מאז תחילת המבצע בדרום חלה עלייה חדה בהתעניינות אנשי מילואים, נשואים ורווקים, ובנות זוגם, בחתימה על “צוואה הביולוגית”. זוהי תופעה מוכרת בתקופות לחימה
מאת: דן אבן ורוני לינדר-גנץ
חיילי מילואים המגויסים בצו 8 מביעים התעניינות גוברת באפשרות שימוש בזרעם במקרה שייהרגו או ייפגעו. בארגון “משפחה חדשה”, המרכז את “הצוואה הביולוגית” – מסמך שבו מביעים גברים ונשים את רצונם שיעשה שימוש בזרע או בביצית שלהם לאחר מותם – מדווחים כי מאז תחילת מבצע עמוד ענן, פנו אליהם עשרות חיילים, רובם המכריע חיילי מילואים, רווקים ונשואים, והתעניינו בחתימה על צוואה ביולוגית.
בהשוואה לממוצע של 5-2 פניות בשבוע בעניין הצוואה הביולוגית, בימים רגילים, מתחילת מבצע עמוד ענן, ביום רביעי שעבר, התקבלו במשפחה חדשה כ-30 פניות.
“זו תופעה שחוזרת על עצמה בכל אירוע ביטחוני, במיוחד כזה שכולל גיוס מילואים”, אומרת עו”ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ”לית ארגון משפחה חדשה. לדבריה, “בסיבוב הנוכחי פונים אלינו בעיקר חיילי מילואים נשואים, רובם עדיין לא הורים לילדים, המעוניינים לשמוע על אפשרות המשכיות גם במקרה שייפגעו בקרב. פונות גם בנות זוג של מילואימניקים, וגם רווקים”.
שאלות הפונים משתנות לפי מצבם: “הנשואים מתעניינים בעיקר בצד הטכני – האם צריך להקפיא מראש את הזרע. הרווקים מבקשים לדעת גם איך ניתן להבטיח מי תהיה האם בעתיד, מי מחליט, מי יגדל את הילד, מי יישא באחריות ההורית ועוד. הרבה אנשים חושבים שההורים שלהם יקבלו אחריות, אבל זה לא נכון: לא ההורים יגדלו את הילד אלא אמו הביולוגית”.
את הצוואה הביולוגית ניסחה רוזנבלום בשנת 2001. עד היום, כ-600 איש בישראל חתמו על צוואות כאלה. אדם יכול להורות שישאבו ממנו זרע או ביצית מיד לאחר מותו (ניתן לעשות זאת 72 שעות לאחר המוות), ובמיעוט המקרים ניתן להכין צוואה ובה בעת להקפיא זרע או ביצית באחד מבנקי הזרע בארץ. זו אפשרות שמתאימה בדרך כלל לחולים שעוברים טיפולים העלולים להרוס או להחליש את הזרע או הביצית.
בנקי הזרע הציבוריים נוטים להקפיא זרע רק לפונים מסיבות רפואיות, אבל יש בישראל שני בנקי זרע פרטיים המאפשרים הקפאת זרע בתשלום.
קצין המילואים י’, בן 33, מהנדס מחשבים בוגר הטכניון העובד בהיי-טק, עשה בימים האחרונים הקפאת זרע בבית חולים, לפני שנשלח לשירות בדרום. “נקראתי למילואים, ואינני יודע מאיפה אפשר ‘לקבל את המכה’, אבל חשוב לי לחשוב על עתיד המשפחה אם יקרה משהו”, הוא אומר.
לי’ ולאשתו ילד אחד בן שנתיים וחצי. לדבריו, “חשוב לשנינו שהוא לא יגדל לבד. אני חושב גם על העתיד, רק ‘למקרה ש…’. אני גם משרת עם מכשירים שעלולים לפלוט קרינה, והצוואה הביולוגית היא פתרון מאוד חכם עבורי”.
לדבריו, שמע על הצוואה מחבר שעשה זאת בעבר. “אחד החברים נהרג, ולאשתו היה זרע מוקפא שלו וצוואה כזו. אינני יודע אם היא מימשה את הצוואה, אבל יש לה אפשרות להגדיל את המשפחה. היום, כשיש כוונה של שני בני הזוג להגדיל את המשפחה, אני משאיר הנחיות ברורות למה שהייתי רוצה שייעשה בעניין הזה”.
בישראל נולדו עד היום 15 ילדים מהפריית זרע של המת, ולדברי רוזנבלום בנק הזרע הייחודי הזה מבוקש מאוד על ידי נשים שמבקשות תרומת זרע. “המון נשים רוצות את זה, כי בניגוד לבנק הזרע, כאן מדובר בתורם מזוהה – הורה ידוע שניתן להצביע עליו ולספר עליו כשמגדלים את הילד. הן גם מרוויחות כך משפחה שלמה לילד – סבא וסבתא, דודים ודודות”. לדבריה, “ידיעת הרקורד הגנטי מאוד חשובה לכל אדם. אנו יודעים ממחקרים שאנשים שלא יודעים את זהות הוריהם עסוקים בחיפוש הזה כל חייהם ופה הבעיה הזאת נפתרת”.
לשאלה מה עמדת צה”ל ביחס לצוואה הביולוגית, והאם הוא משתף פעולה אתה, אומרת רוזנבלום: “כשהאמריקאים יצאו למלחמת המפרץ הוצע לחיילים להקפיא זרע, ורבים עשו זאת. אצלנו זה עוד לא המצב: ביקשנו שיתוף פעולה של הצבא ביידוע החיילים שיש אפשרות לחתום על צוואה ביולוגית, והצבא לא מתנגד. אבל הוא לא מוכן להיות אקטיבי. הצבא לא מיידע את החיילים, אבל אני אמשיך להשתדל – זו משימה שהתחייבתי לה”.
הכתבה המלאה באתר הארץ
עשרות מילואימניקים ביקשו הקפאה או שאיבת זרע לאחר המוות / הארץ
מאז תחילת המבצע בדרום חלה עלייה חדה בהתעניינות אנשי מילואים, נשואים ורווקים, ובנות זוגם, בחתימה על “צוואה הביולוגית”. זוהי תופעה מוכרת בתקופות לחימה
מאת: דן אבן ורוני לינדר-גנץ
חיילי מילואים המגויסים בצו 8 מביעים התעניינות גוברת באפשרות שימוש בזרעם במקרה שייהרגו או ייפגעו. בארגון “משפחה חדשה”, המרכז את “הצוואה הביולוגית” – מסמך שבו מביעים גברים ונשים את רצונם שיעשה שימוש בזרע או בביצית שלהם לאחר מותם – מדווחים כי מאז תחילת מבצע עמוד ענן, פנו אליהם עשרות חיילים, רובם המכריע חיילי מילואים, רווקים ונשואים, והתעניינו בחתימה על צוואה ביולוגית.
בהשוואה לממוצע של 5-2 פניות בשבוע בעניין הצוואה הביולוגית, בימים רגילים, מתחילת מבצע עמוד ענן, ביום רביעי שעבר, התקבלו במשפחה חדשה כ-30 פניות.
“זו תופעה שחוזרת על עצמה בכל אירוע ביטחוני, במיוחד כזה שכולל גיוס מילואים”, אומרת עו”ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ”לית ארגון משפחה חדשה. לדבריה, “בסיבוב הנוכחי פונים אלינו בעיקר חיילי מילואים נשואים, רובם עדיין לא הורים לילדים, המעוניינים לשמוע על אפשרות המשכיות גם במקרה שייפגעו בקרב. פונות גם בנות זוג של מילואימניקים, וגם רווקים”.
שאלות הפונים משתנות לפי מצבם: “הנשואים מתעניינים בעיקר בצד הטכני – האם צריך להקפיא מראש את הזרע. הרווקים מבקשים לדעת גם איך ניתן להבטיח מי תהיה האם בעתיד, מי מחליט, מי יגדל את הילד, מי יישא באחריות ההורית ועוד. הרבה אנשים חושבים שההורים שלהם יקבלו אחריות, אבל זה לא נכון: לא ההורים יגדלו את הילד אלא אמו הביולוגית”.
את הצוואה הביולוגית ניסחה רוזנבלום בשנת 2001. עד היום, כ-600 איש בישראל חתמו על צוואות כאלה. אדם יכול להורות שישאבו ממנו זרע או ביצית מיד לאחר מותו (ניתן לעשות זאת 72 שעות לאחר המוות), ובמיעוט המקרים ניתן להכין צוואה ובה בעת להקפיא זרע או ביצית באחד מבנקי הזרע בארץ. זו אפשרות שמתאימה בדרך כלל לחולים שעוברים טיפולים העלולים להרוס או להחליש את הזרע או הביצית.
בנקי הזרע הציבוריים נוטים להקפיא זרע רק לפונים מסיבות רפואיות, אבל יש בישראל שני בנקי זרע פרטיים המאפשרים הקפאת זרע בתשלום.
קצין המילואים י’, בן 33, מהנדס מחשבים בוגר הטכניון העובד בהיי-טק, עשה בימים האחרונים הקפאת זרע בבית חולים, לפני שנשלח לשירות בדרום. “נקראתי למילואים, ואינני יודע מאיפה אפשר ‘לקבל את המכה’, אבל חשוב לי לחשוב על עתיד המשפחה אם יקרה משהו”, הוא אומר.
לי’ ולאשתו ילד אחד בן שנתיים וחצי. לדבריו, “חשוב לשנינו שהוא לא יגדל לבד. אני חושב גם על העתיד, רק ‘למקרה ש…’. אני גם משרת עם מכשירים שעלולים לפלוט קרינה, והצוואה הביולוגית היא פתרון מאוד חכם עבורי”.
לדבריו, שמע על הצוואה מחבר שעשה זאת בעבר. “אחד החברים נהרג, ולאשתו היה זרע מוקפא שלו וצוואה כזו. אינני יודע אם היא מימשה את הצוואה, אבל יש לה אפשרות להגדיל את המשפחה. היום, כשיש כוונה של שני בני הזוג להגדיל את המשפחה, אני משאיר הנחיות ברורות למה שהייתי רוצה שייעשה בעניין הזה”.
בישראל נולדו עד היום 15 ילדים מהפריית זרע של המת, ולדברי רוזנבלום בנק הזרע הייחודי הזה מבוקש מאוד על ידי נשים שמבקשות תרומת זרע. “המון נשים רוצות את זה, כי בניגוד לבנק הזרע, כאן מדובר בתורם מזוהה – הורה ידוע שניתן להצביע עליו ולספר עליו כשמגדלים את הילד. הן גם מרוויחות כך משפחה שלמה לילד – סבא וסבתא, דודים ודודות”. לדבריה, “ידיעת הרקורד הגנטי מאוד חשובה לכל אדם. אנו יודעים ממחקרים שאנשים שלא יודעים את זהות הוריהם עסוקים בחיפוש הזה כל חייהם ופה הבעיה הזאת נפתרת”.
לשאלה מה עמדת צה”ל ביחס לצוואה הביולוגית, והאם הוא משתף פעולה אתה, אומרת רוזנבלום: “כשהאמריקאים יצאו למלחמת המפרץ הוצע לחיילים להקפיא זרע, ורבים עשו זאת. אצלנו זה עוד לא המצב: ביקשנו שיתוף פעולה של הצבא ביידוע החיילים שיש אפשרות לחתום על צוואה ביולוגית, והצבא לא מתנגד. אבל הוא לא מוכן להיות אקטיבי. הצבא לא מיידע את החיילים, אבל אני אמשיך להשתדל – זו משימה שהתחייבתי לה”.
הכתבה המלאה באתר הארץ