עו”ד אירית רוזנבלום מומחית לדיני המשפחה האזרחית
תשעה חודשים חלפו מאז הגשימו רונאן קפלן ואריק אפנר את החלום להקים משפחה. הם שבו לישראל מהודו עם תאומות שנולדו בהליך פונדקאות. “היינו בזוגיות מאוד ארוכה וחשבנו שמשהו חסר”, מספר קפלן. “התחלנו בפגישות עם בחורות שחיפשו הורות משותפת, אבל אנחנו מאוד מהר הבנו שזה לא הקו שלנו. ייתכן שזה מתאים לגברים בודדים, לנו לא היה שום רצון להכניס גורם שלישי למערכת הזוגית שלנו”. בני הזוג, תושבי תל אביב, הבינו כי האפשרות האחרת היחידה העומדת בפניהם היא פונדקאות בחו”ל. מבחינה כלכלית, הודו היתה הבחירה הסבירה ביותר. (מה מציע לכם ארגון משפחה חדשה לחצו כאן)
החוק בישראל מגביל את הגישה להליכי פונדקאות רק לבני זוג שהם גבר ואשה. גברים ונשים ללא בני זוג או זוגות חד-מיניים אינם יכולים לקבל אישור לבצע את ההליך, במסגרתו פונדקאית נושאת עבורם עובר. פעמים רבות, האפשרות היחידה שלהם להביא ילד לעולם היא פנייה להליכי פונדקאות בחו”ל. באפשרות הזאת בוחרים גם יותר ויותר זוגות הטרוסקסואלים, שחלקם זכאים לבצע את ההליך בישראל, אך מתקשים לאתר תוך זמן סביר פונדקאית העונה לתנאים הקבועים בחוק.
בשנים האחרונות מורגשת מגמה ברורה של עלייה במספר הליכי הפונדקאות של ישראלים בארץ ובחו”ל. אולם, בדיקת “הארץ” מגלה כי בשנה שעברה נבלמה העלייה במספר הליכי הפונדקאות בישראל. ב-2012 היו בישראל 41 לידות כתוצאה מהליכי פונדקאות לעומת 49 ב-2011 – ירידה של 17%. יש לציין כי על פי חוק, גם לא לכל הזוגות ההטרוסקסואליים מאושרת פונדקאות בישראל – אלא רק לאחר חוות דעת רפואית הקובעת כי האם המיועדת אינה מסוגלת להתעבר או לשאת היריון, או שהיריון עלול לגרום סיכון של ממש לבריאותה. במדינות אחרות, המשמשות יעד לישראלים, מגבלה זו אינה קיימת.
מעוניינים להתייעץ ? זקוקים לסיוע כיצד ניתן להיעזר בשירותי פונדקאות? צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
לעומת הירידה בישראל, במספר הליכי הפונדקאות של ישראלים בחו”ל דווקא חלה עלייה משמעותית. על היקף התופעה ניתן ללמוד מפניות לבתי המשפט לענייני משפחה לצורך עריכת בדיקה גנטית של תינוקות שנולדו
בפונדקאות בחו”ל. הבדיקה נועדה להוכיח קשר להורה ישראלי ולאפשר מתן אזרחות לתינוקות ואת הכנסתם לישראל. ב-2012 היו 126 פניות כאלה לבתי המשפט, לעומת 93 פניות ב-2011 – עלייה של 35%. התופעה של פונדקאות חו”ל חדשה יחסית ורק לפני חמש שנים מספר הפניות היה 6 בלבד.
73 מהליכי הפונדקאות של ישראלים בחו”ל ב-2012 בוצעו בהודו (58%), 25 בארה”ב (20%) ו-21 בגיאורגיה (17%). שבעה הליכים, המהווים כ-5% בלבד, בוצעו במדינות אחרות – ארמניה, אוקראינה וקזחסטאן. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה כ-53% מהפונים להליכי פונדקאות בחו”ל היו מבקשים יחידים, רובם המוחלט גברים. ייתכן שבנתון זה כלולים גם זוגות חד-מיניים, שרק אחד מהם הגיש את הבקשה לעריכת בדיקה גנטית. 32% ממבצעי הפונדקאות בחו”ל היו זוגות נשואים של גבר ואשה, עוד 2% זוגות הטרוסקסואלים לא נשואים ו-13% זוגות חד-מיניים.
“התהליך עצמו הוא תהליך פשוט מאוד מבחינה רפואית”, אומר קפלן. הקושי, לדבריו, הוא בתשעת חודשי ההיריון, בשל המרחק הרב בין הפונדקאית להורים המיועדים. ארבעה ימים לפני הלידה נחתו בני הזוג במומבאי. חודש וחצי אחר כך חזרו הביתה עם בנותיהם. התהליך היה ארוך ומתיש. ולמעשה עדיין לא הסתיים. המדינה הכירה באב הביולוגי רק לאחר בדיקה גנטית. בן הזוג נדרש לאמץ את בנותיו. “מדינת ישראל עוד לא עיגנה שום נוהל של איך לטפל בילדים שנולדו בפונדקאות בחו”ל. בעיני זאת התעללות וחוסר שוויון מוחלט”.
בהיעדר חקיקה, גיבש משרד הפנים נוהל המסדיר זמנית את הטיפול בישראלים המבצעים הליכי פונדקאות בחו”ל, אולם יותר מאחת מתחו עליו בתי המשפט ביקורת. הנוהל קובע, בין השאר, כי לאחר הלידה בחו”ל, על ההורים המיועדים לבקש מבית המשפט לענייני משפחה צו לעריכת בדיקה גנטית, לצורך הוכחת קשר ביולוגי. לאחר מתן הצו מבוצעת בדיקת רוק לילד והיא נשלחת לישראל. כמו כן, בלי קשר להסכם הפונדקאות או לחוקי המדינה בה בוצע ההליך, על הפונדקאית לחתום בפני הקונסול הישראלי על הצהרה כי אין לה זכויות על התינוק.
רק לאחר השלמת ההליכים האלה, האורכים בין שלושה לשישה שבועות, מנפיקה המדינה דרכון לתינוק וניתן להביאו לישראל. אך זה לא סוף התהליך. עד כה הכירה המדינה רק באב הביולוגי, בעוד בת או בן הזוג שלו נדרשו לאמץ את הילד. זאת, גם אם האשה היא זו שתרמה את הביצית. בתי המשפט מתחו בשנה החולפת כמה פעמים ביקורת על הצורך בהליך אימוץ, שנמשך לעתים שנים וכולל עריכת תסקיר של עובדת סוציאלית, שהתור אליו ארוך מאוד.
הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל – בראשות הפרופ’ שלמה מור יוסף – פרסמה את המלצותיה במאי 2012. הוועדה המליצה, בין השאר, להרחיב את קבוצת הזכאים לפונדקאות בישראל גם לנשים יחידות; גברים יחידים יורשו לפנות לפונדקאות גם כן, אך רק על בסיס אלטרואיסטי, ללא תשלום לפונדקאית; באשר לפונדקאות בחו”ל, קבעה הוועדה כי ייפתח מסלול להכרה במרפאות במדינות אחרות ומעמד ההורים שיבצעו בהן את הליך הפונדקאות ייקבע בהליך מקוצר, ללא צורך באימוץ. לאחר פרסום ההמלצות, מינה משרד הבריאות ועדה לבחינת יישומן. חלפה יותר משנה, אך הן עדיין במגירה.
העניין עומד כעת לפתחו של בג”ץ, בעקבות עתירות שהגישו עוה”ד יהודית מייזלס וחנוך ארליך בשם שני זוגות של גברים הדורשים להכיר בהם כהורים לילדים שנולדו בהליכי פונדקאות בארצות הברית. אחד הזוגות מסרב לעבור בדיקה גנטית ומבקש להכיר בו על סמך מסמכים וצו שיפוטי. במקרה השני עבר האב הביולוגי בדיקה גנטית, אך בן זוגו מבקש להכיר באבהותו בלי הליך אימוץ. בדיון האחרון, לפני כחמישה חודשים, ניסה הרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לחתור לפשרה שתהיה מקובלת על המדינה ועל העותרים. השופטים ביקשו שהמדינה תקל על ישראלים הפונים לפונדקאות בחו”ל, תגמיש את הליך ההכרה בהורותם ורישום הילדים ותקצר אותו.
בעקבות זאת, הודיעה באחרונה המדינה כי תסכים למתן “צו הורות פסיקתי” במקום הליך אימוץ, בתנאים מסוימים ובהם בדיקה גנטית המוכיחה קשר ביולוגי לאחד ההורים. הליך זה צפוי להיות פשוט וקצר יותר מההליך הנהוג היום. מי שלא יעמוד בתנאים יטופל על פי הנוהל הקיים. עם זאת, בתגובה לבית המשפט, מותחים העותרים ביקורת על עמדת המדינה. בין השאר, הם טוענים כי התנאים שמציבה עתה המדינה לצורך מתן צו הורות יובילו להגבלת האפשרויות לפונדקאות בחו”ל. לטענתם, התנאים שתציב המדינה תאפשר הליך של פונדקאות המוגבל רק לארה”ב, היקר הרבה יותר מזה הקיים במדינות אחרות.
בעבור אלה שזכאים לפונדקאות בישראל, עלות ההליך נאמדת ב-200 אלף שקלים. הפונים לפונדקאות בחו”ל יכולים לעשות זאת לבדם, באמצעות מרפאות מקומיות, או בסיוע סוכנויות תיווך, הגובות עמלה. ההליך עשוי להיות מהיר יותר, אך המעמסה הכספית כבדה יותר: ההוצאות כוללות תשלום לפונדקאית, מימון הליכים רפואיים, טיסות למדינה בה מבוצע ההליך ושהייה ממושכת בה, ייצוג משפטי ובמקרים הרלוונטיים גם עמלת תיווך. הסכום תלוי גם במידת ההצלחה של טיפולי הפוריות. בהודו מסתכמות העלויות בלפחות 250 אלף שקלים ואילו בארה”ב מחירו הכולל של הליך יקר הרבה יותר ונאמד בכ-500-400 אלף שקלים.
ואולם גם לאחר שעוברים את המכשול הכספי, חווים הישראלים קשיים גם מעבר לים. הודו, היעד המועדף, הודיעה באחרונה כי היא כעת אוסרת על זוגות חד- מיניים או יחידים לבצע הליכי פונדקאות בתחומה. מדינות רבות אחרות אוסרות או מקשות מאוד על אזרחים זרים לאמץ בתחומן, ורק בשבוע שעבר אסרה רוסיה על זוגות חד-מיניים זרים לאמץ ילדים בתחומה. “ישראלים יכולים לאמץ מחו”ל רק ילדים ממדינות שחתומות על אמנות עם ישראל. האפשרויות שואפות לאפס”, אומרת עו”ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ”לית ארגון משפחה חדשה. “הקשיים לאמץ ילד מובילים לזה שיותר ויותר אנשים יפנו לפונדקאות”, היא מוסיפה.
רוזנבלום מותחת ביקורת על הרשויות בישראל, שמקשות לדבריה באופן בלתי סביר על הליכי הפונדקאות בארץ ובחו”ל. “ההליך של פונדקאות הוא הליך שצובר תאוצה בכל העולם”, היא אומרת. “כל ניסיון של רגולציה מחמירה הוא ניסיון נואל. במקום ללכת עם הצורך ולהסדיר את העניינים, יוצרים ביורוקרטיות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. זו אחת הסיבות שבורחים לחו”ל. אנשים פשוט חשים אומללות ומצוקה, ונאלצים לשבור את כל החסכונות שלהם ולהוציא את נשמתם על דבר שמדינת ישראל היתה צריכה להבין אותו מזמן. מדינת ישראל היתה אולי פורצת דרך כשחוקקה את חוק הפונדקאות, אבל היא לא השכילה להתאים אותו למציאות ולצרכים העכשוויים”.
רוזנבלום מוסיפה כי היא מייצגת אנשים שעומדים בקריטריונים הכלליים של הוועדה ובכל זאת מחליטים לא לעבור אותה ולפנות להליך בחו”ל. “זה עולה להם יותר כסף, זה עלול ליצור בעיות בנושא הגיור והם בכל זאת בוחרים בדרך שהם יותר שלמים איתה”, היא אומרת. “מאז חוקק חוק הפונדקאות כוננו שלוש ועדות. רק הוועדה האחרונה של מור יוסף הצליחה להביא איזה משב רוח של תקווה. אנחנו כבר למעלה אחרי שהוועדה הזאת פרסמה את מסקנותיה ועדיין לא קרה כלום”.
המדינה דוחה את הטענות על אפליה של הפונים לפונדקאות בחו”ל ומדגישה כי חובתה לבדוק את חוקיות ההליכים. בין השאר, הביעה המדינה חשש בבתי המשפט מפני ניצול של פונדקאיות במדינות עולם שלישי וסחר בילדים. “אני לא מסכימה עם הניתוח הזה שאומר שרק בחו”ל זה קשה. בחו”ל זו דרך יותר ארוכה, אחרי שאתה כבר נמצא בתוך התהליך, כי אין שום פיקוח לפני כן. בארץ יש פיקוח ודרך מאוד ארוכה לעשות לפני כן”, אומרת בשיחה עם “הארץ” עו”ד רינה נשר, הממונה על מרשם האוכלוסין בלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה.
“בארץ יש ועדת אישורים שצריכה לבדוק את ההתאמה שלהם לתהליך, שיש בעיה רפואית, שהאשה לא יכולה לשאת היריון, צריכה לבדוק את ההתאמה של ההורים ושל הפונדקאית לתהליך”, מסבירה נשר. “התפיסה בארץ היא שכיוון שהבקרה נעשית לפני כן אפשר בסוף ההליך להסתפק רק בצו הורות של בית המשפט לענייני משפחה. בחו”ל כיוון שאין פיקוח, ועד שיהיה פיקוח כזה המדינה אומרת ‘לא נעשה שום דבר לפני כן, אז לפחות צריך את הבדיקות בסוף שמוודאות שאכן היה פה תהליך חוקי במדינה שבה זה נעשה’”.
לכתבה המלאה בעיתון הארץ
זינוק בפנייה לפונדקאות בחו”ל, למרות העלויות הכספיות
עו”ד אירית רוזנבלום מומחית לדיני המשפחה האזרחית
תשעה חודשים חלפו מאז הגשימו רונאן קפלן ואריק אפנר את החלום להקים משפחה. הם שבו לישראל מהודו עם תאומות שנולדו בהליך פונדקאות. “היינו בזוגיות מאוד ארוכה וחשבנו שמשהו חסר”, מספר קפלן. “התחלנו בפגישות עם בחורות שחיפשו הורות משותפת, אבל אנחנו מאוד מהר הבנו שזה לא הקו שלנו. ייתכן שזה מתאים לגברים בודדים, לנו לא היה שום רצון להכניס גורם שלישי למערכת הזוגית שלנו”. בני הזוג, תושבי תל אביב, הבינו כי האפשרות האחרת היחידה העומדת בפניהם היא פונדקאות בחו”ל. מבחינה כלכלית, הודו היתה הבחירה הסבירה ביותר. (מה מציע לכם ארגון משפחה חדשה לחצו כאן)
החוק בישראל מגביל את הגישה להליכי פונדקאות רק לבני זוג שהם גבר ואשה. גברים ונשים ללא בני זוג או זוגות חד-מיניים אינם יכולים לקבל אישור לבצע את ההליך, במסגרתו פונדקאית נושאת עבורם עובר. פעמים רבות, האפשרות היחידה שלהם להביא ילד לעולם היא פנייה להליכי פונדקאות בחו”ל. באפשרות הזאת בוחרים גם יותר ויותר זוגות הטרוסקסואלים, שחלקם זכאים לבצע את ההליך בישראל, אך מתקשים לאתר תוך זמן סביר פונדקאית העונה לתנאים הקבועים בחוק.
בשנים האחרונות מורגשת מגמה ברורה של עלייה במספר הליכי הפונדקאות של ישראלים בארץ ובחו”ל. אולם, בדיקת “הארץ” מגלה כי בשנה שעברה נבלמה העלייה במספר הליכי הפונדקאות בישראל. ב-2012 היו בישראל 41 לידות כתוצאה מהליכי פונדקאות לעומת 49 ב-2011 – ירידה של 17%. יש לציין כי על פי חוק, גם לא לכל הזוגות ההטרוסקסואליים מאושרת פונדקאות בישראל – אלא רק לאחר חוות דעת רפואית הקובעת כי האם המיועדת אינה מסוגלת להתעבר או לשאת היריון, או שהיריון עלול לגרום סיכון של ממש לבריאותה. במדינות אחרות, המשמשות יעד לישראלים, מגבלה זו אינה קיימת.
מעוניינים להתייעץ ? זקוקים לסיוע כיצד ניתן להיעזר בשירותי פונדקאות? צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א’-ה’ 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
למידע נוסף השאירו פרטים
73 מהליכי הפונדקאות של ישראלים בחו”ל ב-2012 בוצעו בהודו (58%), 25 בארה”ב (20%) ו-21 בגיאורגיה (17%). שבעה הליכים, המהווים כ-5% בלבד, בוצעו במדינות אחרות – ארמניה, אוקראינה וקזחסטאן. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה כ-53% מהפונים להליכי פונדקאות בחו”ל היו מבקשים יחידים, רובם המוחלט גברים. ייתכן שבנתון זה כלולים גם זוגות חד-מיניים, שרק אחד מהם הגיש את הבקשה לעריכת בדיקה גנטית. 32% ממבצעי הפונדקאות בחו”ל היו זוגות נשואים של גבר ואשה, עוד 2% זוגות הטרוסקסואלים לא נשואים ו-13% זוגות חד-מיניים.
“התהליך עצמו הוא תהליך פשוט מאוד מבחינה רפואית”, אומר קפלן. הקושי, לדבריו, הוא בתשעת חודשי ההיריון, בשל המרחק הרב בין הפונדקאית להורים המיועדים. ארבעה ימים לפני הלידה נחתו בני הזוג במומבאי. חודש וחצי אחר כך חזרו הביתה עם בנותיהם. התהליך היה ארוך ומתיש. ולמעשה עדיין לא הסתיים. המדינה הכירה באב הביולוגי רק לאחר בדיקה גנטית. בן הזוג נדרש לאמץ את בנותיו. “מדינת ישראל עוד לא עיגנה שום נוהל של איך לטפל בילדים שנולדו בפונדקאות בחו”ל. בעיני זאת התעללות וחוסר שוויון מוחלט”.
בהיעדר חקיקה, גיבש משרד הפנים נוהל המסדיר זמנית את הטיפול בישראלים המבצעים הליכי פונדקאות בחו”ל, אולם יותר מאחת מתחו עליו בתי המשפט ביקורת. הנוהל קובע, בין השאר, כי לאחר הלידה בחו”ל, על ההורים המיועדים לבקש מבית המשפט לענייני משפחה צו לעריכת בדיקה גנטית, לצורך הוכחת קשר ביולוגי. לאחר מתן הצו מבוצעת בדיקת רוק לילד והיא נשלחת לישראל. כמו כן, בלי קשר להסכם הפונדקאות או לחוקי המדינה בה בוצע ההליך, על הפונדקאית לחתום בפני הקונסול הישראלי על הצהרה כי אין לה זכויות על התינוק.
רק לאחר השלמת ההליכים האלה, האורכים בין שלושה לשישה שבועות, מנפיקה המדינה דרכון לתינוק וניתן להביאו לישראל. אך זה לא סוף התהליך. עד כה הכירה המדינה רק באב הביולוגי, בעוד בת או בן הזוג שלו נדרשו לאמץ את הילד. זאת, גם אם האשה היא זו שתרמה את הביצית. בתי המשפט מתחו בשנה החולפת כמה פעמים ביקורת על הצורך בהליך אימוץ, שנמשך לעתים שנים וכולל עריכת תסקיר של עובדת סוציאלית, שהתור אליו ארוך מאוד.
הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל – בראשות הפרופ’ שלמה מור יוסף – פרסמה את המלצותיה במאי 2012. הוועדה המליצה, בין השאר, להרחיב את קבוצת הזכאים לפונדקאות בישראל גם לנשים יחידות; גברים יחידים יורשו לפנות לפונדקאות גם כן, אך רק על בסיס אלטרואיסטי, ללא תשלום לפונדקאית; באשר לפונדקאות בחו”ל, קבעה הוועדה כי ייפתח מסלול להכרה במרפאות במדינות אחרות ומעמד ההורים שיבצעו בהן את הליך הפונדקאות ייקבע בהליך מקוצר, ללא צורך באימוץ. לאחר פרסום ההמלצות, מינה משרד הבריאות ועדה לבחינת יישומן. חלפה יותר משנה, אך הן עדיין במגירה.
העניין עומד כעת לפתחו של בג”ץ, בעקבות עתירות שהגישו עוה”ד יהודית מייזלס וחנוך ארליך בשם שני זוגות של גברים הדורשים להכיר בהם כהורים לילדים שנולדו בהליכי פונדקאות בארצות הברית. אחד הזוגות מסרב לעבור בדיקה גנטית ומבקש להכיר בו על סמך מסמכים וצו שיפוטי. במקרה השני עבר האב הביולוגי בדיקה גנטית, אך בן זוגו מבקש להכיר באבהותו בלי הליך אימוץ. בדיון האחרון, לפני כחמישה חודשים, ניסה הרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לחתור לפשרה שתהיה מקובלת על המדינה ועל העותרים. השופטים ביקשו שהמדינה תקל על ישראלים הפונים לפונדקאות בחו”ל, תגמיש את הליך ההכרה בהורותם ורישום הילדים ותקצר אותו.
בעקבות זאת, הודיעה באחרונה המדינה כי תסכים למתן “צו הורות פסיקתי” במקום הליך אימוץ, בתנאים מסוימים ובהם בדיקה גנטית המוכיחה קשר ביולוגי לאחד ההורים. הליך זה צפוי להיות פשוט וקצר יותר מההליך הנהוג היום. מי שלא יעמוד בתנאים יטופל על פי הנוהל הקיים. עם זאת, בתגובה לבית המשפט, מותחים העותרים ביקורת על עמדת המדינה. בין השאר, הם טוענים כי התנאים שמציבה עתה המדינה לצורך מתן צו הורות יובילו להגבלת האפשרויות לפונדקאות בחו”ל. לטענתם, התנאים שתציב המדינה תאפשר הליך של פונדקאות המוגבל רק לארה”ב, היקר הרבה יותר מזה הקיים במדינות אחרות.
בעבור אלה שזכאים לפונדקאות בישראל, עלות ההליך נאמדת ב-200 אלף שקלים. הפונים לפונדקאות בחו”ל יכולים לעשות זאת לבדם, באמצעות מרפאות מקומיות, או בסיוע סוכנויות תיווך, הגובות עמלה. ההליך עשוי להיות מהיר יותר, אך המעמסה הכספית כבדה יותר: ההוצאות כוללות תשלום לפונדקאית, מימון הליכים רפואיים, טיסות למדינה בה מבוצע ההליך ושהייה ממושכת בה, ייצוג משפטי ובמקרים הרלוונטיים גם עמלת תיווך. הסכום תלוי גם במידת ההצלחה של טיפולי הפוריות. בהודו מסתכמות העלויות בלפחות 250 אלף שקלים ואילו בארה”ב מחירו הכולל של הליך יקר הרבה יותר ונאמד בכ-500-400 אלף שקלים.
ואולם גם לאחר שעוברים את המכשול הכספי, חווים הישראלים קשיים גם מעבר לים. הודו, היעד המועדף, הודיעה באחרונה כי היא כעת אוסרת על זוגות חד- מיניים או יחידים לבצע הליכי פונדקאות בתחומה. מדינות רבות אחרות אוסרות או מקשות מאוד על אזרחים זרים לאמץ בתחומן, ורק בשבוע שעבר אסרה רוסיה על זוגות חד-מיניים זרים לאמץ ילדים בתחומה. “ישראלים יכולים לאמץ מחו”ל רק ילדים ממדינות שחתומות על אמנות עם ישראל. האפשרויות שואפות לאפס”, אומרת עו”ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ”לית ארגון משפחה חדשה. “הקשיים לאמץ ילד מובילים לזה שיותר ויותר אנשים יפנו לפונדקאות”, היא מוסיפה.
רוזנבלום מותחת ביקורת על הרשויות בישראל, שמקשות לדבריה באופן בלתי סביר על הליכי הפונדקאות בארץ ובחו”ל. “ההליך של פונדקאות הוא הליך שצובר תאוצה בכל העולם”, היא אומרת. “כל ניסיון של רגולציה מחמירה הוא ניסיון נואל. במקום ללכת עם הצורך ולהסדיר את העניינים, יוצרים ביורוקרטיות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. זו אחת הסיבות שבורחים לחו”ל. אנשים פשוט חשים אומללות ומצוקה, ונאלצים לשבור את כל החסכונות שלהם ולהוציא את נשמתם על דבר שמדינת ישראל היתה צריכה להבין אותו מזמן. מדינת ישראל היתה אולי פורצת דרך כשחוקקה את חוק הפונדקאות, אבל היא לא השכילה להתאים אותו למציאות ולצרכים העכשוויים”.
רוזנבלום מוסיפה כי היא מייצגת אנשים שעומדים בקריטריונים הכלליים של הוועדה ובכל זאת מחליטים לא לעבור אותה ולפנות להליך בחו”ל. “זה עולה להם יותר כסף, זה עלול ליצור בעיות בנושא הגיור והם בכל זאת בוחרים בדרך שהם יותר שלמים איתה”, היא אומרת. “מאז חוקק חוק הפונדקאות כוננו שלוש ועדות. רק הוועדה האחרונה של מור יוסף הצליחה להביא איזה משב רוח של תקווה. אנחנו כבר למעלה אחרי שהוועדה הזאת פרסמה את מסקנותיה ועדיין לא קרה כלום”.
המדינה דוחה את הטענות על אפליה של הפונים לפונדקאות בחו”ל ומדגישה כי חובתה לבדוק את חוקיות ההליכים. בין השאר, הביעה המדינה חשש בבתי המשפט מפני ניצול של פונדקאיות במדינות עולם שלישי וסחר בילדים. “אני לא מסכימה עם הניתוח הזה שאומר שרק בחו”ל זה קשה. בחו”ל זו דרך יותר ארוכה, אחרי שאתה כבר נמצא בתוך התהליך, כי אין שום פיקוח לפני כן. בארץ יש פיקוח ודרך מאוד ארוכה לעשות לפני כן”, אומרת בשיחה עם “הארץ” עו”ד רינה נשר, הממונה על מרשם האוכלוסין בלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה.
“בארץ יש ועדת אישורים שצריכה לבדוק את ההתאמה שלהם לתהליך, שיש בעיה רפואית, שהאשה לא יכולה לשאת היריון, צריכה לבדוק את ההתאמה של ההורים ושל הפונדקאית לתהליך”, מסבירה נשר. “התפיסה בארץ היא שכיוון שהבקרה נעשית לפני כן אפשר בסוף ההליך להסתפק רק בצו הורות של בית המשפט לענייני משפחה. בחו”ל כיוון שאין פיקוח, ועד שיהיה פיקוח כזה המדינה אומרת ‘לא נעשה שום דבר לפני כן, אז לפחות צריך את הבדיקות בסוף שמוודאות שאכן היה פה תהליך חוקי במדינה שבה זה נעשה’”.
לכתבה המלאה בעיתון הארץ