תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תחולת החוק על קטין, שמקום מושבו בישראל ואינו מבוטח לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי).
בתוקף סמכותי לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 (להלן החוק), באישור שר העבודה והרווחה ובאישור שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות:
“מקום-מושב” -המקום בו נמצא מרכז חייו של אדם. קטין, חזקה עליו, שמקום מושבו הוא במקום מושבו של הורהו, אפוטרופסו ונציגו כל עוד לא הוכח, שמרכז חייו נמצא במקום אחר.
1. הזכות לביטוח בריאות ממלכתי
כל קטין, אשר מקום מושבו בישראל, יחשב לצורך קבלת שירותי בריאות לפי חוק זה כתושב.
2. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום פירסומן.
דברי הסבר:
בשנים האחרונות אנו עדים למספר רב של ילדים, הנולדים בישראל לאזרחי חוץ. שורשיה של תופעה זו נעוצים בכמות הגדלה והולכת של עובדים זרים, השוהים ומועסקים בישראל חלקם כחוק וחלקם באופן בלתי- חוקי.
ילדים אלה אינם “קיימים” מבחינת הסדרת זכויותיהם על- ידי המדינה, ולא חלה חובה על גוף כלשהו לבטח אותם בביטוח בריאות.
הברירה היחידה העומדת לרשות הורי ילדים אלו הינה ביטוחם באופן פרטי, ואולם, חברות פרטיות מסרבות לבטח ילדים מתחת לגיל שלוש והביטוחים המוצעים לא מכסים את כל הטיפולים החיונייים. מצבם של ילדים, אשר נולדו חולים אף גרוע יותר, משום שחברות הביטוח מסרבות לבטחן.
כידוע לכל, ילדים בכלל וילדים רכים בשנים בפרט, הינם צרכני הבריאות הגדולים ביותר. כמדינה, אשר חרתה על דיגלה את ערכי כבוד האדם וזכויות החולה איננו יכולים להחריש אל מול עיוולת זו. מתוך רגישות הומניטרית לצרכיהם של חסרי הישע הצעת החוק המוצעת מעניקה לכל ילד, אשר מקום מושבו בישראל, מבלי להתחשב בסטטוס של הוריו, את הזכות לביטוח בריאות ממלכתי.
הועברה לח”כ יורי שטרן, אשר הגישה לשר הבריאות שלמה בניזרי הממונה על התקנות.
ביטוח בריאות לכל קטין בישראל
תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תחולת החוק על קטין, שמקום מושבו בישראל ואינו מבוטח לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי).
בתוקף סמכותי לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 (להלן החוק), באישור שר העבודה והרווחה ובאישור שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות:
“מקום-מושב” -המקום בו נמצא מרכז חייו של אדם. קטין, חזקה עליו, שמקום מושבו הוא במקום מושבו של הורהו, אפוטרופסו ונציגו כל עוד לא הוכח, שמרכז חייו נמצא במקום אחר.
1. הזכות לביטוח בריאות ממלכתי
כל קטין, אשר מקום מושבו בישראל, יחשב לצורך קבלת שירותי בריאות לפי חוק זה כתושב.
2. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום פירסומן.
דברי הסבר:
בשנים האחרונות אנו עדים למספר רב של ילדים, הנולדים בישראל לאזרחי חוץ. שורשיה של תופעה זו נעוצים בכמות הגדלה והולכת של עובדים זרים, השוהים ומועסקים בישראל חלקם כחוק וחלקם באופן בלתי- חוקי.
ילדים אלה אינם “קיימים” מבחינת הסדרת זכויותיהם על- ידי המדינה, ולא חלה חובה על גוף כלשהו לבטח אותם בביטוח בריאות.
הברירה היחידה העומדת לרשות הורי ילדים אלו הינה ביטוחם באופן פרטי, ואולם, חברות פרטיות מסרבות לבטח ילדים מתחת לגיל שלוש והביטוחים המוצעים לא מכסים את כל הטיפולים החיונייים. מצבם של ילדים, אשר נולדו חולים אף גרוע יותר, משום שחברות הביטוח מסרבות לבטחן.
כידוע לכל, ילדים בכלל וילדים רכים בשנים בפרט, הינם צרכני הבריאות הגדולים ביותר. כמדינה, אשר חרתה על דיגלה את ערכי כבוד האדם וזכויות החולה איננו יכולים להחריש אל מול עיוולת זו. מתוך רגישות הומניטרית לצרכיהם של חסרי הישע הצעת החוק המוצעת מעניקה לכל ילד, אשר מקום מושבו בישראל, מבלי להתחשב בסטטוס של הוריו, את הזכות לביטוח בריאות ממלכתי.
הועברה לח”כ יורי שטרן, אשר הגישה לשר הבריאות שלמה בניזרי הממונה על התקנות.