איסור פיטורי אשה בהריון

הצעת חוק לתיקון חוק עבודת נשים, תשי”ד- 1954
[תיקון 10.2.2000]

זוהי הצעת חוק לתיקון סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים תשי”ד -1954

בסעיף 9 (א) לחוק אחרי המילים “עבודה לתקופה קצובה” תתווספנה המילים “או חוזה על פי כתב מינוי שתוקפו מוארך מידי פעם בפעם”.

וזו לשון הסעיף המתוקן:

9. הגבלת פיטורים

(1) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות; לעניין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, או חוזה על פי כתב מינוי
שתוקפו מוארך מידי פעם בפעם כפיטורים.

דברי הסבר:

לאחרונה התפרסם פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בתיק ע.ב.  / 00170200 ) לפיו לא קיבל בית הדין טענתה של עובדת כי פיטוריה במהלך חודשי הריונה אינם חוקיים, בין נימוקי פסק הדין המאשר כי פיטורי העובדת ההרה היו פיטורין כדין מציין בית הדין כי מדובר בתום חוזה העסקה ולא פיטורין
שכן העובדת הועסקה על פי כתב מינוי שתוקפו הוארך מידי פעם בפעם.

על מנת שלא להשאיר את הנושא נתון לפרשנות משפטית דוו קנית, מוצע התיקון המפורש, אשר לפיו תחול הוראת איסור הפיטורין גם על מי שמועסקת בתוקף כתב מינוי זמני המוארך מידי פעם בפעם ובלבד שיחולו גם יתר התנאים הנדרשים.

פסק הדין מכשיר למעשה, בדרך עקיפה את הקרקע לפיטורי נשים המועסקות על פי כתבי מינוי זמניים, על מנת למנוע אפשרות של פירצה כמו זו בחוק, יש לתקן הסעיף בהתאם.

הסכנה עלולה להיות כזו, שנשים בגיל הפריון תועסקנה על פי כתבי מינוי זמניים, ובאופן כזה יוכלו המעסיקים לפטר אותן אם מהלך תקופת עבודתן תהרינה וזאת מבלי להידרש למתן הסבר כלשהו או פיצוי לעובדת.

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ידי ח”כ ענת מאור.