת נבובה שאין בה תוכן אמיתי. מה זה בעצם אומר? זה אומר, שהרבנות מעתה, לכל היותר אולי תתמקד בשיפור השירות אבל תסרב אפילו לשקול הליכה לקראת הציבור החילוני בדברים שמטרידים אותו באמת. “אפס ויתור וגמישות הלכתית ” משמע, שאין מקום לדיון, אין פתח לדיאלוג, אין על מה לדבר.
וכך, אישה מסורבת גט לא תוכל להשתחרר מכבלי נישואיה ולשקם את חייה; בעל יוכל להמשיך לטעון שאשתו מקדיחה תבשילו או מורדת בו והיא תשלם על כך מחיר כבד עד כדי הפסד רכוש; כהן ימשיך להביט בגרושה בערגה אך לא יוכל לשאתה; יהודייה שבחיר ליבה נולד (אבוי!) לאם גויה ולהיפך לא יוכלו להקים יחד בית בישראל. זוגות חד מיניים ימשיכו לבוא בברית הנישואין בטקס פרטי או בארצות זרות; ילדי תרומות זרע ימשיכו להיות ‘שתוקיים’ וייאלצו לעבור תחקיר המטהר את מעמדם; ועוד ועוד מיני מוזרויות שאינן מכבדות את זכויות וחירויות האדם בכלל וזכויות נשים בפרט.
הבחירות לרבנות זרקו פעם נוספת חול בעיני החילוניים. מצבנו לא הולך להשתפר אנחנו נמשיך להיות שבויים של הרבנות הראשית בנושאים שאמורים להיות נחלתנו הפרטית והאישית. מלחמת הדת באמונתם של הבריות באהבתם, במוסריותם תמשיך להתקיים אין חדש תחת השמש, משום שאין לדת אפוטרופסות על האמונה, ואין סתירה גדולה יותר ממשילות הדת, הנעשית על ידי הרבנות שהיא למעשה מוסד של המדינה. העם דורש להחזיר לעצמו את האמונה ולחיות את דתו על פי אמונתו ולא על פי אמונתם של אחרים.
חושו אחים חושו, עזרו לעצמכם, זו השעה היפה של כולנו, לאחר שנחשפנו לכל הכיעור הזה הממסחר את אמונותינו ורגשותינו ואת חיי המשפחה הפרטיים שלנו, לטובת שלטון של כח וכסף בחסות שמירת מצוות. אחיזת עיניים אני אומרת ותו לא!
המהפיכה החופשית יוצאת לדרך בואו נחזיר לעצמנו את מה ששייך לנו, נמשיך להאמין ונמשיך להאמין בעצמנו. הפתרון בידיים שלנו, הזוגיות, המשפחה וההורות.
פרטים נוספים במדריך לזכויות המשפחה, להורדה חינם.
לעריכת הסכם ממון בשם האהבה, צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
למידע נוסף השאירו פרטים