הרוגים, מצוקה כלכלית, קשיים ברכישת השכלה וחוסר בתחושת ביטחון. איך משפיע הסכסוך הישראלי-פלסטיני על המשפחות משני צידי המתרס
סדר יומה של מדינת ישראל שזור בענייניה הביטחוניים והפוליטיים. אך מאחורי הכותרות המדברות על כיבוש, פינוי, טרור, אלימות, גדר וצרכי הביטחון נמצאות משפחות, ישראליות וערביות, שחוות את הסכסוך הזה על בשרן.
למעשה, נראה שרוב החברה הישראלית והחברה הערבית, סובלות ממה שכולנו מכנים “המצב” ואין ספק שה”מצב” לא טוב.
מילד קטוע רגל בשדרות, דרך אמא פלסטינית שאיבדה את בנה, גיוס החובה, נטל המס שמעשיר את קופת הביטחון על חשבון כולנו, ושלל המחירים הישירים והעקיפים – ה”מיסים” העקיפים, של הסכסוך הישראלי-ערבי.
הרשימה המיליטנטית
על פי נתונים בינלאומיים ישראל משקיעה כ-6.7 אחוזים מהתל”ג שלה בביטחון. מדובר במדינה המערבית שמשקיעה את אחוז התל”ג הגבוה ביותר בביטחון. איתנו בראש הטבלה נמצאות מדינות פחות שוחרות שלום כמו צפון קוריאה, אריתריאה, ערב הסעודית, גיאורגיה, עומאן, איחוד האמירויות הערביות וצ’אד. יש רשימות שעדיף לא להיות חלק מהן.
אבל מלבד המחיר הכלכלי נראה שאף אחד לא מדבר על המחיר המשפחתי של ההשקעה העצומה בביטחון. מבלי להיכנס לפוליטיקה, הרי ברור שמשפחות משני צידי המתרס, וודאי בסכסוך הישראלי-ערבי, משלמות מחיר עקוב מדם.
המשפחה הישראלית משלמת בדם, כסף וזמן, המון זמן, על מנת להתמודד עם איומים, חלקם מדומיינים, בשביל להעניק לעצמה תחושת ביטחון או ביטחון אמיתי.
המשפחה הפלסטינית גם היא משלמת מחיר כבד – מחסומים, אלימות, כיבוש, דיכוי. כל אלה ממלאים חלק נכבד מסדר היום של המשפחה הפלסטינית.
ילדי מצוקה
אם להעמיק את המטאפורה, נראה שמשני צידי המתרס נמצאות משפחות מוכות. המצב הבלתי נסבל הזה משפיע על יחסי המדינה-משפחה. אם זה בגיוס הנוער הישראלי לשירות צבאי, באי מתן שירותים חברתיים הולמים לתושבי האוכלוסייה ובהתגייסות על מנת לתת מענה למשפחות השכול ונפגעי פעולות האיבה שמשלמות מחיר חברתי כבד.
אז איך נראים הפנים של הסכסוך הישראלי-ערבי מבעד למשקפיים משפחתיות? בשנת 2011 עמד מניין חללי מערכות ישראל על 22,867, ומניין החללים בפעולות האיבה על 2,443 קורבנות, כולם הותירו בני משפחה כואבים ופגועים לאורך כל ימי חייהם.
במהלך האינתיפאדה השנייה נהרגו כ-1,115 ישראלים ויותר מ 6,000 נפצעו. מחקר שנערך על ידי בית החולים הפסיכיאטרי הרצוג בירושלים, בקרב ילדי עוטף עזה מגלה כי מחצית מהם סובלים מפוסט טראומה. הם מתקשים להירדם, לא מוכנים לישון לבד, מגיבים בתוקפנות וסובלים מנסיגה התפתחותית.
גם לאחר רגיעה נראה שמחצית מילדי יישובי עוטף עזה מתקשים להתאושש ולחזור לשגרה. מנתונים שנאספו על ידי בית החולים זיו בצפת עולה כי מבצע עופרת יצוקה עורר בקרב ילדי הצפון טראומות ממלחמת לבנון השנייה. נפגעים נוספים מהסכסוך הם תושבי גוש קטיף ויישובי השומרון שפונו בתוכנית ההתנתקות. על פי דוח של מועצת יש”ע עולה כי 75% מאוכלוסיית המפונים מרצועת עזה ומצפון השומרון נותרה ללא פרנסה ו65% מאוכלוסיית המפונים עדיין נמצאים בפתרונות מידיים ללא בית קבוע. בנוסף, ועדת החקירה הממלכתית בנושא הטיפול במפונים מגלה כי רבים מילדי המפונים סובלים מקשיי למידה.
בצד הפלסטיני סופרים כ-3980 הרוגים במהלך האינתיפאדה השנייה ומונים מעל ל-32 אלף פצועים באותו עימות. על פי דוח המשפחה הפלסטינית של ארגון משפחה חדשה, רק 52.2% מהמשפחות הפלשתינאיות מאמינות שביכולתן לספק סביבה בטוחה לילדיהן. אחד מכל חמישה פלסטינים שנהרגו כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה היה ילד. בין ספטמבר 2000 לסוף פברואר 2007, נהרגו כך 902 ילדים.
ב-22.2% ממשקי הבית באזורים בהם עוברת חומת ההפרדה נאלץ לפחות אחד מבני הבית להפסיק את לימודיו כתוצאה ממצוקה כלכלית. ב-85.3% התקשה בן בית להגיע אל מקום הלימודים, וב-65.3% לא התאפשר לו להגיע ללימודים כתוצאה מהסגר. 30.5% מהמתגוררים באזורים המושפעים מחומת ההפרדה הופרדו מבני משפחותיהם, 8.1% מהתאים המשפחתיים באזורים אלה פורקו.
הנתונים הסטטיסטים הללו מספרים רק חלק מהסיפור כולו: המשפחות משני צידי המתרס משלמות מחיר כבד מנשוא בגלל הסכסוך הישראלי-ערבי. גם אם המשוואה הזו ישראלית פלסטינית אינה ערבה לכל אוזן היא משוואה מתבקשת, כי אין סכסוך חד צדדי ואין פתרון חד צדדי, מידת המוסר מחייבת אותנו להבין כי כולנו סובלים ומשלמים את המחיר.
פורסם לראשונה בסלונה
משפחות מוכות
משפחות מוכות
הרוגים, מצוקה כלכלית, קשיים ברכישת השכלה וחוסר בתחושת ביטחון. איך משפיע הסכסוך הישראלי-פלסטיני על המשפחות משני צידי המתרס
הרשימה המיליטנטית
ילדי מצוקה
פורסם לראשונה בסלונה
משפחות מוכות