מאת: עו”ד אירית רוזנבלום*

אדם וספיר בחרו להתחתן עם תעודת הזוגיות

כולנו מכירים את הביטוי “כשיצמחו שערות בכף ידי” שמשמעו שהדבר לא יקרה לעולם. במובן זה גם נישואין אזרחיים לא יתכוננו בישראל לעולם, הן משום שאין קואליציה פוליטית שיכולה לאפשר זאת והן משום שאין צורך בהם.

נישואין אזרחיים בישראל היא סוגיה המפרנסת את כולם ובעיקר את מנהיגותנו הפוליטית, שזקוקה כל כך ל’נפצים פוליטיים’ כאלה כדי להצדיק את קיומה ולהניע כלכלות שונות. מאז קום המדינה הוגשו כ 30 הצעות חוק בנושא נישואין אזרחיים האחרונה שבהן לפני כחודש, הוקמו שלוש מפלגות (ישראל בעליה, ישראל ביתנו ושינוי) שעיקר עניינן היה להסדיר את נושא הנישואין האזרחיים בישראל, ולו רק לטובת העולים החדשים אזרחיה הטובים של המדינה שאינם יכולים להינשא בה. כל אלו לא הועילו דבר וחצי דבר וכלום לא השתנה. אין ספק מכאן שדבר גם לא ישתנה כי מי שצריך לשנות לא רוצה לשנות, כי הוא עושה מכך קריירה.

הרבנות היא האשם והיא נהנית מכך מידי יום ביומו יותר ויותר, היא מעשירה את קופתה, מבצרת את שליטתה, מכתיבה את מדיניותה אז מה זה קצת גשם ופיח על הראש לעומת כל הטוב שיש?! סכסוך טוב הוא סכסוך שלא נגמר, הוא סכסוך מזין וכזהו סכסוך הנישואין, מה גם שאין בו קורבנות בנפש, סתם איזו אישה עגונה לכל חייה, ממזר אחד מושפל שלא מוצא לעצמו מנוחה, או זוג עולים טורדניים שתובעים את כספם עבור הוצאות נסיעתם לחו”ל הכול מתגמד לנוכח ההטבה הענקית הזאת שיש בה גם כסף וגם הרבה שליטה.

על אף נפלאותיו של ‘סכסוך הנישואין האזרחיים’ אפשר לסיים אותו גם בלי לפתור אותו כלל. אפשר פשוט לתת לו לגווע, כלל ידוע בתורת המשחקים שחיסולו של שחקן טורדני יכול להתרחש גם על דרך ההתעלמות. התעלמות תוכל להיות אפקטיבית אם לא תגלה לאותו שחקן את נחיצותו או את עובדת היותו מטריד. ככל שלא תגיב לשחקן הבעייתי, כוחו ילך וידעך עד שייעלם או במקרה הטוב ייטיב את דרכיו.

בישראל לא צריך יותר להתחתן, כי כיום מעמדם של בני זוג ידועים בציבור וכאלה הנושאים תעודת זוגיות, הינו שווה, כמעט בכל מישור, למעמדם של בני זוג נשואים. נשואים הכוונה בין אם נישאו בנישואים דתיים ובין אם נישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל. במילים אחרות אפשר כבר לא להתחתן כלל וליהנות מזכויות שוות, אז מדוע אנחנו ממשיכים לתת לשחקן הטורדן שלנו לעצבן אותנו? עלינו להפסיק להשתמש בשירותיו, עלינו להפסיק להתייחס לגחמותיו והוא כבר ייעלם בעצמו או במקרה הטוב ייטיב את דרכיו.

עזבו את כל מה שנאמר. העובדה החשובה ביותר היא שנישואין דתיים או אזרחיים הם כבר מוצר שחוק, לא שחס וחלילה אין אנו רוצים באהבה בזוגיות או במשפחה, אנחנו מאד רוצים, אלא שזה אחרת, איננו רוצים שישלטו בנו, איננו רוצים שיכפו עלינו, אזרחי העולם ובכלל זה אנחנו למדנו שאפשר גם אחרת. אפשר ליהנות מזוגיות מופלאה, משפחה מצויינת ואפילו מפולחן דתי מלא, אבל על כל אלה אנחנו מבקשים לשלוט בעצמו. לכן אין עוד מקום לשליטת המדינה או מוסדותיה, הדתיים או האזרחיים על חיי האהבה והמשפחה שלנו, אנחנו יודעים לעשות זאת היטב בעצמנו. ביום שנתעלם מהשחקן המרכזי הזה, יסתיים ‘סכסוך הנישואין’ ונהיה בני חורין, לשם כך אנחנו לא זקוקים לעוד חוק ל’נישואין אזרחיים’.

*הכותבת היא עו”ד מומחית בדיני משפחה ופריון מייסדת ומנכ”לית ארגון משפחה חדשה

© פורסם במקור בעיתון “הארץ”